שִׁירָה חֲדָשָׁה • הרב מוטק’ה בלוי: “אתה נכנס לחתונה ומרגיש בדיסקוטק”

יו”ר משמרת הקודש והחינוך: זה מוזיקה שעושה את האדם מסטול

את המסע המוזיקאלי שלנו במסגרת פרוייקט החג של ‘חדשות JDN’, אנחנו מסיימים אצל אלה המתנגדים לשינויים הנעשים במוזיקה החסידית, ומודאגים מההשפעה החינוכית שיש לכך על הדור הצעיר.

מי שעומד כבר שנים ארוכות בחזית המאבק בנושא, הוא הרב מרדכי בלוי, עסקן חרדי נמרץ שאין צורך להציג אותו בפני ציבור הקוראים שלנו, הנלחם בתופעות הבעייתיות בזמר החרדי מתוקף תפקידו כיו”ר משמרת הקודש והחינוך מטעם בית דין צדק בני ברק.

בראיון מיוחד הוא הודף את הטענות כי מדובר בשינויים מבורכים כי זה מה שהדור הצעיר צריך. “גדולי ישראל זצוק”ל, הסטייפלר, הבית ישראל מגור והרב וואזנר סברו שזה מה שמוריד את הרמה הרוחנית של הדור שלנו, בגלל האלילות הגויית לאותם זמרים, וגם בגלל סגנונות המוזיקה שהם מחדירים”.

“לפעמים אתה נכנס לחתונה, ואתה מרגיש שנכנסת לתוך דיסקוטק. אתה רואה בחורים מקפצים באטרף כמו אני לא יודע מה”.

הרב מרדכי בלוי, המכונה בחיבה בקהל ר’ מוטק’ה, מסביר: “ידוע שהמוזיקה זה דבר מאוד גבוה, ונמצא בהיכל בשמיים הסמוך להיכל התשובה. אבל הייתי אצל רבים מגדולי ישראל, שהם מינו אותי לתפקיד הזה, ושמעתי ממרנן ורבנן הרב וואזנר והרב שטיינמן, שמהצד השני, יש שירים שגורמים לשיבושים במוח. זה לא מוזיקה יהודית. זה עושה את הבן אדם מסטול ואידיוט”.

תוך כדי השיחה, אנחנו מעלים את טענת יוצרי המוזיקה הטראנסית נגדה יוצא הרב בלוי בשליחות גדולי ישראל, ומזכירים כי גם בדורות קודמים היו שירים ששמעו גדולי ישראל מהגויים, והם ‘גיירו’ אותם והעלו אותם לקדושה. הוא עונה לטענה: “אלה היו מארשים וניגוני נשמה, לא בסגנון הזה”.

“המוזיקה של חב”ד, דומה לניגונים הרוסיים; של גור לפולנים ושל הספרדים למוזיקה הערבית. ברור שאין דבר כזה מוזיקה יהודית והיהודים הושפעו מהמדינות בהם גרו. אבל המוזיקה שמחדירים עכשיו, הטראנסים, הדאנסים וכל הטירוף הזה – זה מוזיקה רדודה של אפריקאים, ורואים על הפרצוף של החוגגים בחתונות בהם משמיעים שירים אלו, שהם בטירוף מוחלט. עוד יותר גרוע, שיש כאלה שהתחילו לייצר מוזיקת ראפ”.

“על זה יצא הזעקה ועל זה צריכים לבקש מראשי הישיבות, ויש כאלה שכבר פועלים בנידון, ולהזהיר שכל חתן שיזמין לחתונה שלו את אותם קלידנים שמקפיצים את הקהל עם הטירוף הזה, הבחורים לא יורשו לצאת מהישיבה ולהגיע לחתונה שלהם”.

במהלך הראיון, הוא דוחה את הטענה כי זה מה שהדור הצעיר צריך. “אתה רואה שיש זמרים חסידיים, כמו מוטי שטיינמץ לדוגמה, שמצליח מאוד למרות שהוא מוציא שירים בסגנון חסידי כבד, כמו של פעם. יש קהל מאוד גדול שמבין את החשיבות של מוזיקה חסידית אותנטית ומקורית, ובהחלט יש לזה מקום לשירים שיש להם ריח יהודי”.

“אפשר לגייר שירים”, הוא חוזר לנושא הקודם. “אבל ממקום טוב ולא שיישמע כאילו מישהו בגילופין”. ספק בציניות ספק ברצינות טוען הרב מרדכי בלוי, “אני מעריך שחלק מאותם זמרים נמצאים בגילופין כשהם מופיעים בצורה כזאת”.

הוא מציג הוכחה לצדקת דבריו, באומרו: “רואים שהמבוגרים לא אוהבים את זה ולא התחברו לשירים האלה. רואים בחוש בשירה שאדם מתעלה וששמחה זה דבר גדול, אבל בשירים יהודיים כמו של המלחין הרב פלאי. לא ממוזיקה של מרוץ אחרי הטירוף הזה. זה ייבוא גויי וצריך להילחם נגד הניסיון להחדיר את זה לציבור החרדי”.

הרב בלוי לא מתכחש לעובדה שהזמרים האלה דווקא מצליחים, ובגדול, בנתוני השמעות ובאהדה כלפיהם בציבור החרדי. “הם אכן פופולאריים אבל זה כי מאזינים להם למרות שזה אסור. צריכים להתאחד ראשי הישיבות ולהילחם נגד התופעה”.

הוא מסיים בדבר תורה. “כתוב בפסוק ‘ויצאו מלפני משה’, ומסבירים שראו עליהם שהם יצאו מלפני משה רבנו. כאשר אדם יוצא ממקום חיובי, הדבר ניכר על פניו – וכן להיפך. רואים מי יצא משיעור תורה, רואים מי יצא משירה חסידית שגרמה לו להתעלות, ורואים מהצד השני מי יוצא מדיסקוטק. רואים, לפי מראה הפנים אחרי היציאה, האם מדובר היה באירוע חיובי או לא”.

המשגיח: חתן שלא נשמע לתקנון, לא יבואו לחתונה שלו

במהלך חודשי החורף, התחוללה סערה זוטא כאשר התפרסם כי בישיבה מסויימת בירושלים, אסרו על הבחורים להשתתף בשמחת נישואי חברם רק בשל העובדה שהוא הזמין קלידן המנגן בצורה הבעייתית המתוארת על ידי הרב בלוי, שכאמור גם קרא בראיון ל’חדשות JDN’ לראשי הישיבות להחרים את החתונות של החתנים שיזמינו אותם.

סערה גדולה התחוללה בעקבות כך, כאשר בין היתר נטען אז כי מדובר היה בחתונה של בחור יתום, וכי לא ייתכן לצער בחור יתום ואת אימו האלמנה ביום שמחת ליבם. אחרים הסבירו כי גם הם מחוייבים בהנחיות הישיבה בה למד הבחור.

ניסינו לפנות להנהלה הרוחנית של אותה ישיבה, אך מטעמים מובנים הם העדיפו שלא להתראיין ולהגיב לנושא, אך משגיח בישיבה חסידית מפורסמת בירושלים הסכים לשוחח איתנו, תוך שהוא מתעקש לשמור על עילום שם. “אני מוכן להבהיר את עמדתנו, אבל לא אני נושא השיחה, ולכן אין צורך שיזכירו את שמי או פרטים מזהים עלי ועל מקום עבודתי”, הוא מבקש – ואנחנו מסכימים.

תחילה הוא מסביר: “חייבים להבין. ברגע שלישיבה יש תקנון, ובחור שמגיע ללמוד בישיבה מסכים בכך, הוא והוריו, לצעוד בדרך החינוכית שמתווים בהנהלה הרוחנית של הישיבה – הוא מחויב לציית לכך, מתחילה ועד הסוף. בלי שום קשר ובלי כל התחשבות במצבו המשפחתי האישי”.

“כאשר בתקנון של הישיבה נקבע כי בחתונות של חתני הישיבה חייבים להזמין תזמורת דרך אמרגן מסויים כדי שנוכל לוודאות שהבחורים שעדיין לומדים בישיבה ישתתפו בחתונה המותאמת לרוח החסידית שאנחנו מחדירים בהם במהלך השנה ולא ייקלעו למקום שמזכיר יותר מסיבה פרועה שלא מתאימה לרוח ישראל סבא – אנחנו חייבים לעמוד על כך שחתן שלא הזמין קלידן מהרשימה המאושרת יישא בתוצאות ובהשלכות מעשהו. אחרת, כל עמלנו בחינוך הבחורים יירד לטמיון”.

“בדיוק כמו שכל אחד מבין כי אם בחור היה מופיע יום אחד בישיבה עם סמארטפון – היינו מעיפים אותו על מנת שלא ישפיע לרעה על חבריו, אותו הדבר גם כאן. אנחנו לא יכולים אומנם למנוע מהחתן לעשות כרצונו, הוא כבר יוצא מהישיבה ונמצא ברשות עצמו, אבל בהחלט נעשה הכל על מנת להגן על הרוחניות של הבחורים שעדיין נתונים תחת אחריותנו. מדובר בעול כבד של דאגה לשלומו הרוחני של הבחור, ואנחנו לא יכולים לוותר על הכל רק כדי שלא לפגוע ברגשותיו של חתן ביום חתונתו, שהביא על עצמו את החרם על חתונתו בכך שבחר ביודעין לפעול בניגוד לתקנון עליו הסכים בכניסה לישיבה”.

ואכן, לא רק באותה ישיבה, אלא בישיבות חסידיות רבות יש הסכמים מפורטים עם מארגני חתונות ספציפיים, המתחייבים ברורות להביא לחתונות של בחורי הישיבה רק זמרים, קלידנים ותזמורות המתאימות לאווירה התורנית והחסידית השורה בישיבות אלו, ובמקרים רבים הישיבות אף דואגות להגבלת מחיר כדי לסייע כלכלית להורים בתוקפה זו על ידי הזמנת מספר גבוה של חתונות ממספר מצומצם של אמנים.

כך, מצליחים להגיע לחתונה וליהנות מאווירה של שמחה יהודית, ללא שילובים של מוזיקה ממקורות חיצוניים שלעיתים גורמים להיפך השמחה, לאווירה של הוללות וקלות ראש.

בכך, בא המסע המוזיקאלי שלנו לסיומו. שמענו את דעת האמנים, התומכים בשינויים במוזיקה החסידית ואת נימוקי המתנגדים. פעם הבאה, לפני שתאזינו לשיר כזה או אחר, תהיו מודעים למשמעות שלו ולמה שהוא יכול ליצור לנו בנפש – בתפילה שנזכה בקרוב לשמוע את שירת הלוויים בבית המקדש, שיבנה במהרה בימינו, אמן.

• פרקים קודמים בסדרה:

מוטי וייס בראיון חג: “אני מנגן את עצמי, מנגן את הלב”

היפ הופ ורוק חרדי? “חזרתי למוזיקה בהוראת הרב שלי”

“שיניתי את שירי השבת; זה היה סוג של תיקון בשבילי”