חברי הכנסת של האופוזיציה הסתובבו אתמול בכנסת באווירה חגיגית. נכון שטכנית הם באופוזיציה, אבל בלב הם כבר הרגישו את השמחה של נפילת הממשלה. אחרי שח"כ ניר אורבך הודיע שהוא פורש מהקואליציה נאלצה הממשלה למשוך את כל סדר היום במליאה, וכך, אחרי קרב הצעקות התקופתי בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה במסגרת דיון 40 חתימות, התפזרו הח"כים – כאילו ילדים ששוחררו מוקדם כי הר'בה לא הגיע.
ראשי סיעות הקואליציה "חגגו" שנה לממשלה, אבל ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה ראה את זה קצת אחרת. "אתה מתכוון חגגו יאר-צייט, כי אני לא רואה איך הממשלה חוגגת, ראיתי עכשיו את הדיון והקואליציה ברחה כי אין לה רוב על הודעה סתמית של ראש הממשלה, אז היא פשוט החרימה את הדיון במליאה", הוא אומר בפתח ראיון ל'חדשות JDN' 'שחרית' בלשכתו, רגע לפני שגם הוא נוטש את הבניין בשעת ערב מוקדמת.
"אין ממשלה בישראל כבר כמה חודשים, אני חושב שמאז התקציב הממשלה לא הצליחה להעביר שום דבר. נכון שאין ממשלה בישראל זה אמנם לא חגיגה לאופוזיציה, אבל בוודאי לא לקואליציה".
בינתיים השרים במשרדים יכולים לעשות לכם נזק?!
"אני לא רואה שהם עושים שום דבר. אני רואה שהממשלה לא מתפקדת. אני רואה ממשלה גוססת שלא הכריזו על מועד הלוויה עדיין, אז היא תכריז על סדרי הלוויה עוד שבוע או פחות שבוע, הממשלה הזאת סיימה את דרכה. זאת הממשלה הקצרה ביותר בתולדות ישראל, כפי שניבאו לה כולם. אז נכון מכוח האינרציה של ה'רק לא ביבי', הם הצליחו להעביר תקציב. אני רוצה להזכיר לך שכבר עבר חצי שנה מאז שהם העבירו תקציב, כיום היא נמצאת עם רוב לאופוזיציה בכנסת".
יהדות התורה המאוחדת?
למרות הטלטלות ביהדות התורה, עם התפטרותו של יו"ר הסיעה יעקב ליצמן, פינדרוס חושב שהמפלגה יציבה. "ליצמן הופיע היום בישיבת סיעה, היה שותף מלא בקבלת ההחלטות ובכל שאר הנושאים. הוא נמצא שם, יש 7 אצבעות ביהדות התורה, מבחינתי לא השתנה שום דבר".
למרות ששר הבריאות לשעבר הודה בעסקת טיעון, ביהדות התורה ממשיכים לגבות אותו. "לא רואה סיבה למה ליצמן פרש. מוזר לי כל התיק הזה, הבן אדם עזר למאות אלפי אנשים, תפסו מקרה אחד שהוא לא שם לב. לא רואה בזה סיבה לפרישה, אבל אני לא עורך דין שלו".
כמי שגם מטפל בפניות ציבור, אתה חושש?
"אם הייתי מפחד לא הייתי בתפקיד שלי היום".
למרות שיו"ר ש"ס אריה דרעי פורש, ויו"ר אגודת ישראל יעקב ליצמן פרש, פינדרוס מאמין כי יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני כאן בשביל להישאר. "לא רואה סיבה שיפרוש". ואני שואל בכל זאת, לכשיפרוש האם הוא רואה את עצמו מועמד, והוא מגלה פרץ של ענווה. "אני לא חושב. יש וותיקים ממני ומוצלחים ממני שנמצאים בסיעה. אין שום סיבה שזה יהיה אני".
הוא דוחה את השמועות על מחלוקת במפלגה. "אני מזכיר לכולנו שבשלוש שנים האחרונות ההצבעות ביהדות התורה היו פה אחד. אני זוכר שבעבר היו התפצלויות, היום אין את זה, כבר שלוש שנים אנחנו מצביעים פה אחד בכל ההצבעות, בתיאום מלא. כל הדיונים שיש, פותרים אותם בחדרי חדרים, ברוך השם הופענו בוועדות ובמליאה כגוף אחד, כגוש אחד, למשך שלוש שנים".
"יש אולי ציוצים של עיתונאים, אבל מעבר לזה אני לא חושב שיש משהו. בסופו של דבר אנחנו מתנהלים ביהדות התורה כקול אחד מול הממשלה, עושים הכל בשביל להוציא מה שאפשר להוציא, אנחנו מנהלים דיאלוגים עם כולם, אני באופן אישי יכול לומר לך שמיום קום הממשלה מה שאפשר להציל אפשר להציל, מה שאפשר לעשות אפשר לעשות, אבל עושים הכל בשביל להפיל את הממשלה הזאת וכולנו מאוחדים בעניין הזה שאפשר להפיל את הממשלה".
מול מי בממשלה אתה עובד?
"כל מיני דברים, הטבות כאלה ואחרות. רק שבוע שעבר על הנושא של היתר עסקה מול משרד השיכון הצלחתי להכניס את זה מול היזמים. חוק שלי עבר בוועדת שרים. כל שבוע עוברים חוקים של יהדות התורה בוועדת שרים. דברים מתרחשים כל הזמן".
למי שמתקשה, הוא עושה סדר. "אמרתי לך את זה בתחילת הקדנציה, באמצע הקדנציה ובסוף הקדנציה הזו. אני אומר את זה בצורה די ברורה. יש לנו כמה דברים די ברורים שאנחנו עושים בכנסת כשאנחנו קמים בבוקר. אחד זה לעשות הכל כדי להפיל את הממשלה הזאת, לתקוע לה מקלות בגלגלים, לעשות הכל שהיא לא תצליח לתפקד ולא תצליח לשרוד. זה אחד וזה ברור. שתיים, לא לתת לה לגיטימציה, שזה גם ברור. שלוש, זה לדאוג לצרכים של הציבור שלנו במקסימום שאפשר, אחרי שהקפדנו על שתי הדברים הראשונים – וזה מה שמוביל אותנו יום יום".
"לכן, כמו שאמרתי לך, אם אני מגיע להסדר עם משרד השיכון על היתר עסקה או מגיע לאיזה ועדה ודואג לתיקון חוק, אם זה לא נותן רוח גבית לממשלה ולא נותן לגיטימציה לממשלה, אנחנו נעשה את זה. אם זה נותן רוח גבית ואני מפנה אותך למכתב של מועצת גדולי התורה בתחילת הקדנציה, כל הדברים האלו ברגע שהם נכללים, אלה הכללים שעל פיהם אנו עובדים, לא סוטים מהם לא ימינה ולא שמאלה, לא קדימה וגם לא אחורה".
עם זאת, הוא מכחיש מכל וכל קיום מגעים כל-שהם עם מתן כהנא על חוק הגיור. "לא היו מגעים בנושא הגיור. אם ניגש אלי חבר כנסת ושואל אותי האם אני מוכן למשהו, ואני מסביר לו למה אני לא מוכן, ואז מגיע עיתונאי ואומר שיש מגעים קדחתניים".
"יכול להיות שמישהו שלח הודעה שהוא מוכן לרדת מזה, שאלו אותו – מה? אתה מוכן לרדת? אמרו לו מברוק! כשאמר בסוף 'אני לא מוכן לרדת' – אמרו לו שלום, כל טוב, לחיים ולשלום. זה הסגנון וזה פשוט מצחיק".
"אמרתי את זה מקודם ואני מזכיר שוב את שני הכללים הראשונים. האחד, לעשות הכל כדי למנוע מהממשלה להמשיך להתקיים ולנסות להפיל אותה. השני, לא לתת לה לגיטימציה. כל מה שלא כלול בשני הקטגוריות שואלים את גדולי ישראל וכשמקבלים אישור ממשיכים במגעים ועושים הכל".
אתה רוצה לברך את בנט על הורדת מתווה הכותל מסדר היום?
"אני רוצה לברך את בנט על סיום ממשלתו ועל סיום תפקידו, שילך להיסטוריה, יקבל פסל של ראש ממשלה מהר מאוד ויישאר בביתו ברעננה, אחרי שהוא קיבל ממס ההכנסה הישראלי חמישים מיליון שקל לשיפוץ הבית".
ח"כ מרגי אומר כי "אם ליברמן יבקש סליחה – אקבל אותו באהבה". אתה מסוגל לסלוח לליברמן?
"מה הפירוש האם אני מסוגל לסלוח לליברמן או לא? הוויכוח פה הוא על עמדות והעמדות של ליברמן הם נוראיות ואיומות, אז מה, לתת לו מפטיר? אני לא הגבאי בבית הכנסת, שיפנה לגבאי ויבקש ממנו. מבחינתי, עמדותיו הינם לא לגיטימיות, המדיניות שלו לא לגיטימית, אנחנו קורבנות במלחמה שלו בנתניהו ואני חושב שהוא עשה כל טעות אפשרית".
"אני חושב שכלכלת ישראל היא בסייעתא דשמיא הרבה בזכות לומדי התורה ולמרות שישנם כאלו שאינם לומדים תורה הם נהנים בזכות לומדי התורה. אני חושב שהפגיעה שלו במשפחות היא פגיעה קשה מאוד ולכן כל האמירות שלו על סליחה וכו' זה מתאים לגבאי בבית הכנסת, אם הוא יתן לו מפטיר או שלישי או שבכלל יוציא אותו מבית הכנסת, אני מציע לגבאי לדון על זה".
כישלון מירון
אחרי כל הפוליטיקה, יש נושאים חשובים אמיתיים שעל סדר היום. כמו מירון למשל, שפינדרוס לא מתכוון לתת לו לרדת מסדר היום אחרי הכישלון המחפיר השנה. "הולך להיות דיון שאני יזמתי בוועדה לביטחון פנים".
הוא מספר כי בממשלה מנסים למנוע את הדיון. "בנהלים של הכנסת הם הצליחו לדחות את זה בכמה שבועות, זה היה אמור להיות כבר לפני שבועיים בוועדה לביטחון פנים. יהיה דיון, אנחנו לא נרפה מהנושא הזה, הגשתי את זה עוד ביום ל"ג בעומר בצהריים, הם עברו על הנהלים. יהיה דיון ואנחנו נמשיך לעמוד על הנושא הזה עד שהדבר יבוא לידי פתרון".
לדעתך מה הפתרון?
"הפתרון הוא קודם כל שמדינת ישראל תשקיע שם באמת בתשתיות, לא רק בהריסות. המקום יכול להתאים להרבה יותר אנשים אם רק היו מורידים את המפגעים".
"המקום צריך להיות מנוהל בפועל על ידי הציבור החרדי. נתנו את הניהול לגוף ממשלתי, ראינו מה קרה, עכשיו מישהו צריך לנהל את האירוע הזה כי הוא לא נוהל. הפרויקטור שמונה על ידי צאר הדתות לא יכל מול המשטרה, לא יכל מול הרשויות המקומיות, לא יכל כלום. זה לא התנהלות, יצטרכו לנהל את זה אחרת ואנחנו יודעים לנהל את זה יותר מאשר המדינה הכושלת".
מפלגת בג"ץ
ח"כ פינדרוס עורר לאחרונה סערה רבתית אחרי שצולם אומר כי צריך ל"פוצץ את בניין בית המשפט העליון". הוא שוב מסביר: "יש לנו ויכוח מהותי, האם דיון בחוקה יכולה להיות בין קבוצת אנשים מצומצמת, אשכנזית ואליטיסטית מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב? זה לא יכול להיות במדינה רב תרבותית כמו מדינת ישראל שבאו מקיבוץ גלויות".
"יש כאן בעיות של דת ומדינה, לשיטתם שהם קוראים לזה מדינה יהודית ודמוקרטית, יש הבדלים מי המחליט מה יהודי ומה דמוקרטי, אלו דברים שצריכים להיות מוכרעים בפרלמנט ולא בבית משפט. לכן, כששאלו אותי שאלה האם אני מעוניין למנות שופטים, אמרתי לא, אני בכלל לא רוצה להשתתף במשחק הזה, אני חושב שהדבר הזה הוא מיותר. אז אם הדיון המטאפורי כשאמרתי שהבניין מיותר, אז אני מוכן לתת לאנשים שם תנאי בית מלון ולתת להם לאכול ולשתות, אבל שלא יתערבו בניהול המדינה".
שנים רבות כשלתם בלשנות את המצב, יש סיבה לקוות שזה יהיה אחרת?
"לא קרה כי לא היה 61 מנדטים לדבר הזה, עכשיו אנחנו מתקרבים לזה. אני מזכיר לך שלפני משפט נתניהו הליכוד היה המגן הגדול לבית המשפט ולכל המערכת הזו, אנחנו נמצאים במצב שיש יותר משבעה ח"כי יהדות התורה שמבינים את העניין הזה והבעיה של זה, גם עוד כמה של ש"ס, יש כבר קצת יותר… אנחנו נצטרך להגיע ל-61 ,לשנות את הדבר הזה".
"זה לא הולך להשתנות, אנחנו במלחמה כבר 74 שנים מול מערכת שרוצה לשנות אותנו, רוצה להכניס אותנו לכור ההיתוך הישראלי ורוצה להפוך אותנו לישראליים. אם זה באמצעות מערכת החינוך, אם זה באמצעות מערכת האקדמית, אם זה באמצעות הצבא, ומי שמסייע להם בעניין הזה הם שני גופים מאוד מרכזיים – מערכת המשפט כולל כל היועצים המשפטיים למיניהם ובג"ץ, ומערכת התקשורת. מול המאבק הזה אני לא אומר שאנחנו ננצח מחר בבוקר, אבל אנחנו מתקדמים לכיוון ניצחון, אנחנו במצב הרבה יותר טוב מאיפה שהיינו לפני 20 שנה, אני מקווה שבעוד 20 שנה נהיה במצב עוד יותר טוב".
"אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להגביל את כוחו של מערכת המשפט, להגביל את כוחם של היועצים המשפטיים. אני שמח מאוד שיש לנו היום המון שותפים בארץ ישראל לתפיסה הזאת, שפעם היא אולי הייתה נחלתה הפרטית של יהדות התורה ואולי גם של ש"ס, היום היא חוצה קצת יותר מאשר רק יהדות התורה וש"ס, אני מקווה שהיא תגיע ל-61 מנדטים".
נתניה השתנה בנושא הזה?
"אין לי ספק שהוא הבין את המצב אחרת. כמה זה ישפיע בסופו של דבר? נבואה ניתנה לשוטים"
האובדן וההנהגה
לקראת סיום, אי אפשר שלא לשאול את השאלה הקבועה לתקופה הזאת עבור נציג חרדי – מה קורה עם הבחירות לרשויות המקומיות. "הגזמת", הוא עונה בציוניות, "שנה וחצי לפני? מי מדבר על זה בכלל?"
יש מצב שאתה תחזור לזירה?
"אני חושב שמיציתי. הייתי שם כ-25 שנה, מיציתי את העניין. היום אני במקום אחר".
את השיחה אנחנו מסיימים בנושא אחר לחלוטין, שנותן פרופורציות אחרות לכל הראיון. האובדן של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל. "אני עוד לא התאוששתי מהפטירה של הרב אלישיב, בטח לא מהפטירה של הרב שטיינמן, ובטח לא מהפטירה של רבי חיים. יש דברים שאין להם תחליף. לכל אחד היה את הייחודיות שלו, והקשר האישי שהיה לי איתם. אין ספק שזה דבר קשה".
"האם המערכת ממשיכה להתנהל? כן. יש את נשיא מועצת גדולי התורה מרן ראש הישיבה. עולים אליו, מתייעצים איתו, מקבלים ממנו הכוונה בדיוק מה ואיך לעשות. העסק ממשיך לעבוד. אבל אין ספק שמרן שר התורה חסר, כמו גדולי ישראל הקודמים שנפטרו", הוא חותם.
