את ח"כ יצחק פינדרוס אני שולף לראיון בתום ישיבת קמפיין ארוכה ורגע לפני שהוא יוצא לעוד כנס בחירות, הוא מקולותיה הבולטים והנמרצים של דגל התורה, יכול לפנות לקול הצעיר בגובה העיניים, וגם אנגלית שפת אם לא מזיקה לקמפיין בקרב הקהילה האנגלוסקסית. "אני לא מודאג, אנחנו צריכים לעשות השתדלות וה' הטוב יעשה מה שטוב לעמו", הוא אומר בראיון בחירות ל'שחרית' ו'חדשות JDN'.
אתה כמי שמוצב במקום ה-8, לא חושש?
"הייתי פעם בערב בחירות, בהושענא רבה, אצל מרן הרב אלישיב זצ"ל, ודיברתי על האם הולכים לנצח או להפסיד – הוא הזדעזע מהרעיון, 'לא הבנתי, לבחירות הולכים בשביל לנצח? ננצח או לא, זה דבר צדדי, אנחנו צריכים לעשות מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו ולעשות קידוש ה', מה התוצאה? זה דבר צדדי'. אנחנו צריכים לעשות את המוטל עלינו כדי לקדש שם שמיים, לדאוג שכמה שיותר אנשים יצהירו שהם בעד חיי תורה בארץ ישראל".

"מה יהיו התוצאות? זה תלוי בכל כך הרבה משתנים. זה אפילו לא מסקרן בשלב זה, כעת אנחנו חייבים להביא את הבסיס שלנו כולו להצביע ביום הבחירות, שפקידי משרדי המשפטים, האוצר, הפנים והביטחון ידעו שהציבור החרדי איתן, חזק, עומד על זכויותיו כאיש אחד, זה המבחן שלנו".
איך יכול להיות שאחרי שנה כל כך קשה, הציבור אדיש?
"הממשלה הופלה כבר לפני 4 חודשים, היו חגים באמצע, הצרות החדשות השכיחו את הראשונות, אנשים כנראה לא זוכרים מה היה ואיך נאבקנו יום ולילה. התפקיד שלנו בשבוע הקרוב זה להזכיר לכולם מה היה פה רק לפני 4 חודשים, מה זממו לעשות ולדאוג שביום הבחירות כל הציבור יצא".
בן גביר מקים מטה לציבור החרדי, ולמעשה טוען שיהדות התורה כשלה בהבאת המצביעים שלה..
"תגיד, יש סיכוי לראיון עיתונאי אחד בעשור הקודם או הבא שהשאלה לא תהיה על בן גביר? עזבו אותו, הוא לא השאלה, השאלה היא האם הציבור החרדי ייצא להצביע ביום הבחירות? בזה אנחנו מתמקדים, שם אנחנו נמדדים וברוך ה' עד היום לא הייתה סכנה צריך לדאוג שגם הפעם לא יהיה".
הסכנה היא שאנשים לא ייצאו מהבית או יצביעו לבן גביר?
"הסכנה היא שאנשים לא יגיעו לקלפי שבוע הבא בכמות הנדרשת, 280 אלף איש, ויצביעו יהדות התורה – ג'. צריך לעשות הכל שזה יקרה".
המחויבות שלכם לגוש הימין זה גם לסמוטריץ' ובן גביר?
"זה היה כשבנט עמד בראש המפלגה, התברר למפרע שצדקנו ובנט הוא חלק מהעניין. אנחנו בגוש אחד עם כל הציבור האמוני במדינת ישראל, הציבור המאמין בישראל מיוצג היום בארבעת המפלגות האלה, לכן אנחנו יחד בגלל הנושאים העקרוניים, באופן יחסי יש לנו הסכמה בתוך הגוש על הנושאים שבנפשנו. הגוש פועל יחד, כמקשה אחת, ויקים בעזרת ה' בעוד שבוע ממשלה יפה בישראל. אנחנו איתם כי אכפת לנו מיהודי בשדרות ודימונה".
אתם לא כועסים על נתניהו שמתראיין בתקשורת החרדית?
"תזכיר לי, מי זה?"
ראש הגוש…
"יו"ר המפלגה שלי הוא משה גפני".
אם אתה מזכיר את גפני, הוא מחפש מריבה עם דרעי?
"אני חושב שזה יצא מפרופורציה, אין לנו שום סיבה לריב עם מפלגת אחות כמו ש"ס, אני גם לא חושב שגפני חושב שצריך לריב איתם. בלהט הבחירות נאמרים דברים, הכל בסדר, חוזרים לשגרה, עובדים ביחד".
אתם לא רבים על מצביעים?
"ממש לא, לא אלה פונים לאלה ולא אלא פונים לאלה. כל אחד פונה לציבור שלו ועושה את העבודה שלו. עקיצות יכול להיות, לפעמים זה גם נחמד, גם בבית זה יכול לקרות".
דגל התורה כבר גיבשה רשימת תיקים שתדרוש?
"זה לא רציני. יש דברים הרבה יותר מהותיים. יהדות התורה ידועה כמפלגה שמנהלת משא ומתן קואליציוני על נושאים עקרוניים, אלו הדרישות הקואליציוניות שלנו. יתר הדברים פחות מטרידים אותנו".
אם לא יהיו 61 לגוש, מה יקרה?
"להערכתי ילכו לבחירות שישיות".
אין אופציה אחרת?
"אני לא רואה אופציה אחרת, אני לא רואה את לפיד מצליח להקים ממשלה, גם אם אין לנו 61. לכן להערכתי ילכו לבחירות שישיות".
זה אומר שלפיד נשאר ראש ממשלת מעבר, לא תעשו מה שאפשר כדי למנוע את זה?
"הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות זה להוציא את המצביעים מהבית וזה מה שאנחנו עושים, אני מתרוצץ בדיוק במטרה הזו – למנוע מאיתנו להגיע למצב הזה".
דרישות סף
אם מדברים על השאננות בציבור החרדי, אי אפשר שלא לתהות אם יש קשר למתיחות ששררה ביהדות התורה עד סגירות הרשימות. "אני לא חושב שיש קשר", טוען פינדרוס, "עדיף לריב חודש מאשר לריב 4 שנים, זה קורה במקומות אחרים וזה לפעמים יותר קריטי. התווכחנו חודש, הגענו להסכמות שעובדים ביחד, בשיתוף פעולה, כך אכן ייעשה".

ההסכמות יביאו שקט ל-4 שנים?
"לדעתי כן".
אתם לא תרצו משא ומתן לגבי המיקומים?
"בבחירות הבאות. אני מקווה שזה ייקח 4 שנים. בעזרת ה' אז ייפתח משא ומתן מסודר, נריב אולי חודש או שבועיים, נגיע להסכמות".
יהדות התורה זה בלוק טכני או מפלגה משותפת?
"זה שתי מפלגות שעובדות ביחד, מידי בחירות פותחים את ההסכם, ואז עובדים יחד. לכל מפלגה יש את מועצת גדולי התורה שלה, יש לכל מפלגה כללים משלה, מגיעים להסכם פעם במערכת בחירות, בעזרת ה' כולם ייצאו להצביע ג' ואז לא יהיו עוד בחירות".
זה אומר שדגל התורה מחויבת לגבות את דרישות החינוך של בעלזא?
"אני חושב שכולם יעמדו על הדרישות בצורה ברורה, נעמוד על כך בכל קואליציה – השוואת החיוך בתקצוב מלא ופיקוח שהכסף יגיע לייעודו, 50 אלף יחידות דיור באופן מיידי למגזר החרדי ועוד 200 אלף בתכנון לעשור הקרוב, חוק חינוך חינם מגיל 0. אלו יהיו דרישות אולטימטיביות, אלו הוראות מועצות גדולי תורה, בעזרת ה' אתראיין אצלך עוד שבוע וכך יהיה"
השיבה שופטינו
אם מדברים על דרישות בקואליציה, אז אני שואל את ח"כ פינדרוס, שידוע בעמדותיו הניציות כלפי מערכת המשפט, על פסקת ההתגברות. "לשמחתי הרבה פסקת ההתגברות זה כבר תנאי לקואליציה של נתניהו. זוכר ימים שהתנאי היה רק של יהדות התורה, היום זה מוסכם על כולם בגוש, לא צריך לדרוש את זה כתנאי, זה א-ב. לתת לכנסת לחקוק ולמשול, להחזיר לפרלמנט את הסמכויות ש"גדול הדור" החילוני אהרן ברק לקח לעצמו ותלמידיו אחריו".
התוכנית המשפטית של 'הציונות הדתית' קיצונית מספיק בשבילך?
"מערכת המשפט היא לא המערכת שלנו, לנו יש מערכת משפט ממעמד הר סיני, שנמסרה לרבותינו עד היום הזה. בנושאים החוקתיים חייבים לנתק את בית המשפט העליון מהסיפור. כל שאר הדברים פחות מטרידים אותנו מהדבר העקרוני הזה. האקטיביזם השיפוטי, השליטה של היועצים המשפטיים על המערכות הציבוריות, אלו הדברים שמטרידים אותנו ביהדות התורה – זה מה שגרם לחוק הגיוס, גרם לחוק החזיר, חוק המרכולים, כל הבעיות נוצרו בגלל זה, ולזה נשים סוף. היום כל הגוש שותפים שלנו".
תפירת תיקים לא מטרידה אותך?
"אנחנו לא מאמינים במערכת המשפט, אנחנו מאמינים בתורת משה, הדיון על מה כן ומה לא פחות מעניין אותנו. לגבי המערכת המשטרתית, הקוראים שלך כבר יודעים שמיומי הראשון בכנסת, גם כשהייתי בקואליציה עם הליכוד, הגשתי הצעה בניגוד לעמדת שר הבט"פ אוחנה, נגד המשטרה. מקום המשפט שם הרשע, המערכות פועלות משיקולים לא נכונים, בצורה לא נכונה, אבל את זה לא פותרים בחקיקה, זה מאבק יום יומי בכנסת, בוועדות, לעשות סדר, ואנחנו נעשה את זה".






















אין על פינדרוס
בסוף יהיה לדגל 10 מנדטים כי העבודה מרץ והערבים לא יעברו
\בואו נתפלל על זה