הבטחה ליבתית? אחרי מערכת בחירות עמוסות הבטחות – הקואליציה תצטרך לקיים

במהלך מערכת הבחירות החולפת פוזרו במצטבר מאות הבטחות, כל פוליטיקאי התחרה בחברו מי יבטיח יותר למצביע שאולי ישכנע לתמוך בו. זה הבטיח עם מי ישב, זה הבטיח עם מי לא יישב, זה הבטיח לקדם רפורמה כזו וההוא הבטיח לקם חוק אחר.

הבחירות חלפו, הרעש נרגע, הפוליטיקאים שחרשו את הארץ הלוך וחזור במרדף אחרי כל קול הגיעו על אל המנוחה, חלקם גם אל הנחלה וחלקם אל האופוזיציה. השרים נפרדים ממשרדיהם ומבהירים כי פניהם לאופוזיציה  – הבטחות צריך לקיים הם אומרים.

לקיים הבטחות מהאופוזיציה זה קל, כל מה שצריך לעשות זה להישאר שם, אבל אלו שבדרכם לקואליציה ולממשלה מבינים שזה לא הולך להיות כל כך פשוט. ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו כבר הציע למי שהציע לזנוח את ההסכמים הקואליציוניים ולהקים ממשלה – העיקר לחזור לכיסאות עור הצבי.

אבל מצביעו הליכוד לו בחרו מח"ל רק בשביל שנתניהו יחזור למשרד ראש הממשלה, מצביעי סמוטריץ' לא הצביעו ט' רק בשביל שיקבל את הלשכה בבניין המתקלף מול הכנסת, מצביעי בן גביר לא הצביעו ט' בשביל שבן גביר יפרסם מכתבי התנצלות לשמאלנים, מצביעי דרעי לא הצביעו ש"ס בשביל שדרעי יהיה מ"מ ראש הממשלה, מצביעי אגודת ישראל לא הצביע ג' בשביל חלוקת תפקידים ומצביעי דגל התורה לא הצביעו ג' רק בשביל לא לקחת תפקידים.

מבלי לזלזל בכל האמור, כי גם תפקידים זה חשוב, גם לא לקחת תפקידים בקרב המפלגות החרדיות בהתאם להוראות מרנן ורבנן גדולי ישראל זה חשוב, הכי חשוב, אבל מצביעי הממשלה החדשה קיבלו סל הבטחות חסר תקדים בשנה וחצי הארונות בכלל, ובמהלך מערכת הבחירות בפרט.

לצלול עכשיו להררי הבטחות של כל פוליטיקאי זה כמעט בלתי אפשרי, אז בחרנו לסמן בכל מפלגה את ההבטחה שבעיננו הי היא משמעותית במצע שלה, "הבטלה לביתית" מה שנקרא… בחרנו גם לכל מפלגה הבטחה ישימה, משהו שהוא כן ולא, שיהיה ניתן לבחון אותו בפרק זמן סביר, ולא הבטחה כללית לשפר משהו בעתיד.

הליכוד: חינוך חינם מגיל 0

לפני שלושה חודשים, ממש עם יציאה מערכת הבחירות לדרכה, קיים יו"ר הליכוד וראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו הצהרה מיוחדת בה הציג את תוכניתו הכלכלית. היא כללה הרבה מאוד פרטים, חלקם קשים ומורכבים וחלקם פשוטים יותר, אבל אחת הבטחות המרכזיות, שהוזכרה לאחר כן שוב ושוב במסגרת הקמפיין, היא חינוך חינם מגיל 0.

"זה מוזיל בעשרות אלפי שקלים את העלות למשפחות עם ילדים קטנים, מאפשר לבן הזוג או לבת הזוג לצאת לשוק העבודה וזה מצמיח את המשק. נעשה את זה בפעימות, לא בבת אחת, זאת עלות גדולה", הסביר.

בערך חודש אחרי ההצהרה פרסם נתניהו סרטון, ערוך כמובן, אך חד ומשעשע כהרגלו. הוא פוגש שם את ליזה בגינה, והם דנים על המחירים הגבוהים של הפעוטונים. "למה היא לא באיזה גנון?" שואל נתניהו על טליה, בתה הקטנה של ליזה. "המחירים יקרים, לא שווה לי לשים אותה בגן. כל הכסף שלי הולך על הגן אם אני אצא לעבוד", משיבה האם. "כמה עולה לך לשלוח את טליה לפעוטון?", שואל נתניהו. "אצלנו עולה 3,000 שקלים, וזה יכול גם להגיע ל-4,000 ו-5,000 באיזורים אחרים", חשפה.

בהמשך, מתחייב נתניהו כי הוא הולך לפתור את הבעיה באמצעות החלת חינוך חינם מגיל 0 ועד גיל 3. לדבריו, הכסף יגיע משלושה מקורות: עודפי המיסים, הגז, והעבודה אליה יוצאים הורים רבים בישראל – ממנה משולמים מיסים שיתרמו למלאכה.

"מה שקרה זה שהממשלה בראשותי עשתה חינוך חינם מגיל שלוש ומעלה. אנחנו הולכים להשלים את החלק הנוסף מאפס עד סוף התיכון", הבהיר נתניהו כשנשאל מדוע זה לא קרה עד כה. וזה רק דוגמא, נתניהו פרסם כמה סרטונים בנושא, וחזר על זה שוב ושוב בהזדמנויות שונות.

זה לא הולך להיות כל כך פשוט. שאול אמסטרדמסקי מסביר ב'כאן' כי כבר היום הממשלה מסבסדת חלקית מעונות יום לילדים שנמצאים במסגרות מפוקחות. זה עולה בערך מיליארד וחצי שקל בשנה. אבל אנחנו מדברים רק על 80 אלף ילדים שזכאים לסבסוד הזה. אם המדינה תיתן סבסוד מלא ל-650 אלף ילדים בשכבות הגיל האלה, באותו תעריף בדיוק, נגיע לעלות של 19 מיליארד שקל בשנה.

עם זאת הוא מציין כי נתניהו טוען שהחישוב הזה פשוט לא נכון. ש-19 מיליארד שקל הוא מספר מנופח, ושהעלות האמיתית היא משהו כמו 8-6 מיליארד. הוא גם אמר שיפרוס את יישום התוכנית לארבע-חמש שנים. לכן, מבחינתו, קיצוץ רוחבי של אחוז אחד בתקציב המדינה יספיק בשביל לממן את רוב התוכנית.

ש"ס: תלושי מזון

יו"ר ש"ס אריה דרעי מיקד את קמפיין המפלגה ביוקר המחיה. גם כאן, הוא הבטיח יותר מדבר אחד בנושא, למשל הקמת הרשות למלחמה בעוני. אך במוקד הקמפיין הייתה הבטחה דרמטית לרבבות משפחות – תלושי מזון קבועים. מה שחול' בפעילותו של דרעי בקורונה, יהפוך לקבוע, עד שהמשפחות ייצאו ממעגל העוני.

למעשה, עם זה פתחו את הקמפיין. ש"ס פותחת את קמפיין הבחירות ומתחייבת: "מילארד שקלים בשנה, קבועים בבסיס התקציב, עבור ביטחון תזונתי באמצעות כרטיסי מזון נטענים. ללא זה – לא תהיה ממשלה". כך הייתה הכותרת של ההודעה לעיתונות הראשונה שיצאה מצוות הקמפיין של המפלגה, בתום השבעה על מרן נשיא המועצת חכם שלום כהן זצוק"ל.

בסרטון המצורף, מציג יו״ר ש״ס אריה דרעי את הבטחת הבחירות הראשונה: "כניסת ש"ס לממשלה תותנה באופן חד משמעית בשריון של מיליארד שקלים כל שנה בבסיס התקציב לכרטיס הביטחון התזונתי לזכאים, מכל המגזרים, וזאת כחלק מתכנית כוללת למיגור העוני וסיוע לאזרחי ישראל הקורסים תחת יוקר מחיה משתולל וממשלה אטומה של לפיד וליברמן".

על פי ההודעה, "ש"ס, כמפלגה החברתית היחידה בישראל, שמה לה למטרה לתקן את העוולות ולהגן על מעמד הביניים והשכבות החלשות, ובתוכם 2.6 מיליון הישראלים העובדים שאינם מצליחים לגמור את החודש, 850,000 הילדים ו-201,000 הקשישים אשר נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי חמור".

"אמרו לכם שכרטיסי המזון של דרעי, שהצילו משפחות שלמות מרעב בתקופת הקורונה, היו כרטיסי מזון לחרדים, אז אמרו", נכתב בהודעה של ש"ס לפני פחות מחודש. "בואו והכירו את מריה אורלנסקי ניצולת שואה שנולדה באוקראינה וכיום מתגוררת בבת ים. מריה, כמו 350,000 משפחות נוספות, הצליחו לשרוד את הקושי הכלכלי בתקופת הקורונה בכבוד עם כרטיס מזון נטען עמו רכשו בסופר בעצמם". להודעה מצורף סרטון בו מספרת הגברת על איך הכרטיסים סייעו לה.

וההבטחה שוב חזרה על עצמה: "מפלגת ש״ס לא תשב בממשלה ללא מיליארד ש״ח בבסיס התקציב בשנה לכרטיסי בטחון תזונתי שיסייעו לשכבות החלשות לרכוש מזון בסופר בכבוד".

איך נאמר בעדינות? הכלכלנים לא התלהבו. שאול אמסטרדמסקי, הפרשן הכלכלי הבכיר שהזכרנו קודם, היה הפעם הרבה יותר חריף. "היא משמרת את העניים בעוני שלהם. בשביל להיות זכאי לתלושי מזון, אתה צריך להיות עני. אם תפסיק להיות עני, ייקחו ממך את תלושי המזון. לדבר הזה קוראים מלכודת העוני, והאמת היא שזה אחד הנושאים שבאופן נדיר שוררת עליהם הסכמה בקרב כלכלנים גם משמאל וגם מימין – הסכמה שזה רעיון רע ממש".

מנגד, מי שללא ספק הוא בהחלט איש ימין גם מבחינה כלכלית, אולי אפילו ימין קפיטליסטי קיצוני, יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', ששואף להיות שר האוצר הבא, לא פוסל את זה על הסף. "אני כן חושב שמדינה יהודית חייבת סולידריות חברתית, בשפה שלנו – כל ישראל ערבים זה לזה ועניי עירך קודמים. מי שלא יכול להתפרנס בכבוד חייב לקבל את העזרה של המדינה", אמר לנו בראיון בחירות.

"אני לא חושב שזה סותר שוק חופשי, לא סותר גמישות בשוק התעסוקה, לטפל בוועדים החזקים בהסתדרות, אלה דברים שמשפיעים על המשק. ככל שהמשק ישגשג יותר, לכולם יהיה יותר וגם למדינה תהיה יותר יכולת לעזור למי שלא מסוגל להתפרנס בעצמו, או מי שהמדינה מחליטה שחשוב לתמוך בו כמו למודי תורה".

אז יש על מה לדבר לגבי כרטיסי המזון?

"בהחלט. אחת הבעיות הקשות שלנו היא שאנחנו פופוליסטים ולא תמיד יש אומץ לחתוך בסכין חדה, בין מי שבאמת לא יכול להתפרנס בעצמו וחייב את עזרת המדינה, כמו קשישים, נכים או חולים, לבין אנשים שיכולים להתפרנס ומכל מיני סיבות בוחרים לא לעשות כך. כשנייצר את ההבחנה הזו ונתמקד במי שבאמת זקוק לסיוע, נוכל לעזור לו באמת. היום נותנים המון קצבאות, חלקם לאנשים שלא באמת צריכים, ואתה נותן פחות לכולם. בעיני צריך לתת שכר מינימום ויותר למי שבאמת זקוק".

"ברור שבקצה, אין מצב שבמדינה יהודית יהיה מישהו שאין לו מה לאכול, אין לו איך לקנות מטרנה או טיטולים, או אוכל לילדים, אין חיה כזאת, אסור לאפשר את זה בשום צורה ואופן. מכאן ועד לחלק לכולם רוחבית? לא בטוח שזה נכון. בוא נראה מי צריך וניתן לו די מחסורו, ומי צריך סיוע בתעסוקה", סמוטריץ' אז.

אגודת ישראל: שוויון בחינוך

כשחוזרים אחורה לקמפיין של אגודת ישראל לא קשה לבחור את נושא הדגל, לצד כמובן ביטול כל גזירות הממשלה ושמירת ענייני היהדות, הח"כים העלו על נס את חובתם להביא לשוויון תקציב לחינוך החרדי. יהדות התורה כמעט התפוצצה על זה.

במסמך שנחתם אז כדי להציל את השותפות נכתב: "כל חברי הכנסת של יהדות התורה מתחייבים כי לא יכנסו לקואליציה ללא הסדר של תקצוב תלמודי התורה, מוסדות הפטור ומוסדות המוכש"ר. לענין מוסדות כאמור שתקציבם מחושב באחוזים מתקציב החינוך הכללי, יובאו בחישוב המאה אחוז ממנו נגזר התקציב, כלל התשלומים המשולמים על ידי משרד החינוך למוסדות החינוך הכללי. לדוגמא מוסדות הפטור יתוקצבו ב- 55% מכלל התשלומים המשולמים על ידי משרד החינוך למוסדות החינוך הכללי ולא מחלקם כפי שנעשה כיום".

יממה לפני הבחירות פרסם קמפיין אגודת ישראל, בחתימת ידם של חברי הכנסת, מסמך עם שורה של התחייבויות, גם החינוך כמובן היה שם. "אנו מבטיחים לדאוג למערכת החינוך החרדי, הן לתקציבים שיאפשרו תגמול הולך למחנכי תשב"ר, והן לעצור כל פרצה בחינוך הטהור של ילדינו. ובמקביל לוודא שכל תקציבי עולם התורה, הישיבות הת"תים והסמינרים – יהיו בבסיס התקציב. אנו מבטיחים לדאוג לשוויון זכויות בקרב עובדי ההוראה, החרדי כמו הממלכתיים, הן לזכויות עובדי ההוראה והן לכל המשאבים במבנים ובציוד".

ח"כ ישראל אייכלר פרסם במהלך הקמפיין את שבעת הצעדים הראשונים שהמפלגה תעשה לשינוי המצב ופתרון המצוקה הקשה של מוסדות החינוך החרדיים: הכפלת שכר המלמדים, 50% תקציב למוסדות הפטור ו-75% למוכש"ר, מתוך מה שבאמת מקבל מוסד חילוני, הכנסת תקציב החינוך לבסיס התקציב, תוספות שכר מהסכם המורים גם למורים ברשתות החינוך החרדיות, הורדת השכר לימוד, שיפור תקציב ההסעות למוסדות החינוך, תקצוב ההסעות לתלמודי התורה.

אייכלר מסר כי "לא ייתכן מצב שבו מלמד בתלמוד תורה מקבל פחות מחצי, לפעמים כמעט שליש, ממלמד ברשתות החינוך. הפסקנו להתנצל, הדרישה הראשונה שלנו, עוד לפני המשא ומתן הקואליציוני, הוא שוויון, אנחנו לא מבקשים יותר, רק דורשים שיפסיקו לדרוס אותנו".

מתנגדי הממשלה הסבירו כבר במהלך מערכת הבחירות למה זה לא יהיה קל. "מהלך כזה צפוי להיתקל בקשיים משפטיים עקב ניתוק הקשר בין היקף לימודי הליבה לגובה התקציב, ולכן הוא ידרוש עיגון בחקיקה, כולל פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ לפסול אותו".

"יש אפליה פסולה של התלמידים ועובדי ההוראה החרדיים, גם מבחינה חוקית וגם מבחינה ציבורית, אמר גפני. יו"ר דגל התורה הוסיף והצטרף לדרישת אגודת ישראל והצהיר כי "אצלי זה מנוי וגמור – אנחנו לא ניכנס לשום קואליציה בלי שהאפליה הזאת תתוקן ושכר צוותי ההוראה של המגזר החרדי יושוו במלואם לזה של המגזר הכללי".

דגל התורה: פסקת ההתגברות

למעשה זאת הבטחה של כמעט כולם, אבל אצל דגל התורה זה היה הכי נחרץ. יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הבהיר מעל כל במה אפשרית שהוא ידרוש את פסקת ההתגברות כתנאי סף לכניסה לקואליציה. מבחינתו, הוא הסביר, אין טעם בכלל בהקמת ממשלה בלי זה.

"דרשנו בעברת את פסקת ההתגברות, הליכוד לא כל כך רצה, הוא חשב שיהיה לו נחמד אם ציבור קוראי 'הארץ' אולי ימחאו לו כפיים. הפעם לא נוותר על זה", אמר גפני בראיון בחירות אצלנו ימים בודדים לפני מערכת הבחירות.

בהזדמנות אחר אמר כי "אם אין פסקת התגברות, אנחנו לא ניהיה בקואליציה. אם ראשי הגוש יפחדו לקבל את ההחלטה על פסקת ההתגברות, ויחששו ממה יכתבו עליהם בעיתון הארץ, אני קם והולך".

בראיון בחירות ל'עכשיו 14' הצהיר: "עמדותינו לגבי מערכת המשפט ידועות. נדרוש את פסקת ההתגברות, כי לא יכול להיות שמדינה דמוקרטית תהיה דיקטטורה כזו. במקרה הזה נשב ראשי הקואליציה ונעשה חשבון. המטרה שלנו היא משותפת, כיום. בעבר הליכוד לא שיתף פעולה וסירב להעברת פסקת ההתגברות. הליכוד היו 'פיינשמקרים' שרצו את האהדה של הציבור שלא מצביע לו. אנחנו לא נוותר הפעם".

אגב, זה לא חדש. כבר בכנסת הקודמת, הצעת החוק הראשונה שלו לכנסת ה-24, כשהיה באופוזיציה הייתה "הצעת חוק פסקת ההתגברות". בדברי ההסבר להצעת החוק, כתב גפני כי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מוצע לקבוע הוראה המאפשרת לכנסת ברוב של 61 חכי"ם לחוקק חוק שייאמר בו במפורש שהוא תקף גם אם יש בו פגיעה בזכויות שלפי חוק היסוד.

במהלך דיון בוועדת הכספים הוסיף: "אני אומר באופן ברור – יהדות התורה לא תהיה שותפה בשום קואליציה שלא תעביר את פסקת ההתגברות. דרשנו את זה כל השנים, לצערי היו מפלגות בקואליציה שלא נתנו לזה לקרות", אמר גפני, "הפעם אנחנו נעשה לזה סוף ושידעו זאת כולם – תהיה פה הפרדה ברורה בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת, תהיה פה פסקת התגברות על בג"ץ".

רצונו של גפני להעביר את חוק היסוד הזה נובע כנראה מהסאגה של חוק הגיוס, בה התערב בג"צ במשך השנים. בג"ץ חוק הגיוס, שניתן בספטמבר 2017, פסל ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים את הסדר הגיוס על פי התיקונים הנ"ל.

הוא חזר על הבטחתו גם אחרי הבחירות: "אנחנו לא נכנסים לממשלה בשביל תפקידים. אנחנו נכנסים כדי ליישם מדיניות. ובשביל ליישם את המדיניות צריך את פסקת ההתגברות. כי בשביל זה העם הצביע עבורנו. נגמרו הימים שמצביעים ימין ומקבלים שמאל. נגמרו הימים שאנחנו מתנצלים".

הציונות הדתית: מהפכה משפטית

אם את גפני מעניין רק את פסקת ההתגברות, בעיקר כדי להעביר אחת ולתמיד את חוק הגיוס בלי שיבטל, אז מפלגת הציונות הדתית רואה בבעיה המשפטית נושא דגל שמצריך רפורמה כללית. בהתאם לכך, יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ וח"כ שמחה רוטמן הציגו מצע שלהם בנושא.

יש כמובן את פסקת ההתגברות, אגב ב"רוב רגיל". אחרי זה יש פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה – היועץ המשפטי לממשלה, התובע הכללי, מייצג המדינה בערכאות.

המפלגה מבטיחה לקדם שינוי שיטת בחירת שופטים – שקיפות ומינוי בידי המערכת הפוליטית: שינוי הרכב הועדה למינוי שופטים, שימוע ציבורי לשופטי בית המשפט העליון.

ובתוך בתי המשפט: ביטול שיטת הסניוריטי במינוי נשיא בית המשפט העליון, קביעת הרכבי בית המשפט העליון לדיונים ללא התערבות גורם אנוש, החזרת המגבלות על זכות העמידה, ביטול ”עילת הסבירות״ על החלטות של נבחרי ציבור – הממשלה ושריה.

לגבי המשילות: ביטול וועדות המינויים והחזרת סמכות המינויים לממשלה, קביעת סמכות הממשלה והשרים למנות עד 50% מבעלי התפקידים הבכירים בשירות המדינה עם מינויים.

עוד נכתב בתוכנית: תנאי מקדים חיזוק עקרון הפרדת הרשויות ביסוס עצמאות המערכת הדמוקרטית ומניעת הצרת צעדיה על ידי מערכת המשפט. בשביל זה צריך לשיטתם, מחיקת סעיף הפרת אמונים בחוק העונשין, החזרת מנגנון חסינות חברי הכנסת למה שהיה עד – 2006, החלטת הכנסת שלא להסיר חסינות של חבר כנסת לא תהיה כפופה לביקורת שיפוטית, ’חוק צרפתי׳ לראשי ממשלה ושרים, ביטול נבחרת הדירקטורים והחזרת סמכויות המינוי לשרים הרלוונטיים, חיזוק סמכויות השרים בקביעת מדיניות החברות הממשלתיות הכפופות להם, הפיכת לשכת עורכי הדין לוולונטרית.

"אמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל שלא היה כמותו מאז קום המדינה. לצערי בשנים האחרונות למרות שדיברו משמאל ומימין על הצורך לעשות רפורמה ושינויים במערכת המשפט כמעט ולא נעשה דבר, ואת זה אנחנו נתקן ונשנה בממשלה הבאה שנקים בעז"ה. אין כאן ימין או שמאל, אין כאן בעד ביבי או נגד ביבי, התוכנית רלוונטית לכל אזרח ישראלי, כולנו צריכים שתהיה כאן מערכת שתעשה צדק", אמר סמוטריץ'.

עוד אמר: "התכנית לא תחול על נתניהו ונסדיר את זה בחוק, כדי לא לתת תירוץ לשמאל ולתקשורת לדחות את כל התכנית ולמקד את הדיון רק בנתניהו. גם יש לנו אינטרס שהמשפט ימשך כי נתניהו יזוכה ובדרך זו נחשוף את הקילקול הגדול במערכת המשפטית".

עוצמה יהודית: עונש מוות למחבלים

בשונה משאר ראשי המפלגות, כבר די ברור איזה תיק יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר הולך לקבל, ולשם שינוי זה גם המשרד שהוא דרש עוד לפני הבחירות – המשרד לביטחון הפנים. הדרישה לוותה בשורת הבטחות דרמטיות לשיפור הביטחון האישי והלאומי בישראל, שרק מבחן זמן יילמד האם השר המיועד יעמוד בציפיות.

אבל אם נבחר לחזור אחורה, לפני הדרישה הבומבסטית, לבן גביר יש הבטחה פשוטה שטרם מומשה – עונה מוות למחבלים. וזה לא רלוונטי איזה שר הוא יהיה, ח"כ מהמפלגה פשוט צריך להגיש את החוק, הקואליציה צריכה לתמוך והחוק נכנס אחר כבוד לספר החוקים של מדינת ישראל.

ביום שישי שלפני הבחירות הגיע בן גביר לסיור בחירות במחנה יהודה והצהיר: "כמה שנהיה יותר גדולים, זו תהיה ממשלה עם בן גביר! ואנחנו בעזרת השם נוכל להגן על ארץ ישראל, לתת חסינות לחיילים ולשוטרים שלנו, ולחוקק חוק עונש מוות למחבלים!". תוצאות הבחירות מלמדות שם בהחלט גדולים.

בן גביר כבר הגיש את החוק הזה פעם, כח"כ באופוזיציה, וזה כמובן נפל. הוא הסביר כי "עונש מוות למחבלים זה צו המוסר, ההיגיון והשעה. אין שום סיבה בעולם שחלאות אדם שרוצחים משפחות וגודעים חיים יראו אור יום, או ישוחררו בעסקת שחרור מחבלים. העונש הזה, לא רק שיפחית את המוטיבציה לבצע פיגועים, אלא גם ימנע חלומות על עסקאות חטיפה. בפרט נוכח מדיניות הכל כלול בבית הסוהר בישראל, ראוי לחוקק עונש כזה שיקל על האפשרות לבצעו בבית דין צבאי. מול גל הטרור ברחובותינו ומול האויבים שלנו במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט, אין דרך אחרת להתמודד בנושא זה – מה שטוב לארצות הברית טוב גם לנו".

הח"כ המיועד ברשימת עוצמה יהודית הבהיר כי ההבטחה תקוים. "שופטים מחבל למוות. אני לא מתכוון לירות בו כשהוא על הרצפה, הוא מחבל? הוא יישפט ודינו יהיה מוות. עונש מוות למחבלים לא רק בתיאוריה אלא גם במעשה".