נהוג לומר שלממשלות חדשת יש 100 ימי חסד, אבל זה לא המקרה, אין 100 ימים פנויים, רוב העם בישראל שבחר בממשלה היהודית החדשה מצפה לשינוי היום, אתמול, או יותר נכון יום אחרי הבחירות ולפני שהפוליטיקאים בזבזו חודשיים על חלוקת תיקים.
רוב שרי הממשלה החדשה לא חדשים, הם ותיקים ומנוסים, אם זה ראש הממשלה נתניהו, אם זה יו"ר ש"ס דרעי, אם זה רוב שרי הליכוד, גם יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' צבר ניסיון רב בשנותיו בכנסת ביקורו הקצר במשרד התחבורה, אין תירוצים, צריך להתחיל לעבוד.
האיש שאולי יוכל לטעון שמגיע לו ימי חסד הוא יו"ר עוצמה יהודית השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, אבל האיש שכבר במהלך מערכת הבחירות הציג תוכנית סדורה למשרד ודרש לאשר חוק שירחיב את סמכויותיו עוד לפני הקמת הממשלה, לא זכאי למרחב תירוצים.
אחרי שנה וחצי של ממשלת שנאה והרס, שפגעה בכל כך הרבה ציבורים, בכל הקדוש והיקר לנו, כשלה בטיפול ביוקר המחיה, התחנפה למממני טרור בטענה שזה ימנע וטרור וקרה בדיוק ההיפך, שדרסה כל עיקרון דמוקרטי בסיסי – הציבור רוצה שינוי, ריפוי, מנה אחת אפיים.
"כעת מוטלת על השרים החדשים חובת ההוכחה. השרים ייבחנו מזווית אחת בלבד: התוצאה. כי אחרי כל מה שעברנו בשנים האלה, ואחרי כל ההבטחות וההסכמים והגועליציה, כעת נדרש דבר אחד: לבצע", כותב נכון אריאל כהנא ב'ישראל היום'.
זמן תיקון
לממשלה הנכנסת יש אתגרים רבים להתמודד איתם, בראשם ביטול כל גזירות הממשלה, שאת רובם פירטנו כאן אתמול, בבחינת סור מרע. הרפורמה להרס הכשרות, הרפורמה להרס הקומה הכשרה, מס השתייה המתוקה, מס החד פעמי, צמצום לימודי התנ"ך במוסדות החינוך, ביטול הרפורמה לייקור התחבורה הציבורית בפריפריה החרדית, סגירת אגף הרפורמים במשרד התפוצות, ועוד גזירות אחרות.
ואז יש גם את החלק של עשה טוב, חקיקת חוק גיוס כהוראת מועצות גדולי וחכמי התורה, השוואה תנאי החינוך החרדי, שיפור שכר המלמדים, המורות והגננות, חיזוק עולם התורה והישיבות, פתרון מצוקת הדיור, חקיקת חוק גיור כהלכה, רפורמה מתוקנת בכשרות בהתאם להוראות הרבנים הראשיים, חיזוק קדושת הכותל, ועוד ועוד.
יוקר המחיה
אתגר מרכזי המונח לפתחה של הממשלה בכלל ושר האוצר בפרט, יוקר המחיה, הנושא היה במוקד הקמפיין של הליכוד וש"ס, וכעת הגיע העת לפרוע. לפי קווי הייסוד וההסכמים הקואליציוניים, יש תוכנית.
"במהלך שנת 2023 הממשלה תפעל להפחתת יוקר המחיה בישראל ולבלימת האינפלציה, בין היתר, באמצעות הקפאת מחירי החשמל, המים והארנונה (תוך שיפוי הרשויות המקומיות על היעדר עדכון הארנונה). כן ייבחנו הקפאת מחירי הדלק והמוצרים בפיקוח", נכתב, עכשיו צריך לבצע.
"הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחיה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא", נכתב, עכשיו צריך לבצע.
על פי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון, 2.6 מיליון בני אדם, שהם 27.8% מאוכלוסיית ישראל, חיים בעוני. "21% מהציבור, שמתוכם 601 אלף ילדים, חיים בחוסר ביטחון תזונתי, כ־10% מהם חיים בחוסר ביטחון תזונתי חמור, שזה כמעט רעב", מספרת אולגה ברוורמן, מנהלת מחקר ושינוי מדיניות בארגון "לתת", שכתבה את הדו"ח.
דרעי הציע פתרון לבעיה הזו, מיליארד שקל בשנה יחולקו בכרטיסי מזון למשפחות האלו. בראיון ל'חדשות JDN' ו'שחרית' סמוטריץ' לא פסל: "ברור שבקצה, אין מצב שבמדינה יהודית יהיה מישהו שאין לו מה לאכול, אין לו איך לקנות מטרנה או טיטולים, או אוכל לילדים, אין חיה כזאת, אסור לאפשר את זה בשום צורה ואופן. מכאן ועד לחלק לכולם רוחבית? לא בטוח שזה נכון. בוא נראה מי צריך וניתן לו די מחסורו, ומי צריך סיוע בתעסוקה".
מהפכה משפטית
כפי שאנחנו רואים בסאגה סביב מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, אין מנוס מביצוע הפיכה שלטונית באופן מיידי, והדחת המשטר המשטי הדיקטטורי שהשתלט על מדינת ישראל בהפיכה בלתי חוקית שביצע נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק.
לא נופתע אם ראש הממשלה החדש-ישן בנימין נתניהו ימשוך זמן, אך על חברי הממשלה והקואליציה, בראשות שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, חלוצי המלחמה בשלטון המשפטנים, לקדם באופן מיידי תוכנית רוחב לשינוי כל מערכת המשפט.
פסקת ההתגברות זה אפילו לא ההתחלה, זה פחות מהמינימום הנדרש, לשיטת חלק ממשפטני הימין זה אפילו רעה חולה, זו תהיה למעשה הכרה למפרע בחטיפת השלטון בעבריינות על ידי חובשי הגלימות שמינו את עצמם לשליטי ישראל.
"רק רגע, אבל חשבתי שבג"צ חזק ויועץ משפטי שמחליט בשבילנו מגנים עלינו מפני הליכים משפטיים בינלאומיים? יכול להיות שאין קשר בין הדברים?", התבדח בצדק במוצ"ש האחרון ח"כ שמחה רוטמן, שימונה בעז"ה השבוע ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, בתגובה להחלטת עצרת הכללית של האו"ם לאפשר לבית הדין בהאג לבחון את 'משמעותו המשפטית של הכיבוש'. אבל תם עידן הבדיחות של ח"כ רוטמן, המוצלחות מאוד יש לומר, הגיע עת הביצוע, עכשיו.
"כשנבחרתי לכנסת בפעם הראשונה, הנושא שהצבתי, ואז הוא עוד לא היה במרכז סדר היום כמו היום, הוא הצורך לבצע שינויים יסודיים עמוקים במערכת המשפט", סיפר לוין בראיון לותב השורות לפני מספר שנים.
"הדבר הזה הוא הכי מהותי ומרכזי שמשפיע פה על כל דבר ועניין, מהאופי היהודי של המדינה, דרך ההתיישבות, עבור במשק שנפגע פגיעה קשה בגלל הפסיקות האלה, ועד הבירוקרטיה והמינויים בשירות הציבורי, אני חושב שאת הדבר הזה אי אפשר לשנות במינוי כזה או אחר או בפעולות נקודתיות, צריך לעשות שינוי יסודי". לו יהי.
