אלקטרוני, עברית וריקודי במה: זמרי החתונות מדברים על כל הטרנדים

לילה שגרתי בעונת החתונות, בני ברק רחוב שלמה המלך. הרחוב מתעורר באחת לחיים. אזורי החניה עמוסים עד אפס מקום, וצפירות הרכבים נשמעים היטב מנהגים שצופרים בתסכול בסימפוניה של קוצר רוח. הרחוב מתמלא באנשים נשים וטף לבושים בבגדי חג, שמתפזרים בין עשרות האולמות הפזורים ברחוב הבני ברקי הצר ונושאים שמות דומים למדי סביב אותה קונוטציה – ארמונות, ומלכויות. מהאולמות אפשר לשמוע את המוזיקה המתנגנת ולנסות לנחש באיזה זמר מדובר.

עונת החתונות בעיצומה 'והעיר בני ברק צהלה ושמחה'. אבל השמחה לא מסתכמת אצל המשפחות המחתנות את יקיריהם. עולם השמחות החרדי הפכה מזמן לסצנה תרבותית תוססת, חיה נושמת ובועטת, שמעסיקה קהל גדול, בעיקר צעיר, שעוקב בשקיקה אחר ההתפתחויות המתרחשות. ים תיעודים מתפרסמים מדי ערב במדיה. קבוצות מתעדכנות, טרנדים שונים שהסצנה מנפיקה לעיתים, כמו 'ומניח בקדושה' 'ריקוד ההדסים בבר אלעי' 'אתם השתגעתם' וסגנונות מוזיקה מגוונים, טראקים, ולהיטים.

וכמו תמיד איפה שיש שני יהודים יש שלושה דעות, ועם הזמן התפתח לא מעט חילוקי דעות סביב נושאים שונים. כעתף כאשר עונת החתונות בעיצומה, ערכנו ראיון עם גדולי הזמר שמובילים ומעצבים את עולם השמחות החרדי מנדי וייס ויואלי דוידוביץ וגם עם הדור הצעיר והמבטיח של עולם השירה והזמרה משה ויסמנדאל וסנדי דינקל על 'עולם השמחות החרדית', ועל שלל הנושאים הנפיצים והשנויים במחלוקת סביבה, ועל התובנות והפרספקטיבות האישיות שלהם ששופכות אור על הניואנסים הרבים של עולם השמחות החרדי.

איפה הקהל יפגוש אתכם בעונה הקרובה, חתונות, דינרים, או אולי דווקא אירועי בוטיק?

מנדי וייס: בחודשי סיון תמוז בעיקר בחתונות, אבל בחודש אב דהיינו בין הזמנים, יהיו יותר הופעות וקעמפים וכל המסתעף.

יואלי דוידוביץ: חתונות, בהזדמנויות אחרות במשך השנה יוצא לי להופיע גם באירועים מגוונים אחרים, אבל כעת אנחנו בעיצומו של עונת חתונות הקייצי.

משה דוד וויסמנדאל: מאוד מגוון, חתונות, דינרים, אירועי בוטיק לאורחים מחו"ל, והרבה חופות מרגשות. כמו"כ הוזמנתי להופיע באירועי יוקרה בחו"ל.

סנדי דינקל: בעיקר בחתונות בעז"ה.

אלו שירים יהפכו להיות הלהיטים שיחשמלו את רחבות הריקודים בעונה הקרובה?

מנדי וייס: נכון לרגע זה אין הרבה שינוים ביחס לעונה הקודמת. אני עומד להוציא בע"ה כמה סינגלים שלכאורה יהיו להיטים בסייעתא דשמיא, והבנתי שיוצא מלא חומר מכמה זמרים בוא נחכה ונראה מאמין שעוד יהיו חידושים, אבל אין ספק שהחומר הישן תמיד תופס יותר חזק.

יואלי דוידוביץ: 'ואני אבטח בך' (ביצוע במקור של בערי שמואלי ומאט דאבּ' ("ממלכת כהנים' שזכיתי לפרסם ולבצע אותו, למרות שאני נוגע בדבר, יעידו רחבות הריקודים בעולם כולו, שהשיר מסתמן כאחד הלהיטים של השנה'. 'טייערע יידן אין אמעריקע' (הרשי וינברגר ודובי מייזליס) 'נאר אמונה עד דלא ידע' (בהשראתו של שייע גרוס ידידי, ומבית היוצר של ביהמ"ד ר' יצחק סגל).

משה דוד וויסמנדאל: בשירים הקצביים 'טאטלע קום שוין אהיים' ו'ניגון גור' ו'בר אלעי' שעדיין עובד חזק ברחבות הריקודים. בשירי הרגש אפשר למצוא את השיר 'תבנה' שהוצאתי לאחרונה בלחנו של בנצי שטיין, שצובר תאוצה ב"ה כשיר רגש מדהים לסעודה ולקומזיצים.

סנדי דינקל: 'ואני אבטחך בך' (שמילי אונגר ובערי וובר), 'איכא בשוקא' (ארי היל), 'לחי העולמים' (בני פרידמן ומרדכי שפירו) שגם העונה ימשיך לככב, ו'ממלכת כהנים' שמצליח להפתיע עם חיי מדף ארוכים.

איך אתם רואים את 'המוזיקה האלקטרונית' שהפכה למרכיב מרכזי בחתונות של ימינו. מוזיקה רדודה וזולה שיושבת על טריקים וגימיקים זולים שאינה מתאימה כלל לחתונה יהודית. או כלי חיובי שמביא המון שמחה ואנרגיה?

מנדי וייס: רוב החתונות הם כן בסגנון יהודי שורשי בלי טראקים, כמובן שיש גם חתונות יותר פתוחות ויותר מופרעות, לי אישית אין בעיה עם זה כל עוד זה לא מפריע לאף אחד מבעלי השמחה בחתונה עצמה, ואני חושב שבס"ה החתונות במגזר החרדי עדיין שומרים על סגנון וטעם יהודי.

יואלי דוידוביץ: אין ספק שמתפתח כאן ז'אנר חדש שא"א להתעלם מזה, זהו ז'אנר שהרבה מהצעירים מחוברים ונהנים מהמוזיקה הזאת ומשמח אותם, אני כן חושב שאם זה מה שמשמח את החתן אולי כדאי לתת לזה את הזמן והמקום הראוי ובמקביל להתחשב ולתת לכולם, למבוגרים למשפחה ולצעירים, בסוף זה שמחת חתן כלה ע"פ גדרי ההלכה ואין יותר יפה מזה.

משה דוד וייסמנדאל: בעייני מוזיקה אלקטרונית היא לא בעייתית אבל בתנאי שמשתמשים בה בזמן הנכון ובמינון הנכון. כמו בעל דרשן שישתמש בהומור בזמן שהדרשה אמורה להיות רצינית, צריך להשתמש במוזיקה האלקטרונית בחכמה ואיפה שהיא מוסיפה לשמחה ולא להיפך.

סנדי דינקל: המעניין הוא שבציבור החסידי זה טריגר ובליטאי זה עובר הרבה יותר חלק ואתה יכול לראות אנשים מבוגרים וחשובים רוקדים לצלילי מקצב אלקטרוני. לעניות דעתי זה כלי עצום רק שצריכים להשתמש בו בחכמה ובעדינות ובגבול הטעם הטוב. ויש גם חתונות מאוד שמחות בלי זה.

האם תבצעו שירים ישראלים בחתונה, כמו 'אמן על הילדים' של חנן בן ארי או 'סיבת הסיבות' של ריבו?

מנדי וייס: אם זה מתאים ספציפית לחתונה עצמה ויש דרישה לכך, אני לא רואה בזה בעייה, כל זמן שאין טקסט בעייתי מבחינה הלכתית, יחד עם זאת כל זמר צריך להיות מודע שיש לזה השלכות.

יואלי דוידוביץ: כמו שאמרתי לגבי הז'אנר של המוזיקה האלקטרונית, יש אנשים שזה מה שמשמח אותם זה מה שמרגש אותם, זה השירים שהם מכירים, ואני שמח לשמח אותם, ואני יתאים את הפלייליסט לפי האוכלסיה שאני מופיע בפניהם, כן יוצא לי להופיע יותר בפני קהל שאני שר 'ויהיו זרעי' אבל גם שירים מסגנון אחר לפעמים ובלבד שיכוון לבו לשמיים.

משה דוד וויסמנדאל: אם התוכן הוא יהודי עם מסר מרגש אני לא רואה בזה בעייה גם עם זה נקרא 'ישראלי'. אצלי הקו האדום זה שירים וגימיקים מהעולם החילוני שאין כאן המקום לפרטם שלצערי אני לפעמים שומע בחתונות שזה קו אדום שאוי לנו אם נחצה אותו.

סנדי דינקל: אני חושב של'חתונה יהודית' זה לא מתאים, אל לנו לשכוח שחתונה זה זמן גבוה וקדוש… אין לי בעיה עם שירים בעברית כמו עם שירים שנודף מהם ריח רחוב, אבל הדרכה שקבלתי מרבנים שאני מתייעץ איתם שאם שמחת חתן כלה מונחת על כף המאוזנים כן לשיר את השירים האלו.

כל מי שעוקב אחרי הסצנה לא יכול לפספס את ה'טרנד' לאחרונה שהזמרים לא רק שרים על הבמה אלא גם רוקדים ומבדרים את הקהל, הייתם מעדיפים לוותר על הטרנד הזה או שזה 'טרנד' מבורך?

מנדי וייס: אני אישית דוגל בזה שאני זמר ולא רקדן ולא ליצן, אני מספק שירות של מוזיקה ושמחה אפשר לרקוד אפשר לפזז בטעם טוב, זה אפילו רצוי, אין ענין לעמוד על במה ולא לזוז, זה מוסיף ענין אבל צריך לשמור לא לעבור את גבול הטעם הטוב.

יואלי דוידוביץ: בשונה מהופעה על במות, ההופעה בחתונה היא אחרת לגמרי לא נראה לי שמי שרוקד על הבמה בחתונה עושה את זה כטרנד, מדובר באמת באירוע מאוד שמח, וכחלק בהשתתפות בשמחה אני רוקד עם הקהל, זה משמח אותי זה נותן דרייב ואנרגיה ומרים את הקהל

משה דוד וויסמנאל: טרנד מדהים למי שמסוגל לזה. ויש זמרים שבזה מתבטא הייחודית שלהם שהם 'רקדנים'. אבל אני לא חושב שבסוף בזה נמדד זמר טוב.

סנדי דינקל: אני חושב שלרקוד על הבמה זה דבר מבורך שמכפיל את השמחה אבל להשתטות זה רדוד וזול. אבל אני לא ממליץ לזמר להתמתג כרקדן כי הקהל מפספס את החלקים האחרים.

מה האתגר הכי גדול איתו אתם מתמודדים בהופעה בחתונה?

מנדי וייס: הדיסוננס בין הצעירים למבוגרים, הפערים לפעמים הם שמים וארץ.

יואלי דוידוביץ: כשאני צריך לפעמים לפשר בין הרצון של החתן לפלייליסט אחר, ממה שמתאים להוריו, ואני הופך למגשר ביניהם, ואני לא מסוגל לשיר משוחרר בגלל הפערים, באתי רק לשיר ולשמח תנו לי לעשות את זה בכבוד.

משה דוד וויסמדנאל: לקלוע לטעם של כל הקהל שכולם יצאו מרוצים.

סנדי דינקל: אתגר ה'ימים'. בעיקר בחתונות עם זמן הרקדה קצר והרבה רבנים.

איזו טיפ הייתם נותנים לזוגות או לחתן שבוחרים תזמורת ליום הגדול שלהם?

מנדי וייס: תבחרו בתזמורת שאתם רוצים ואל תקשיבו למיליון דעות. זה סתם יסבך אתכם ותחשבו גם על ההורים.

יואלי דוידוביץ: להתפלל ולבקש שהכל יילך כשורה, שהמשמחים שהזמנתם יזכו לשמח אתכם ביום כלולתכם, בס"ד וללא תקלות.

משה דוד וויסמנדאל : שיקחו אותי 🙂 בצחוק כמובן… הטיפ שלי הוא שאפשר וכדאי לעשות חתונה צנועה ולחסוך בהוצאות מיותרות, אבל מהניסיון שלי מוזיקה זה דבר ששווה להשקיע זה הכי יתגמל אתכם.

סנדי דינקל: תבררו אצל הזמר עם איזה קלידן כיף לו לעבוד, אווירה טובה על הבמה משפיעה מאוד על החתונה.

כמי שמופיעים באינטנסיביות לילה לילה מה הדברים שאתם עושים כדי להבטיח שישמר לכם קול חזק ובריא להופעות?

מנדי ויייס: בגדול שתי הדברים העיקריים זה שינה ושתיה בנוסף לכך פיתוח קול לא יזיק.

יואלי דוידוביץ: לנהל אורח חיים בריא, להקפיד לישון כמה שעות טובות בלילה, תפילה להשם לפני האירוע, גם תוך כדי אפשר.

משה דוד וויסמנדאל: דבר ראשון סייעתא דשמיא. בחלק של ההשתדלות, פיתוח קול, ואין חכם כבעל הנסיון עם הזמן לומדים להכיר את היכולת האישית ולומדים איך לעשות את הדברים נכון ומקצועי.

סנדי דינקל: 'פיתוח קול' ובתקופות עמוסות צריך לדעת לשתוק.

המחיר של הפקה מוזיקאלית מלווה בקליפ וידיאו נע בין 30,000 ש"ח ל60,000 האם זה שווה כלכלית להוציא קליפ או שזה כבר יותר עניין אישי של הזמרים?

מנדי וייס: אין ספק שתעשיית הקליפים התעצמה מאוד. ויחד עם זאת המחירים בשמים, הסטנדרט במגזר החרדי מאוד גבוה. היום להוציא קליפ זה השקעה אדירה, אני אישית כן מאמין בזה ראיתי את זה במו עיני, נכון לא כל דבר מצליח אבל מי שמשקיע רואה תוצאות. יחד עם זה צריך מודעות לא לקפוץ מעל המצופה אם אתה זמר חדש תשקיע בהתאם למעמד שלך אין ענין לבזבז עשרות אלפי שקלים לפח, לכן חשוב מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע לפני שעושים צעד כזה.

יואלי דוידוביץ: זה בסופו של דבר כמו כרטיס ביקור לעסק, כמה שתשקיע בזה וחשיפה גדולה לקהל רחב יותר והשמיים הגבול, אין בזה כללים, לפעמים משקיעים המון וזה לא מתפתח ומחזיר את ההשקעה, לפעמים הפקה לא מרשימה מאוד יכולה להגיע לתוצאה יותר טובה מאשר היקרה יותר, סייעתא דשמיא זה המפתח.

משה דוד וויסמנדאל: כדי להיות זמר חתונות מצליח לא צריך להוציא 'להיטים' וקליפים. האמנים שמוציאים מוזיקה זה אמנים שרוצים להגיע רחוק לאירועי יוקרה חו"ל והופעות. וברור שזה עושה את העבודה. צריך סייעתא דשמיא שהקליפ לא יבלע בין כמויות החומר שיוצאים מדי יום ולקלוע לטעם של הקהל.

סנדי דינקל: וודאי שיש זמרים שיש להם מודל כלכלי שעובד להם, אבל לצערי אני עד להרבה מקרים של זמרים שמוציאים הפקות בצורה מוגזמת לפעמים אחרי שהצליחו בשיר אחד והם להוטים לשמר את ההצלחה בכל מחיר. או זמרים שמוצאים שירים ומשלמים הון בשביל שיר וקליפ שמקבל במה בכמה סטטוסים וכמה השמעות ברדיו שלא מצדיקות את המחיר הכלכלי בשום צורה. אבל שוב יש זמרים שיודעים מה הם עושים ומוציאים אחד לתקופה קליפ או הפקה משובחת שזה דבר שהוכיח את עצמו.

מה הסיבה שהזמרים בפרט הליטאים שינו את הקו הכללי של השירים שהם מוציאים ואנחנו שומעים הרבה זמרים ליטאים מוציאים שירים בעיקר בעברית?

מנדי וייס: ייחודית. היות ויש היום כל כך הרבה מוזיקה וכל כך הרבה סינגלים וקליפים שיוצאים מדי יום, כל אחד מחפש להיות מיוחד ויחידי, לכן הם הולכים לכיוון הזה כדי להיות ייחודי, ויותר חשוב מזה להיות הם עצמם ולא חיקוי של אף אחד 'אני מעריך את זה מאוד'.

יואלי דוידוביץ: התופעה קורה גם אצל הזמרים החסידיים יותר ויותר שירים, כולל להיטים גדולים משולבים עם טקסטים באידיש, כנראה שזמרים דוברי עברית נוח להם והם מתבטאים שם טוב.

משה דוד וויסמנדאל: המוזיקה ששולטת היום בעולם האירועים, זה המוזיקה החסידית האותנטית. ומניסיון העבר הזמרים הליטאים לרוב לא הצליחו להביא להיטים בזאנ'ר הזה ולכן הם מנסים את מזלם כזמרי רדיו או זמרי ההופעות.

סנדי דינקל: המוזיקה הפכה בשנים האחרונות להרבה יותר אישית ונוגעת. במוזיקה החסידית תפס מאוד חזק האידיש, והזמרים הליטאים קצת לא מצאו את מקומם בסגנון החדש, לכן הם התחברו לעברית שנותן להם מקום להתבטאות בנוסף לכך תחנות הרדיו למוזיקה בלבד שצברו תאוצה נותנים לזה במה לכן זה הפך לכל כך רלוונטי.

השוק מוצף באמנים, זמרים, קלידנים ומקהלות האם יש מספיק עבודה לכולם או שיש כאלה שבגלל הצפה נדחקו החוצה?

מנדי וייס: לדעתי יש מפסיק עבודה ב"ה, תמיד יש כאלה שמצליחים יותר וכאלה שפחות, אבל כמו בכל תחום מי שמשקיע בסוף מצליח 'אסור להתייאש'.

יואלי דוידוביץ: הציבור מתרבה הולך וגדל ב"ה, אני מוצא את עצמי נשאל על תאריכים מסוימים עשרות פניות, כנראה שיש מקום לעוד הרבה אמנים.

משה דוד וויסמנדאל: לזמרים יש מספיק מקום. בשוק של הקלידנים לצערי רואים תופעה של המון קלידנים שנדחקים החוצה בהחלט אין מספיק לכולם.

סנדי דינקל: יש מספיק מקום למי שטוב. נכון שיש הצפה של אמנים אבל יש גם המון סוגי אירועים שלא היו פעם.

האם אמן היום זקוק למארגן או שזה מיותר?

מנדי וייס: לאמרגן ולסוכן יש יתרונות וחסרונות, אני לא יאריך בנידון. זה שיחה בפני עצמה, מי שרגיל מהתחלת הקריירה להתנהל ע"י מנהל או אמרגן אינו יודע משהו אחר, ואם טוב לו שימשיך, מצד שני יש כאלה שמתנהלים לבד כמוני וקשה להם להסתדר עם אמרגן וזה בסדר גמור, בגדול זמר יכול להצליח לבד בלי עזרה מאף אחד, המארגן הכי גדול זה הקב"ה אבל יש כאלה שצריכים את העזרה הזאת כי הם לא יודעים להתנהל וזה בסדר גמור שייקחו מנהל.

יואלי דוידוביץ: כל אחד ואיך שנוח לו יותר עם היומן, יש שמצליחים לבד לנהל לעצמם יומן ויש שלא, בסוף צריך להחזיק ראש ולהתנהל מול מלא לקוחות, לפעמים האמרגן יכול לעזור בעניין של לרכז את הפניות למנוע סגירות כפולות, אפשר למצוא בזה הרבה תועלת.

משה דוד וויסמנדאל: 'שאלת המליון' אין על זה תשובה ברורה אפשר להצליח עם ואפשר בלי. עם כי אני חושב שלהגיע למקומות שאני הגעתי בסייעתא דשמיא קשה מאוד היום בלי מארגן. אני היום חתום אצל המפיק המפורסם 'נטע לוין' ואני חושב שזאת הייתה החלטה נבונה.

סנדי דינקל: אמן צעיר שמתחיל בתקופה זו קריירה חייב אמרגן. אבל לפני שחותמים חייבים לוודאות שהמארגן הוא אדם ישר והגון. אני כהיום חתום אצל דובי קופרשטוק שמנהל את היומן בצורה יוצאת דופן ומביא בסייעתא דשמיא הישגים יוצאי דופן.