שלושת 'המשפיעים' הבולטים בעולם היהודי: התלמידים והמקורבים מספרים

לאחר מאמר ההקדמה המורחב, עם ההיסטוריון הרב ישראל אלתר גרובייס, עורך 'קולמוס', אנחנו מגישים את "פרויקט המשפיעים" – סקירה מקיפה על חייהם ופועלם של שלושת 'המשפיעים' שמוכרים למאות אלפי אנשים ברחבי העולם המתחזקים מנאומיהם, נהנים מדבריהם ומתעודדים ממעשיהם.

שוחחנו עם תלמידים, מקורבים ואנשי בית, שהכניסו אותנו אל החדרים הסודיים של 'המשפיעים' של העולם היהודי. הם חשפו את המתרחש מאחורי הקלעים, סיפרו על עברם של אותם צדיקים ותיארו את השפעתם של מורם ורבם.

הרה"צ רבי אלימלך בידרמן

גדול "המשפיעים" בדורנו, הוא ללא ספק הרה"צ רבי אלימלך בידרמן. "ר' מיילך", כפי שמכנים אותו תלמידיו בחיבה ובהערצה, החל את דרכו בשלהוב ההמונים לפני כ-20 שנה, בתחילת שנות הס'. הוא לא הלך בדרך "המקובלת" כביכול, ולא קיבל על עצמו את עול האדמו"רות לאחר הסתלקות אביו הרה"ק רבי אלתר מלעלוב זי"ע בשנת תשס"א. אחיו מונו לאדמו"רים, וחלקם מונו לרבני קהילות, אך ר' מיילך, זה שהתהלך בצידי הדרכים משחר ילדותו, רצה להמשיך בעבודת ה' הפרטית שלו.

ר' מיילך, או בשמו המלא הרב אברהם אלימלך, נולד בט' בחשוון תשכ"ח, וזכה להיקרא בבריתו על שמו של הרה"ק רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין הי"ד, הרב של סבו. כבר בצעירותו ניכר היה עליו שהוא חסיד שמתנהל בפרישות מופלגת. עניו עם טוהר מיוחד, תלמיד חכם ומתמיד עצום, ועבד ה' בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. ולא מדובר במליצה בלבד. כל מי ששוחחנו איתו, ומכיר אותו עוד מאותן שנים, חזר על אותם תיאורים.

בהגיעו לגיל בר המצווה, הבנש"ק העילוי עלה ללמוד בישיבת פוניבז'. גם לישיבה גדולה, הוא בחר את פוניבז', כדי להמשיך לעשות חיל בלימודו ולהתנזר מענייני העולם הזה. בהגיעו לפרקו זכתה בו בתו הרה"ק מזוטשקא זי"ע. מקורביו מספרים כי היה לו קשר חם ומיוחד לחמיו, ולא רק כקרוב משפחה, אלא גם כתלמיד בפני רבו.

• 'השמועות' על הבנש"ק הצעיר –

לפני כשני עשורים, לאחר שהתפשטו השמועות על הבנש"ק העילוי שלא קיבל אדמו"רות, החלו להתקבץ סביבו תלמידי ישיבות. מרביתם בחורים חסידים מישיבת סלבודקה. הם נשבו בקסמו, התגודדו סביבו והשתתפו בהתכנסויות מצומצמות שארגן בביתו בלילות שבת.

בהמשך החל למסור את השיעור המסורתי מדי ליל שישי לבחורים חסידיים, בעיקר מישיבת מיר בביתו של סב אשתו, הרה"ק רבי שלמה (שלומ'קה) מזוועהיל זי"ע, בשכונת בית ישראל בירושלים. שיעור שנמשך עד עצם היום הזה, ומהווה תל תלפיות למבקשי השם.

• השפעה בכל נקודה יהודית בגלובוס –

מנקודה זו והלאה, ההיסטוריה כבר ידועה לכולם; תוך מספר שנים, בסיום שנות הס', ר' מיילך הפך למשפיע חובק עולם. שיעוריו הגיעו לכל נקודה יהודית בגלובוס. אם כי רק כעבור 10 שנים נוספות, השפעתו התחזקה לממדים עצומים ור' מיילך הפך לחלק בלתי נפרד מכל אירוע ציבורי-רוחני גדול בציבור החרדי. וכך, בשנים האחרונות, ניתן לראות נהירה המונית מכל חלקי העם לעבר דרשותיו, ולמקומות בהם הוא מופיע.

במקביל, שיעוריו מועברים בשידור חי להמוני בית ישראל בכל רחבי תבל, ושיחותיו המודפסות בחוברות 'באר הפרשה' מופצות בשורה של שפות, לאור הביקוש חסר התקדים. כך גם, במהלך השנה, ר' מיילך עובר מעיר לעיר ומקיים שבתות התאחדות, סעודת מלווה מלכה ואירועים ב'ליל שישי' וכן הלאה, בהשתתפות תלמידיו וחסידיו לצד תושבים רבים מאותן ערים הצמאים למילה חמה ומעודדת.

• לא התמסדות, אבל כמו חצר –

ר' מיילך אמנם מקפיד שלא "למסד" את תנועת החיזוק הבלתי פורמלית שהוא עומד בראשה, (כפי שצוין בהרחבה במאמר ההקדמה עם הרב ישראל אלתר גרובייס), אך במהלך השנה, כמו בכל חצר, הוא מקיים אירועים קבועים, כמו אירוע ההילולה הגדול על ציון ה'בת עין' זצ"ל, בהשתתפות אלפי תלמידים וחסידים שצמודים לטריבונות הענק במשך שעות ארוכות. אחת לשנה הוא גם עורך עבור כלל תלמידיו שבת התאחדות באתרא קדישא מירון. כך גם בחתונות ילדיו הוא נוהג לערוך שבת במירון. וגולת הכותרת היא כמובן ההדלקה המרכזית, והגדולה בתבל, בליל הילולת הרשב"י.

• ה'באר' של ר' מיילך –

בשיעוריו ודרשותיו הוא עוסק רבות בענייני אמונה וביטחון בבורא העולם, כשהוא משלב את מסריו בסיפורי צדיקים וסיפורי השגחה בני ימינו. שיחותיו הודפסו על ידי תלמידיו בשם "באר החיים". סדרת ספרים על שבת קודש, חג הפסח, חודשי אלול-תשרי, ימי הפורים, ספרית העומר, ל"ג בעומר, חג השבועות, חנוכה ועוד. וזאת, כאמור, לצד חוברות 'באר הפרשה' שהפכו למוצר חובה בכל בית כנסת בעולם.

• ללא סדר יום –

אחת לתקופה, בעיקר בתקופת החגים, אנחנו עורכים ב-JDN מאמרים מקיפים על גדולי ישראל. אחד המאפיינים הבולטים של אותם מאמרים, הוא ההתמקדות ב"סדר היום" של אותו צדיק או רב. כדי להחכים, ולתת גם לקוראים ללמוד, מעבודת הקודש של צדיקי דורנו.

אך הפעם, כשניגשנו לבדוק מהו סדר יומו של ר' מיילך, התשובה של כולם הייתה: "אין לו סדר יום". ומי הם כולם? שורה של מקורבים ואנשי בית שדיברנו איתם. רובם בכלל התחמקו ולא רצו לדבר. "ר' מיילך מסמל את מידת הענווה והצניעות, איננו רוצים להאדיר אותו באמצעות כתבות ומאמרים", אמר אחד מהם. אבל בכל זאת, עם קצת עקשנות, הצלחנו לשמוע קצת על המתרחש מאחורי הקלעים בבית הקט ברחוב הושע 1 בעיר התורה והחסידות בני ברק, כמובן בעילום שמות.

נהוג להגיד במחוזותינו כי סדר יומו של בן אדם מלמד מיהו האיש. במקרה דינן ניתן להגיד: היעדר סדר יומו של האיש מלמד מיהו האיש. אדם זך וטהור שמבטל את עצמו, את רצונותיו, את צרכיו – כדי להעניק את כל-כולו לדור. כדי לעבוד את השם יתברך, ולקרב אליו את בניו. אין סדר יום, כי מדי כמה דקות צץ צורך אחר. חולה שצריך שיחת חיזוק בטלפון, אמא שבוכה על בנה שמתמודד ומתחננת לזריקת עידוד, בחור מבוגר מעוכב-שידוך שמבקש ברכה, ואפילו בעל משפחה שמתייפח בדמעות על כך שאין לו איך להכניס את השבת. ר' מיילך לא מתמהמה במקרים כאלה ומתפנה מיד לעזור. כך כמובן לא ניתן לנהל סדר יום.

זהו אולי סוד קסמו של ר' מיילך; לא רק משפיע שנותן הרצאות מרתקות, עורך טישים סוחפים ומפרסם חוברות 'באר הפרשה' – אלא גם, ובעיקר, משפיע שנחוש להמטיר טללי שפע על תלמידיו וחסידיו, לדאוג להם לכל הצרכים ולהיות קשוב לבעיותיהם. עשרות, ואולי מאות האלפים, שמתחזקים מדבריו, מאירועי ההוד שהוא עורך וממסעותיו התכופים – אולי לא מכירים מספיק את מעשי החסד הללו, הנעשים מאחורי הקלעים ובשעות-לא-שעות, אך גם בלי להכיר אותם לעומק, הם מזהים זאת על אישיותו של ר' מיילך. מזהים זאת כשר' מיילך מפזר שמחה וחיוכים בדרשותיו, כשהוא יורק אש של קדושה בריקודיו וכשהוא מרקיע שחקים למען עמך בית ישראל בתפילותיו הרבות.

"ר' מיילך לא ישן בלילה", מספר אחד ממקורביו, "הוא מקציב לעצמו זמן מנוחה קצר בצהרי היום. במהלך הלילה הוא מְתַפְקֵד כאילו מדובר בצהרי היום. באותן שעות הוא מקדיש את עצמו לקהל האמריקני. מוסר שיעורים, מחזק ומעודד, ופשוט עושה בשבילם את מה שהוא עושה במהלך היום לציבור הישראלי".

• מפעל חסד מהלך –

לדבריו, "לר' מיילך אין אכן סדר יום, אבל יש דברים שהם כמעט קבועים. כמו שני כיבודים לסנדקאות מדי יום. כמו שיחות חיזוק לאנשים. ולא מדובר רק בשיחות שנועדו לעודד אנשים, אלא הוא מקפיד גם להתקשר לאנשים לברר האם נעזרו כבר במה שהיו צריכים, או לברך מזל טוב לאלה שאכן נעזרו. להראות לאותם אנשים שהוא כמו חבר וידיד שמתעניין בשלומם תמיד".

"כחלק ממפעל החסד שלו, הוא מקיים חלוקת כרטיסים לשבת, מדי ערב שבת, למשפחות נזקקות ב-13 ערים חרדיות ברחבי הארץ. לקראת החג הוא מגביר את פעולות החסד. הוא הקים מערכות חסד שמפזרות מיליוני שקלים בשנה", הוא מוסיף.

• 'משפיע' גם לעצמו –

אחד התלמידים מספר כי "במהלך היום, מעבר לשיעורים, שיחות חיזוק, ביקורי-חולים וכדומה – ר' מיילך גם מקיים את ה'קבלות' אותן הוא ביקש מהציבור לקבל על עצמו. הוא אומר לי לפעמים כי 'אם ביקשתי מהציבור לקבל על עצמו משהו, ללמוד או להתחזק – אני גם חייב לפעול כך. זו לא חוכמה לבקש מאחרים להשתפר. אני גם חייב לעשות זאת'. וכך הוא יושב ומשלים דפי גמרא או לימוד מוסר, כי זה מה שביקש מהציבור. גם בעת נסיעותיו ברכב, ניתן לראות אותו 'משלים' את ה'קבלות' שהוא ביקש מאחרים וגם לקח על עצמו".

"את נסיעותיו ממקום למקום הוא מנצל עד תום", הוא מציין. "באמצע נסיעה הוא יכול להשלים את ה'קבלות', לקיים סבב שיחות חיזוק, וגם לכתוב שיעורים. כל דקה פנויה מנוצלת. אין שיחות חולין, אין תנומות קצרות".

• רצף שיעורים –

אותו תלמיד מפרט את סדרי השיעורים הקבועים שלו במהלך השבוע. ביום שלישי הוא מוסר שיעור בהיכל 'אש קודש' ברחוב רש"י בבני ברק, בו הוא גם מוסר שיעורים בתחילת השבוע בלשון הקודש. ביום רביעי בבית הכנסת 'מגדנות אליהו' בשכונת רוממה בירושלים. ביום חמישי הוא מגיע למסור את שיעורו הקבוע בבית שמש ולאחר מכן ממשיך לשיעור הקבוע והמסורתי בביתו של סב אשתו, הרה"ק רבי שלמה (שלומ'קה) מזוועהיל זי"ע, בשכונת בית ישראל בירושלים. את האהדה בקרב הציבור הליטאי ניתן לראות, בין היתר, בשיעור קבוע הנמסר בבית כנסת ליטאי בשבת בלילה.

• הקשר עם גדולי ישראל –

לצד כל זאת, מספרים תלמידיו, ר' מיילך נמצא בקשר הדוק עם גדולי ישראל רבים. "הוא קשור ודבוק לבית לעלוב, מקור מחצבתו, אך לפעמים הוא יכול להסתגר ביחידות עם גדולי ישראל בחדר, למשך זמן רב, כשלאף אחד אין שמץ של מושג על מה הם שוחחו. אבל גם כאשר נפגש עם גדולי ישראל, הוא מכניע את עצמו כתלמיד בפני רבו".

היריעה קצרה מהכיל את היקף השפעתו של הרה"צ רבי אלימלך בידרמן, ולכן ציינו רק נקודות מסוימות בחייו, וביומו העמוס, כדי שנוכל להגיש לקוראים היקרים, מסגרות מכובדות גם על המשפיעים הנוספים, החשובים לא-פחות – מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, והגאון רבי יגאל כהן.

מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל

כמו בציבור החסידי, גם בציבור הליטאי ישנם לא-מעט משפיעים, אם כי בציבור הליטאי התופעה פחות נפוצה. כשניגשנו ל"פרויקט המשפיעים", דיברנו עם תלמידי חכמים ויודעי ספר כדי להבין מי הוא המשפיע הבולט ביותר בציבור הליטאי, שעליו כדאי לשפוך אור ולספר לקוראי JDN על פועלו. התשובה החד-משמעית הייתה: מרן המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל, משגיח ישיבת מיר. או "ר' בנימין הצדיק", כפי שהוא מכונה בקרב הציבור הרחב.

המשגיח נולד בט' תמוז תשי"ד כבנו בכורו של הגאון הגדול רבי אריה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר מודיעין עילית ונכדו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, ונינו של הסבא מסלבודקא. בצעירותו עשה חיל בלימודו בישיבות קמניץ ומיר, שם נודע כבר בעבודת התפילה המיוחדת שלו ובלימוד עד השעות המאוחרות של הלילה.

• 'משפיע' כבר בישיבה –

ר' בנימין הצדיק התגלה כבר כמי שקרוץ מחומר של 'משפיע', עוד בתקופת לימודיו בישיבה. "כבר אז, בתקופת הלימוד בישיבות, דאג וקירב את הבחורים החלשים והבין לליבם של הנדכאים", מספר אחד מתלמידיו. הוא מספר גם כי "בבחרותו בישיבת מיר היה מקורב וחביב עד מאד על רבו רה"י הגר"ח שמואלביץ זצ"ל שאף כינהו בשם המפורסם 'רבי בנימין הצדיק' וכן ינק רבות בצעירותו מתורת זקני וגאוני ירושלים כמו הגאון רבי זונדל קרויזר ודודו רבי חיים קמיל ורבי חיים קרייזוירט זצ"ל ועוד".

אותו תלמיד מתאר את ענוותנותו וקיום מצוות 'כיבוד אב' של המשגיח לאחר נישואיו. "בחיי אביו ביטל כל דעתו מפני רצון אביו ולא הסכים להצטרף לשום קופת צדקה וכדומה. וכן היה נוסע מידי שבוע לאביו במודיעין עילית לדבר עמו בלימוד ולבקרו".

• 'משפיע' עוד בחיי אביו –

כבר בחיי אביו התפרסם כ'משפיע'. הוא כיהן כמשגיח בישיבת 'משכן ישראל' לצעירים בירושלים והיה מוסר שיחות מוסר וחיזוק רבות בהיכלי ישבות ומוסדות בכל הארץ. אחד ממקורביו מספר כי "המסורת הזו נמשכת עד היום. המשגיח נענה לפניות הזורמות לביתו מצד רבנים ומחנכים ומהיכלי ישיבות רבים, הפונים ומבקשים שיבוא למסור שיחות ושיעורים, והמשגיח נענה לכל הפניות ונוסע לישיבות ולמוסדות בכל רחבי הארץ, ובפרט בחודש אלול, אז המשגיח נוסע למסור עשרות שיחוק חיזוק בהיכלי התורה".

בשנת תשע"ו החל באמירת השיחות בישיבת מיר ולאחר פטירת הגר"א חדש זצ"ל מונה באופן רשמי למשגיח בישיבה. בשיחותיו בישיבה, הנאמרות פעם בשבועיים בהיכל בית המדרש המרכזי, משתתפים אלפים מתלמידי הישיבה ומחוצה לה, ומושמעים ברמקולים שמועברים בכל בנין הישיבה. כך גם ישנם רבים שמאזינים לשיחות ולשיעורים דרך מערכת 'קול הלשון'. "וכן מידי שבוע מתקיימים כמה ועדים פרטיים יותר לאברכי ובחורי הישיבה, וכן ועדים מיוחדים לחתנים, בהם מעביר את משנתו בהנהגת הבית ובחינוך ,הן באידיש והן בלשון הקודש. בכל ענייני הישיבה עומד המשגיח לצד רעו רה"י הגרא"י פינקל", מספר אחד מתלמידי ישיבת מיר.

• מוקד משיכה להמונים –

שיחותיו של המשגיח סוחפות המונים. דבריו חוצבי הלבבות שנאמרים בצורה הכי ברורה ופשטנית, במטרה להנגיש אותם לדור, מושך קהל נרחב מכל החוגים והעדות. המשגיח נודע בגאונותו בתורה, אבל יודע גם לרדת לפשוטי העם ולהתייחס בצורה מתאימה לכל בעיות ואתגרי דורנו.

בשנים האחרונות החלו המונים להיוועץ ולהתברך ממרן המשגיח בכל צעד ושעל. כוח הברכה והתפילה העצום של המשגיח התפרסם ברחבי תבל, כאשר לדברי תלמידיו, סיפורי ישועות רבים מתגלגלים בחדרו, ובפרט סיפורי ישועות של מעוכבי-שידוך שהתארסו בזכות ברכתו ותפילתו. המשגיח ידוע במעמדי התפילה המרטיטים, כאשר הוא בעצמו עובר לפני התיבה ומוזיל דמעות וקורע שערי שמים על הכלל, ובפרט על מעוכבי שידוך.

המשגיח ידוע בענוותנותו העצומה. ההתייחסות המיוחדת לכל פונה ומבקש עצה וברכה, מתוך הארת פנים וחיבה מיוחדת, גורמת לכל אחד להרגיש כבן שמבקש עזרה מאביו. "בתוך ברכותיו", מתאר אחד התלמידים, "תמיד יתבל המשגיח מאמרי חז"ל ומדרשים או קטעים מהש"ס, ואז מתגלה טפח מעומק ידיעתו בתורה".

• קבלת קהל המונית –

קבלת הקהל אצל המשגיח מעידה על השפעתו העצומה. השפעה שמגיעה לכל חלקי הציבור. כל אחד שייכנס לבניין הישיבה, במהלך קבלת קהל אצל המשגיח בחדרו שבבניין המרכזי, יבחין מיד בתור ארוך שמשתרך לעבר חדרו של המשגיח. כך ניתן לראות יהודים פשוטים לצד אברכים תלמידי חכמים, רבנים, ראשי כוללים ומחנכים שבאים להתייעץ ולהתברך. כך גם ניתן לראות נגידים ואילי הון מכל העולם המגיעים לבקש עצה וברכה. כמו כן, מידי יום ניתן לראות תינוקות של רבן המגיעים יחד עם המלמדים כדי להיבחן אצל המשגיח, ילדי חלאק'ה עם הוריהם המאושרים, וחתנים המבקשים להיכנס לחופה עם ברכת המשגיח.

בקבלת קהל ניתן לראות אברכים ובחורי ישיבות שבאים להיוועץ בכל עניין הן בחינוך הילדים, הן בשלום בית וגם בעניינים רפואיים. "אנשים לא יזוזו ולא ינקטו בשום צעד בעניינים מורכבים, לפני קבלת ברכה והכוונה מהמשגיח. המשגיח לוקח כל מקרה ומקרה באפן אישי ודואג להשתתף בשמחתו של התלמיד או להיפך בצער התלמיד ח"ו באפן הכי אישי ששייך. תמיד יעודד ויחזק את הלבבות בשמחה וקירוב ולא בפחד ובאימה. המשגיח נוקט בשיטה של ימין מקרבת", מציין אותו תלמיד.

• אבי היתומים –

מרן המשגיח נודע כ'אבי היתומים' בדורנו. "הוא נוסע ללא הרף לחזק אנשים בניחומי אבלים, לבקר בבתי יתומים ולהשתתף בשמחתם כמו אבא. כל תלמידיו ומבקשי עצתו וברכתו תמיד ימצאו אוזן קשבת ואצל המשגיח. עשרות פתקים עם שמות לתפילה לרפואה ולזיווג ולזרע של קיימא מונחים תדיר על שולחנו ובסידורו של המשגיח", הוא מוסיף.

• אירועים ומיזמים ציבוריים –

כאמור, שמעו של המשגיח הגיע גם מעבר לים, לארצות הברית. כך בחודש תמוז האחרון, המשגיח ערך מסע חיזוק בארה"ב שבמרכזו מסר את השיחה המרכזית בהיכל ישיבת לייקווד, בנוכחות ראשי ורבני הישיבה ובהשתתפות אלפי תלמידים. כך גם מסר שיחות בהיכלי התורה ברחבי ארה"ב וקיבל קהל עד השעות הקטנות של הלילה.

גם בקופות הצדקה, בארגונים שונים במגזר, ובמיוחד בהיכלי הישיבות מבינים את השפעתו של המשגיח, ולא-פעם פונים אליו כדי שיהיה חלק מוועדת רבנים כזו או אחרת. לצד שיחותיו בהיכלי השיבות והכוללים בכל ארץ, המשגיח נענה לבקשת ראשי קרנות הצדקה – כמו ועד הרבנים, קופת העיר, רינה של תורה ועוד – ועורך מעמדי תפילה המיועדים בין היתר להתרים את הציבור הרחב למען קופת הצדקה או ארגון החסד.

• הבנה לדור –

מה שבולט אצל המשגיח היא ההבנה לדור הנוכחי, הפשוט ואולי אפילו המגושם. הוא לא ידרוש מהציבור דברים שאינו יכול לעמוד בהם, אלא תמיד מדגיש שהוא מבקש מהציבור לקבל על עצמו קבלות קטנות, אך כאלה שוודאי ניתן לעמוד בהן. "לדוגמה", מפרט אחד התלמידים, "בערב ראש השנה האחרון הוא ציין בשיחתו המרכזית על כך שראש השנה חל בשבת ואין תקיעת שופר ולכן צריך את כוח השבת שיגן לנו במקום השופר – ולכן כל אחד צריך להתחזק במשהו קטן: לימוד יומי של הלכות שבת. כך גם רבים השואלים ומבקשים הכוונה והדרכה, באותו עניין, מופתעים לגלות שכל אחד קיבל תשובה שונה. כל אחד עם תשובה המתאימה לו ולנפשו, ולא דומה תשובה אחת לחברתה".

הגאון רבי יגאל כהן

זה קרה אי פעם, לפני פחות משני עשורים. ההמונים יושבים מרותקים לשיעורו של הרב, גומעים כל מילה בשקיקה ולא משים מקרבתו של הרב לאורך כל השיעור. עוברת שעה והשיעור בא לסיומו. הרב יוצא מבית הכנסת ומי שנכנס אליו זה הגאון רבי יגאל כהן. הוא התבקש למסור את השיעור הבא. אבל אז קורה המבוכה הגדולה – בזה אחר זה, הנוכחים מתחילים לעזוב את ההיכל. חלקם מהנהנים בנימוס לרב: "מצטערים, אנחנו חייבים ללכת". הרב כהן מתחיל לנאום כשעשרה אנשים בודדים בלבד נשארים במקום.

לא מדובר במקרה חד-פעמי. הסיפור הזה חזר על עצמו פעם-אחר-פעם. הרב כהן נכנס לשיעור, והציבור מצא את הדרך לחמוק החוצה. "המקרים הללו ממחישים את 'סיפורו' של הגאון רבי יגאל כהן", מסביר אחד האנשים המקורבים לרב, "נער חבוט שהתמודד בכוחות עצמו מול המציאות הכואבת, והצליח להעפיל להישגים חסרי תקדים".

הגאון רבי יגאל כהן נולד בא' כסלו תשל"ג, להורים עולים מאיראן, שהתגוררו בשכונת 'התקווה' בתל אביב. שנות הילדות של הילד יגאל היו מלאות קשיים ומהמורות. אותן שנים הן אולי גם מה שגרמו לו להיות את מי שהוא היום. להכיר את הדור, בעיקר את הנוער, הקשיים וההתמודדויות שמלווים רבים, אם לא כל אחד, מאיתנו.

הוא גדל במשפחה דתית, רבת ילדים אך דלת אמצעים. הוא גדל לתוך חיי עוני. היה ישן עם עוד חמישה ילדים בחדר אחד עם ההורים. ואז, כשעוד לא הגיע לגיל 8, הוא נשלח לפנימייה, מעין תלמוד תורה, בבני ברק. רחוק מהבית, מההורים ומהחברים. את הלילות באותה פנימייה הוא זוכר כחלום בלהות מתמשך, עמוס בפרצי בכי ורווי בגעגועים.

הרב בעצמו לא מתבייש לספר על שנות הילדות הקשות. על היותו מסומן כ"ילד רע". על הפרעות הקשב והריכוז שמיררו לו את החיים. על הנטייה לפרוץ את המסגרות החינוכיות שהציבו לו הוריו, ולשחק כדורגל עם החברים בשכונה התל אביבית. על הטענות הקשות נגד אמו ש"שלחה" אותו מהבית בגיל כה צעיר. רק לימים הוא ישמע מאחותו שסבו ע"ה הוא זה שציווה לאמו לשלוח אותו לבני ברק, כדי להציל אותו מיציאה ל"תרבות רעה" נוכח ה'ניסיונות' הרוחניים בתל אביב. אמו בכתה אז בכי-תמרורים, היא רצתה את בנה יגאל קרוב – אבל את הבכי הזה יגאל לא שמע.

• השאלות באמונה –

לצד כל הקשיים, אצל יגאל, אז נער מתבגר שטרם הגיע לגיל 17, התעוררו גם שאלות באמונה. למאזיניו הוא מספר היום כי השינוי התחולל אצלו עם נקודה קטנה שהאירה אצלו באותם ימים קשים. לדבריו, לילה אחר הוא החליט להתנער מכל התוויות של ה"ילד הרע" שהדביקו לו במהלך כל השנים, והתחיל לכתוב לעצמו על פנקס את כל הדברים הטובים והחיוביים שהוא עשה במהלך החיים.

הוא אמנם הצליח למצוא כמה דברים טובים על עצמו, אך אז הוא נזכר שאולי מדובר 'גאווה', ואז שוב התחיל לכתוב, וחוזר חלילה. אבל כעבור זמן, כך הוא מעיד, הוא גילה שהדפים האלה החזיקו אותו. "כשהבנתי שאני טוב, הבנתי גם שהחיים שלי והפעולות שלי, אינם שלי. יש מישהו שמחיה אותי ויש מישהו שמחליט על כל דבר, אם יהיה לי או לא יהיה לי. ואז ידעתי שיש בורא עולם", אמר פעם הרב.

• התאונה, ה'רילוקיישן' והלימוד אצל הרב מאזוז –

חייו של יגאל לא האירו לו פנים גם בהמשך. בגיל 19, לאחר שירות צבאי קצר במהלכו נפצע בתאונת דרכים, הוא טס לארצות הברית ולמד בין היתר בישיבתו של הרב יוסף יגן במונסי. בגיל 21 נישא בארצות הברית ולאחר מספר שנים שב לישראל, השתכן בבני ברק והחל ללמוד בכולל של ישיבת 'כסא רחמים' בראשות מרן הגאון רבי מאיר מאזוז. עם השנים למד הוראה, דיינות והוסמך לשמש כרב עיר וכדיין.

• החולשה שגילתה את משקעי הילדות –

באותן שנים, בני הזוג המתינו 7 שנים לילדים. התמודדו עם קשיים כלכליים. גם לאחר שנושע וזכה לילדים, נמשכו הקשיים. הוא סבל מחולשה נוראית שגרמה לו להפסיק את העשייה הברוכה, אבל הבדיקות אצל הרופא לא הצביעו על כלום, והרופא הפנה אותו למטפל רגשי, ושם הבין כי את משקעי הילדות אי אפשר לטייח או לטאטא אותם מתחת לשטיח. "המסע הרגשי של הרב, לא רק עזר לרב עצמו, אלא למאות אלפים נוספים", מסביר אחד מתלמידיו, "את המסע שהוא עבר הוא מנסה להעביר היום להמוני בית ישראל".

• הציבור "מגלה" את המהפכן –

כפי שציינו, במשך עשור הרב העביר דרשות והרצאות, אך הקהל עדיין לא "גילה" אותו באותן שנים. בינתיים הוא הקים תנועות קירוב, מוסדות תורניים וארגוני חסד. הפריצה הגדולה התרחשה בשנים האחרונות. הרב הפך ממרצה עלום-שם למהפכן בולט שהרצאותיו סוחפות מאות אלפים בכל רחבי תבל. ומדוע מהפכן? כי את מה שהרב כהן עושה בנאומיו, אף אחד לא עשה לפני כן, ובוודאי לא בהיקפים כאלה. נושאים שטרם נדונו בציבור החרדי, מקבלים במה מכובדת עם מעטפת כשרה ומהודרת. הכול נמצא על השולחן, כאשר המטרה העליונה היא: לחזק ולעודד את הדור הנוכחי.

• אימפריה של איש אחד – קהל המאזינים הגדול ביותר –

נכון להיום, הרב כהן הוא אימפריה של ממש. אולי המשפיע עם קהל המאזינים הגדול ביותר בעולם היהודי. החל משנת תשע"ה החלו שיעוריו בבית המדרש להיות מצולמים ומשודרים בערוץ הידברות וברשתות החברתיות. מדי יום יוצאים על ידי מוסדותיו מספר סרטונים חדשים, הנלקחים מתוך שיעוריו הקבועים ומועלים לרשתות החברתיות. שיעוריו הפכו לפופולריים עם השנים, ונכון לשנה זו, מעל חצי מיליון איש עוקבים אחר חשבונות המעבירים את שיעוריו ברשתות החברתיות. כמו כן, משודרים ברשתותיו החברתיות שידורים חיים משיעוריו השבועיים ומשיעורי חוץ אותם הוא מוסר מספר פעמים בשבוע. מוסדותיו הוציאו מעל 12 דיסקים לשמיעה שהחומרים מהם הופקו משיעוריו וחולקו עד היום ברחבי הארץ והעולם במעל 2.5 מיליון עותקים.

• סופר, בעל טור ומחבר ספרים –

בנוסף, הרב הוא בעל טור פופולרי בשבועון הנפוץ 'משפחה', ובעבר היה בעל טור קבוע בעלון 'בית מרן'. לצד זאת חיבר ספרים: יגל ליבי בישועתך – עוסק בענייני אמונה וביטחון, שמחה ואהבת הבורא; בחסדך בטחתי – עוסק בענייני חרדות ודיכאון – הבעיה והפתרון, וכן חלק שני העוסק בענייני זוגיות ושלום בית; שער הביטחון המבואר – פירוש על השער הרביעי בספר "חובות הלבבות"; שיעורי הרב יגאל כהן – ליקוט משיעוריו שנמסרו במהלך השנים, בנושאי אמונה וביטחון בה', תפילה, מידות טובות, זוגיות וחינוך הילדים, ה'תשפ"ג.