הכירו את החות’ים: “מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, וניצחון לאסלאם”

מלחמת ‘חרבות ברזל’ בעיצומה אנחנו נמצאים בימים אלה, הפכה את המורדים החות’ים מתימן לאיום ממשי על ישראל. החות’ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כפרוקסי במלחמותיהם באזור, תקף את ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה. החות’ים מצוידים בין השאר בטילי קרקע-קרקע, רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים.

סיקור פעילות החות’ים נגד ישראל

ב-19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה 4 טילי שיוט ו-15 מל”טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות’ים מתימן לכיוון ישראל. טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית, לטענתה מתוך רצונה “להגן על שטחה האווירי”.

ב-27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב ים סוף והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני כטב”מים פגעו בנואיבה ובטאבה, סיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר אילת. הפגיעה בטאבה הביאה לשישה פצועים מצרים.

ב-31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. כלי הטיס יורט בהצלחה מעל הים האדום. בנוסף, מערכת “חץ” יירטה טיל בליסטי וחיל האוויר יירט מספר טילי שיוט ששוגרו מים סוף לעבר אילת. בהמשך היום לקחו החות’ים אחריות על השיגורים והצהירו כי ימשיכו לתקוף את ישראל כל עוד תימשך הלחימה.

בשעות הערב של אותו יום הכריז דובר החות’ים, השולטים בחלק מתימן, כי הארגון שיגר טילים בליסטיים ומזל”טים לעבר ישראל, וכי הם ימשיכו לעשות זאת “כדי לעזור לפלסטינים לנצח”. לפי דובר צה”ל, החות’ים, בשליחות איראן, מנסים להסיט את ישראל מהמלחמה ברצועת עזה, החזית המרכזית במלחמה.

ב-1 בנובמבר בשעה 0:45 צה”ל יירט איום אווירי שנורה מתימן וזוהה דרומית לאילת. בהמשך לאירועי הלילה כחלק מתגבור מאמץ ההגנה במרחב, ספינות טילים של חיל הים הגיעו לזירת ים סוף. בשעה 11 בבוקר (שעון צנעא) פרסמו החות’ים סרטון בו נראים שיגורם של 20 טילים ו-29 כטב”מים ומל”טים לעבר ישראל.

צילום: החות’ים

מי אתם החות’ים?

מי הם אותם מורדים תימניים שמצליחים לשגר שוב ושוב איומים אוויריים ממרחק של 2,000 ק”מ עד לישראל? במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית הפועל במסגרת “המרכז למורשת המודיעין” (המל”מ), פרסמו סקירה מקיפה על החות’ים, שאולי כבר שמעו עליהם בארץ ישראל, אך עד כה לא היו כל כך רלוונטיים ומוחשיים לנו.

תנועת החות’ים הוקמה בתימן בראשית שנות התשעים של המאה העשרים על בסיס תושבים מוסלמים שיעים-זידים המהווים כ-30% מהאוכלוסייה במדינה. בשנת 2004 פתחה התנועה במרד נגד השלטון המרכזי בתימן בטענה שהוא הפך מזוהה מידי עם ארה”ב וישראל. עד שנת 2009 התנהלו שישה סבבי לחימה בין הצדדים, שבסיומם הקימו החות’ים אוטונומיה בצפון תימן. במרוצת הזמן הצליחו החות’ים להגדיל את כוחם ואזורי שליטתם, ובשנת 2015 הדיחו את הנשיא המכהן, מהלך שהביא, בין השאר, להקמת קואליציה של מדינות ערביות, בהנהגת סעודיה ואיחוד האמירויות, ששמה לעצמה מטרה להביס את החות’ים ולהחזיר את השלטון הקודם. בתגובה, החלו החות’ים לבצע תקיפות גם בשטח סעודיה ואיחוד האמירויות, תוך שימוש באמצעי לחימה מתקדמים שסיפקה להם איראן.

איראן תמכה בחות’ים לאורך השנים והעניקה להם סיוע צבאי, כלכלי, מדיני וצירפה אותם ל”ציר ההתנגדות” שבהובלתה. בתמיכה בחות’ים, רואה איראן הזדמנות לדריסת רגל בתימן ומענה לאיום מדרום מצד סעודיה. אמצעי הלחימה המתקדמים שסיפקה איראן לחות’ים,כללו, בין השאר, טילים בליסטיים וכלי טיס בלתי מאוישים – שכעת הם עושים בהם שימוש נגד ישראל.

יצוין כי הארגון משויך לענף מהאסלאם השיעי הידוע גם כ”חמישיים” או “זיידים”, קבוצה אסלאמית הקיימת כמעט רק בתימן. הארגון מתנגד לפעילות סונית ורואה בה את אויב האסלאם כפי שהוא תופס אותו. בשל כך הארגון נלחם בערב הסעודית, בממשל התימני ובארגונים סוניים מובהקים כגון “אל-קאעידה בחצי האי ערב”. כמו כן הוא עוין את העולם המערבי ובמיוחד את ישראל וארצות הברית.

הצבא החות’י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי, שמהווה כשליש מאוכלוסיית תימן. הצבא החות’י הוא כוח חמוש שמאובזר בנשקים ובכטב”מים. הצבא החות’י מאומן על ידי משמרות המהפכה של איראן , אשר מעבירים את הלוחמים החות’ים אימוני שדה, הפעלות נשק, הטסת כטב”מ ושיגור טילים.

במרכז המידע למודיעין ולטרור מציינים כי במוקד ההנהגה של התנועה החות’ית (אשר שמה הרשמי הוא אנצאר אללה) נמצאת משפחת אלחות’י. משפחה אשר מקורה בקבוצה השבטית החות’ית במחוז צעדה בצפון תימן, מיצבה עצמה כמנהיגת הזרם הזידי בתימן והיא שולטת ברוב התפקידים הבכירים במערך הממשל החות’י הנוכחי. הדמות שנחשבת למייסדת התנועה החות’ית, כפי שהיא מוכרת כיום, היא חוסיין אלחות’י אשר הנהיג את התנועה עד מותו בשנת 2004. אחיו למחצה עבד אלמליכ אלחות’י החליף אותו כמנהיג התנועה, תפקיד אותו הוא ממלא גם היום.

מלבד משפחת אלחות’י, מתבססת התנועה החות’ית על רשת רחבה של בריתות ושיתופי פעולה עם משפחות וקבוצות שבטיות אשר מקורן בעיקר בצפון תימן. האוכלוסייה ההטרוגנית עליה שולטת התנועה החות’ית מהווה אתגר משמעותי עבור הממשל החות’י אשר לא תמיד מהווה ייצוג הולם לכל חלקיה. בנוסף, נוכח ריבוי הקבוצות הנשלטות על ידי הממשל החות’י, מוענקת אוטונומיה יחסית למפקדים מקומיים בנושאים כמו גביית מיסים וגיוס לוחמים.

בהקשר זה ישנם דיווחים כי מעת לעת פורצים עימותים בתוך שטחי הממשל החות’י בין קבוצות שונות, שהתרבו במיוחד לאחר קריסת הברית בין החות’ים לנאמני עלי עבדאללה צאלח, ומותו של האחרון. במקרים כאלה נאלץ הממשל החות’י לפעול כדי לתחזק את הבריתות השבירות הללו באמצעות מחוות פוליטיות וכלכליות, ולעיתים אף תוך שימוש באמצעי דיכוי כוחניים.

הסמכות העליונה לניהול הממשל החות’י נתונה בידי מועצת הג’האד (אלמג’לס אלג’האדי), הכפופה למנהיג התנועה. מועצת הג’האד אמונה על התווית המדיניות האסטרטגית של הממשל החות’י, על ההתנהלות הצבאית ועל שיתוף הפעולה עם בעלות בריתו של הממשל החות’י. פעילותה והרכבה של מועצת הג’האד אינם מפורסמים ברבים, אך ככל הידוע היא כוללת תשעה חברים מבכירי הממשל החות’י. היא מושפעת מאיראן ושלוחותיה וככל הנראה במועצת הג’האד קיימת נציגות לכוח קדס האיראני ולחזבאללה הלבנוני.

עד כמה גדולה שנאתם של החות’ים למדינת ישראל ולעם היהודי, ניתן ללמוד מהלוגו שלהם, הכולל את הסיסמה הבאה: “מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, וניצחון לאסלאם”.

בשל החות’ים, יהודי תימן היו בסכנה. במהלך השנים, בוצעו מספר מהלכים להגברת ביטחונה של הקהילה היהודית: עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות’י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא, וכן בוצעה עזיבה מדורגת של יהודים את המדינה אל ישראל, ארצות הברית ואירופה. כאשר השתלטו על מרבית המדינה, גורשו היהודים האחרונים – וככל הידוע נותר יהודי אחד בודד בתימן.

תקיפת ישראל – בהוראת איראן

במהלך השנים, פורסמו מספר סקירות על ידי ארגוני ביטחון ומודיעין ישראליים, אשר העריכו כי החות’ים אינם מעוניינים בפתיחת חזית ישירה מול ישראל, אך יעשו זאת במקרה של הסלמה ברצועת עזה או בלבנון, בהוראת איראן.

איום זה אכן התממש, כפי שסקרנו בפתח הכתבה, במהלך ימי מלחמת ‘חרבות ברזל’ – אך אם נתבסס על אותם סקירות, נראה כי החות’ים עדיין לא הוציאו לפועל את האיום המרכזי שברשותם: האיום הימי.

בסקירה שפורסמה בעבר על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי נכתב כי איום מוחשי נוסף על ביטחונה הלאומי של ישראל נובע מהאפשרות כי החות’ים יתקפו ספינות השטות בנתיבי השיט לאורך מיצרי באב אל-מנדב, לחופי הים האדום או במפרץ עדן.

בעבר הפעילו החות’ים צי של ספינות סיור על מנת לאתר ולזהות מטרות ימיות איכותיות. יחידות אלו מילאו תפקיד משמעותי בפרט לפני 2016, ומאוחר יותר נוספה למערך זה ושולבה בו מידה מסוימת של יכולת בהפעלת מכ”מ חוף. מערכות המכ”מ המופעלות לאורך חופה המערבי של תימן תמלאנה תפקיד מכריע בגילוי ובזיהוי נכסים ימיים באזור ואף תאפשרנה פוטנציאלית לתקוף אותם באמצעות טילים נגד ספינות.

ממד נוסף הראוי לבחינה בכל הנוגע ליכולות החות’יות הוא יכולתו של הארגון לבצע פעולות טרור נגד ישראל בשטחי פנים, במרחב יהודה ושומרון, בגבול הרצועה או נגד מטרות יהודיות או ישראליות בחו”ל. יודגש כי חרף אופיים של החות’ים כארגון מיליציה אלים, אופן הפעולה שלהם אינו דומה לזה של ארגון טרור בינלאומי קלאסי. לפחות עד כה, התמקד הארגון בפעילות מקומית וביצע מעט מאד פעולות לא-אוויריות/לא-ימיות מחוץ לגבולותיה של תימן.

אף על פי כן, לא ניתן לשלול אפשרות כי הארגון “ישתדרג” באמצעות בניית רשת טרור בינלאומית בעתיד. דוגמה מובהקת לארגון שעשה זאת הוא החיזבאללה, אשר שבר את “תקרת הזכוכית” של היותו ארגון מקומי באמצעות ביצוע מוצלח של מספר התקפות קטלניות בדרום אמריקה ובאירופה והכוונת פעילויות חתרניות בשטחי יהודה ושומרון במשך תקופה ארוכה.

שאלת נכונות החות’ים לפעול מחוץ לגבולות תימן, מקרינה בתורה גם על האפשרות כי היחידות החות’יות ישלחו לחזיתות הלחימה מול ישראל בעתות חירום ומשבר. הדבר דומה באופן כללי לאיום שמייצרות מיליציות שיעיות-איראניות שפועלות כיום בסוריה ובעיראק, שכן לפי ההערכות הישראליות, בעת מלחמה עלולה ישראל למצוא את עצמה בעימות ישיר גם מול יחידות אלו בחיכוך מבצעי בחזית הסורית והלבנונית.

לסיכום כתבו חוקרי המכון, דילמה שרלוונטית מאוד היום: מתקפה חות’ית על ישראל או צבירה של מאגרי נשק שיאיימו על ישראל על ידי הארגון עלולות לאלץ את המנהיגות הישראלית להתמודד עם הדילמה, האם ומתי לצאת למהלך התקיפי כנגד הארגון המתעצם/המתגרה, תוך הסתכנות בהיגררות לתוך הביצה התימנית. לפי שעה, ישראל תתקשה מאד להתמודד עם איום זה. שכן הפערים המבצעיים והמודיעיניים והיעדרה של אסטרטגיה מוגדרת וברורה ביחס לתימן, מגבילים בצורה משמעותית את את סל הכלים המצוי בידי מקבל ההחלטות הישראלי.