"גם אם נכבוש את רפיח חמאס לא יחוסל, 80% מהפלסטינים ביו"ש תומכים בו"

המלחמה בעזה עברה כבר לפני מספר שבועות לשלב השלישי של תקיפות ממוקדות תוך הפחתת העצימות באופן משמעותי, בצה"ל ממשיכים לקיים פשיטות על פי מידע מודיעיני מדויק, ומשלבים בין כוחות קרקעיים לחיל האוויר שמחסלים מחבלים רבים מהדרג הבינוני בחמאס.

התחושה בישראל כי המלחמה כמעט ונעצרה, ועולה התהייה האם ניתן לנצח את חמאס, והאם ישראל מסוגלת להכניע את ארגון הטרור הרצחני. השאלה מתחדדת למול התעקשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לכבוש את רפיח, כאשר מול הווטו של ביידן ניצב רה"מ ודורש להכניע את חמאס וטוען כי רק על ידי כניסה וכיבוש רפיח הדבר אפשרי.

בזמן שראש הממשלה מתעקש כי כיבוש רפיח יכניע את חמאס, כדאי להעיף מבט בוחן למתרחש בשטח ברחבי יהודה ושומרון, על אף העצמת הפעילות של צה"ל בערים הפלסטיניות ביו"ש, תוך שמידי לילה מבוצעים עשרות מעצרים של מחבלים ומבוקשים, עדיין המוטיבציה לטרור בקרב האוכלוסיה הערבית לא פוחתת – ולהפך, על פי נתוני השב"כ נתוני סיכולי הפיגועים מקרב ערביי יו"ש עלה בעשרות אחוזים מתחילת המלחמה.

הסתכלות על המציאות בשטח מראה כי אין ירידה לא במדד המוטיבציה של המחבלים כמו גם אין ירידה ביכולת שלהם להוציא לפועל פיגועים. די אם נזכיר את פיגוע הירי אמש בו נפצעו שני אנשי שב"כ, וקודם לכן נפל לוחם צה"ל בפיגוע דקירה בתחנת הדלק בבית קמה, שני יהודים נרצחו בתחנת הדלק בעלי ועוד שניים נרצחו באכזריות בצומת מסמיה רק לפני כמה שבועות.

צה"ל אמנם מעלה הילוך בשטח, מעל 3,500 מחבלים נעצרו מתחילת המלחמה רק בשטחי יו"ש, ועוד 400 חוסלו. אולם דומה שהטרור אינו פוחת.

לדברי גיא אביעד היסטוריון צבאי ומומחה לחמאס, הדיבור על הכנעת חמאס אינו נכון במובן הפשוט של המילים. להבנתו הדיבורים בנושא מכוונים לפירוק המסגרות הגדודיות של חמאס וחיסול מאגרי הנשק ומערך ייצור האמל"ח שיש לארגון.

"צה"ל מסוגל לאורך זמן לפגוע משמעותית בתשתיות תת הקרקע של חמאס", אומר גיא אביעד, "אבל זה ממש לא אומר שחמאס כולו יושמד". חמאס הוא תולדה של ארגון האחים המוסלמים, ורואה עצמו כאגף הצבאי של בפלסטין. האחים המוסלמים ברצועה והגלגול המאוחר שלהם בדמות חמאס קיימים קרוב ל-90 שנה. כך שגם אם ישראל תחסל את כל בכירי חמאס כולל יחיא סינוואר ומוחמד דף, חמאס כתנועה לא ייעלם מחיינו.

"צריך לזכור", אומר אביעד, "חמאס שולט ברצועת עזה משנת 2007, בעקבות ההפיכה הצבאית שערך ביוני אותה שנה. מאז במשך יותר מעשור חמאס שולט באופן מוחלט ברצועה, מה שאומר שכל הדור הצעיר גדל והתחנך על ברכי הערכים והאמונות של חמאס.

"אני לא חושב שאחרי מה שצה"ל עושה בתוך עזה הערבים פתאום יאהבו אותנו פתאום", אומר גיא, לדבריו האידיאולוגיה של הערבים שברובם תומכים בחמאס באופן מוחלט היא שארץ ישראל או בלשונם 'פלסטין' היא הקדש של האומה האסלאמית. לדבריו גם בכירי חמאס או אנשי דת אינם מוסמכים כלל לוותר על חלקי הארץ הזו. "המאבק על פיסת האדמה הזו בין ישראל לפלסטינים לא עתיד להסתיים פתאום".

גיא אביעד קצין וחוקר לשעבר במחלקה להיסטוריה בצה"ל, מחבר ספר 'לקסיקון חמאס', בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ואפריקה, ותואר שני בתכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, טוען בשיחה עמנו כי  "המלחמה בטרור היא ארוכה ומתישה, כל דיבור על ניצחון מוחלט או הכנעת הטרור היא לא רלוונטית, עם ישראל מתמודד עם הטרור זה כבר עשרות שנים. אל לנו להשלות מישהו גם אם נחסל את ראשי חמאס הטרור יגמר".

מבחינתם של העזתיים ואחיהם ביו"ש הם במלחמת קודש כמו שעשו הצלבנים באמצע שנות האלף הרביעי לבריאת העולם (תחילת האלף השני לספירה), הם לא מוכנים להתייאש כל כך מהר, ואולי בכלל לא. הם רואים בנו כופרים שכבשו את אדמתם ויש לעקור אותם מן השורש.

הפתרון למצב שמציע אביעד אינו מיידי וספק אם הוא פרקטי ומעשי בכלל, לדבריו "צריך לחתור להסדר מדיני כזה או אחר, אני לא יודע לומר עם מי ואיך הוא יראה, אבל אנחנו חיים על סיר לחץ מבעבע, והמצב הזה כנראה לא הולך להשתנות".

"מה שכן ישתנה זה הדמוגרפיה, האוכלוסיה הערבית של עזה ויו"ש ממשיכה לגדול, על פי התחזיות בשנת 2045 יהיו בעזה 3,000,000 בני אדם, מה שאומר שהמאבק הזה לא לקראת סיום. אלא אם כן נגיע להסדר מדיני".

אם זה המצב וזו ראיית המציאות על פי דעתך, מה הטעם בהמשך ניהול המלחמה הזו?

"המטרה של המלחמה היא לגבות מחיר מחמאס ומעזה, מחיר כבד על המתקפה שביצעו בשמחת תורה על יישובים ובסיסי צה"ל, אבל אני לא רואה איך עוקרים את האידיאולוגיה מהלבבות של האנשים".

"על פי משרד הבריאות הפלסטיני כמות ההרוגים בעזה עומד על סביבות 32 אלף איש, זה אומר שאין משפחה שאין בה מת, כל אחד מכיר מישהו שמת או נפצע, למה שהם יאהבו אותנו. לראייתם זה סוג של נכבה או שואה, עשרות אלפים איבדו את חייהם, עוד עשרות אלפים נפצעו ורבים אחרים איבדו את בתיהם".

שלום מתוך כוח כמו שהיה אחרי ששת הימים, זה לא משהו שיכול לחזור?

"חודשים ספורים אחרי ששת הימים התחילה מחתרת של טרור ברצועה, שנים ספורות אחרי כיבוש עזה כבר היו מספר ארגוני טרור שפגעו בישראל בעיקר בתשתיות, כך שלא נראה שזה פתרון מתאים".

"מלבד זאת צריך לזכור שאנחנו מוגבלים בכוח שאנחנו יכולים להפעיל, אנחנו מוגבלים עם ההחלטות של האמריקאים ששמים לנו ברקסים, ברור שאם היינו יוצאים למלחמה בלי התמיכה של ארה"ב צה"ל היה עוצר אחרי שבועיים בשל מחסור באמצעי לחימה".

התבטאויות של פוליטיקאים מהימין על הצורך בלחימה יותר חזקה וחידוש ההתיישבות בעזה, בעיניך זו תפיסת עולם אמיתית או ניסיון לגרוף רווח פוליטי?

אביעד מכבד ונמנע מתקיפת התפיסה הימנית בפוליטיקה הישראלית ואומר: "זו אמונתם ואני מכבד אותה, אבל הרעיון של חידוש ההתיישבות בעזה בעיני הוא לא מעשי. כמות הכוחות שתצטרך לשים שם, והסכנה העצומה לתושבים שם הם לא משהו שניתן לבצע".

"מלבד זאת", אומר גיא, "מדינות המערב וארה"ב לא ייתנו לנו לעשות את זה, אפילו אם רק נשים שם קראוון אחד נוחרם על ידי כל הידידות של ישראל בעולם".

"להבנתי, צריך להרחיב את הסכמי אברהם עם מדינות ערביות נוספות, זה נצטרך לעשות עם הממשל הבא של ארה"ב בין יהיה זה ביידן ובין אם טראמפ ייכנס לבית הלבן".

עם כל כך הרבה תלות במדינות העולם ובפרט בארה"ב, מתי תגיע העת להכריז בעתיד על הקמת מדינת ישראל העצמאית?

המומחה לחמאס גיא אביעד לא מסכים אם הנחת היסוד בשאלה, לראייתו "מדינת ישראל כבר קמה והיא מתקיימת, אלא שיש לנו הגבלות מצד מדינות העולם. אנחנו לא מעצמה כמו ארה"ב או ברית המועצות לשעבר, ולכן אנחנו לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחנו".

לקראת סיום, ניסינו להבין איך הוא רואה את תפקודו של צה"ל בתחילת הלחימה. אביעד אומר ש"כאיש צבא לשעבר אני מאוכזב מאיך שצה"ל תפקד בתחילת המלחמה".

"היו הרבה מחדלים, וחובה עלינו לוודא שהכישלון הזה לא יחזור על עצמו".

אם אתה צריך לשים אצבע על הנקודות העיקריות בהן צה"ל כשל, מה הכי מרכזי בעיניך?

"ככל שעוברים הימים מתבררים מימדי המחדל של צה"ל, הראשון שבהם שצריך לעבור מן העולם, זו המדיניות של הדממת הצבא בשבתות וחגים". לטענתו במשך שבוע של חג הסוכות צה"ל היה בהדממה כמעט מוחלטת, לכל אורך הרצועה על גבול שאורכו יותר מ-60 ק"מ שהו באותו יום כחמש מאות חיילים בלבד, חלק מהם לא היו חמושים כולל אנשי מנהלה ותצפיתניות. "זו מציאות שלא יכולה להימשך, אם כמות הלוחמים על הגבול הייתה גדולה יותר מימדי האסון היו שונים באופן משמעותי".

"נקודה נוספת היא העובדה שלמרות הסימנים המעידים שהתקבלו במטכ"ל, הרמטכ"ל לא יידע את מפקד חיל האוויר ואת אגף המודיעין, גם העובדה שהחיילים בשטח באוגדת עזה לא קיבלו הקפצה לכוננות היא כישלון". לדבריו אם החיילים היו ערים ועם נשקים דרוכים תוצאות הטבח היו כואבות הרבה פחות.

בנוגע לחיל האוויר שספג ביקורת רבה על חוסר התפקוד שלו בשעות הראשונות של המלחמה, יש לגיא לימוד זכות מסוימת, לדבריו "אנשי מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר (-סוללות כיפת ברזל) כן תפקדו מצוין באותו יום, והצליחו למנוע פגיעה קשה במרכז הארץ".

"צריך לזכור", אומר גיא, "בשעות הראשונות נורו לעבר ישראל ולעבר גוש דן אלפי רקטות, מלבד הפלישה של אלפי המחבלים לעוטף הייתה זו המתקפה הרקטית הכבדה ביותר על ישראל, והעובדה שלמעט מספר מקרים בודדים לא היו פגיעות בנפש בכמויות גדולות בהרבה, עומדת לזכותם של אנשי חיל האוויר שתפקדו באופן יוצא מן הכלל במצב בלתי אפשרי".

גם בנוגע למטוסים שלא נראו בשמי העוטף בשמי העוטף במשך שעות יש לו הסבר, "גם חיל האוויר היה בהדממה, לקח זמן להזעיק את הטייסים לבסיסים ולהבין את תמונת המצב".

ומה עם הטייסים שאמורים להיות בכוננות 24/7 באופן תמידי?

"לקח כמה שעות עד שהתקבלה תמונה ממשית למה שמתרחש בדרום, וגם כשכבר היה ברור שצריך כוחות בעוטף רוב הטייסים היו בבתים בחופשה, אלו שבכוננות לא בהכרח היו מתאימים למשימה מורכבת שנדרשה על גבול עזה". לדבריו מטוסי F35 לא מתאימים לתקיפה במתאר השטח של עזה והעוטף, היה צורך במסוקים שכאמור לא היו בכוננות מלאה. "צריך להבין שגם לוקח זמן לאנשים להגיע לבסיסים מביתם באמצע החג, גם לחמש את המסוקים ולהכין אותם לקרב לוקח זמן".

לדבריו "הלקח העיקרי שצריך להיות הוא לא לשקוע בשאננות, "לעולם לא לזלזל בכוונות האויב וביכולותיו ולחזק את מאמץ ההגנה כדי שהביזיון של מתקפת הפתע ביום שמחת תורה לא יחזור עוד".

לתגובות והערות לכותב הכתבה ניתן ליצור קשר במייל: [email protected]