נשיא מועצת חכמי התורה, ללא התואר: הגאון רבי אברהם סלים • פרופיל מקיף ובלעדי

ציבור בני התורה מכיר אותו היטב כבר עשרות שנים, אבל הציבור הרחב, ה’עמך’, למד להכיר אותו רק בשנים האחרונות, וביתר שאת, בתקופה האחרונה.

שוחרי החדשות ומאזיני קווי הנייעס שהיו רגילים לשמוע שמות כמו “הרב עובדיה” ו”חכם שלום”, בכל הנוגע להכרעות ציבוריות בסוגיות הבוערות של סדר היום החרדי – נחשפו לפתע לשם חדש: הרב סלים.

הציבור הספרדי ומצביעי ש”ס, שהתרגלו בשנתיים האחרונות לדומיננטיות היתר של ההנהגה הפוליטית – זוכים בתקופה האחרונה לראות את “חזרת העטרה ליושנה” עם התחזקות המימד הרבני-תורני בתנועת ש”ס, הודות להנהגה של הגאון רבי אברהם סלים.

תפיסת מושכות ההנהגה של הרב סלים היא אירוע דרמטי במובנים פנים חרדיים. ראש הישיבה שגדל בערוגות של מרן הגאון רבי אליעזר מנחם שך זצ”ל והיה ממובילי תנועת ‘מרביצי תורה’ (‘מרביצי’ במלעיל, בעגה החרדית) – היה האחרון שצפו לו אחיזה בהנהגת ש”ס, אבל למסובב הסיבות יש דרכים משלו איך לגרום לתהפוכות מפתיעות שמשנות סדרי הנהגה.

• מימוש המהפך: הצטרפות ל’מועצת’ והובלתה

השלב המשמעותי במהפכת ההנהגה התרחש לפני כשנה, כאשר הרב סלים, ראש ישיבת ‘מאור התורה’, צורף למועצת חכמי התורה, במסגרת הרחבת ה’מועצת’ עם שורת מינויים חדשים, לצד החברים הוותיקים – הגאון רבי משה מאיה (בן גילו), הגאון רבי דוד יוסף והגאון רבי ראובן אלבז.

יו”ר תנועת ש”ס אריה דרעי היה בסוד העניינים, למרות היותו של הרב סלים אחד ממתנגדיה הבולטים של התנועה במשך עשרות שנים. דרעי הבין שהרב סלים, לצידו של הגאון רבי שלמה ידידיה זעפראני ורבניו הנוספים של ציבור “בני התורה” הספרדים, בוגרי תנועת ‘מרביצי’ – מנהיגים ציבור ענק, ועליו לעשות הכול כדי להחזיר את אותו קהל לחיקה של ש”ס.

היו כאלה שחשבו שהרב מאיה יוכתר כנשיא מועצת החכמים, במקומו של חכם שלום כהן זצ”ל, שהמשיך את דרכו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל – אך ככל שחלפו הימים, המחשבות האלה נגנזו. מי שאמנם לא הוכתר רשמית כנשיא המועצת, אבל הפך לחבר המועצת הדומיננטי ביותר, הוא הרב סלים. לטענת גורמים בתנועה, הרב מאיה בעצמו אף מפנה לפעמים את יו”ר התנועה אריה דרעי אל הרב סלים, כשדרעי פונה אליו ומבקש הכרעה בסוגיות ציבוריות רגישות.

• השפעה על הציבור החרדי כולו

ה’מועצת’ שמנתה שלושה חברים לאחר הסתלקות הגר”ש כהן, הפכה לאגודה של גדולי ישראל, עם קשת רחבה של ראשי ישיבות ודעות מגוונות, בדומה לאחיותיה – ה’מועצות’ של אגודת ישראל ודגל התורה. ההנהגה הפוליטית של ש”ס אמנם הרוויחה מרחב פעולה יותר רחב, שבמסגרתו היא יכולה להיוועץ עם מגוון יותר רחב של רבנים ולבחור את הכתובות המותאמות לכל סוגיה ציבורית – אך מאידך, הרב סלים התברר כמנהיג רב עוצמה שאינו מאפשר לפוליטיקאים להוביל את הרבנים, אלא מתעקש להחזיר את ש”ס לימי הזוהר בהם המנהיג הרוחני הוביל את הפוליטיקאים.

בש”ס הבינו והפנימו את הסיטואציה במהלך תקופת הבחירות המוניציפליות האחרונה. היה זה הרב סלים שלקח פיקוד והוביל מהלכים דרמטיים בשורה של ערים בהן ש”ס הייתה דומיננטית, או מצאה את עצמה בעין הסערה.

בדרגים הבכירים ביותר בש”ס מודים שחזרתו של הרב סלים למרכז הבמה הספרדית, חיברה אלפים רבים של משפחות אברכים ו’בני תורה’ לתנועת ש”ס. “היו ערים בהן ההישג של ש”ס היה אך ורק בזכות אותו קהל, שלולא הרב סלים, היה מצביע ליהדות התורה”, אומר ל’חדשות JDN’ בכיר בתנועה. “כך שחזרתו של הרב סלים לחיקה של ש”ס, אינה משפיעה על הציבור הספרדי בלבד, אלא על הציבור החרדי כולו”.

• “הרב סלים לא השתנה” – וגם: הנהגה משותפת עם הגר”י יוסף

תלמידיו של הרב סלים, שמשוחחים עם כתב JDN, מתעקשים על כך שדעתו של הרב סלים לא השתנתה, אלא תנועת ש”ס היא זו שהשתנתה, ובכך אפשרה את חזרתו של הרב לתנועה. “חכם שלום כהן החל את השינוי, וככל שחלף הזמן, התנועה התאימה את עצמה יותר ויותר לציבור האברכים ובני התורה”, טוען אחד מתלמידיו המובהקים של הרב סלים.

עוד הוא טוען, כי הרב סלים ימשיך להוביל את הציבור הספרדי גם לאחר סיום כהונתו של הגאון רבי יצחק יוסף ברבנות הראשית. לדבריו, בין הרב סלים לגר”י יוסף קיים ערוץ ישיר, והראשון לציון מעוניין בהנהגה משותפת. “ישנה הסכמה לא פורמלית שכלל לא ימונה נשיא למועצת החכמים. גם הרב סלים וגם הרב יוסף מעוניינים שכך יהיה, אבל גם אם הרב יוסף כן ימונה לנשיא, ההנהגה בפועל, עדיין תהיה משותפת”, אומר לנו בן שיחנו.

הפצעתו של הרב סלים בהנהגה החרדית מסקרנת רבים וטובים, ולכן ננסה בשורות הבאות להתחקות אחר עקבותיו הקודמים של ראש הישיבה הספרדי, שמחובר בעבותות של אהבה רוחנית ואינסופית להווי התורני של הציבור הליטאי.

• סדר היום של המנהיג

כשאנחנו רוצים לסקר את חייו של הרב, ולחזור לתחילת ימי הילדות והפריחה, אנו מגיעים לרחוב אלפנדרי בשכונת ‘מקור ברוך’ בירושלים, מקום מגוריו של הרב, וראשית אנחנו מנסים להבין מהו סדר יומו של המנהיג הספרדי-ליטאי.

ראש הישיבה נוהג להתפלל תפילת שחרית בהיכל הישיבה, ולאחר מכן ממשיך ללמוד בישיבה. בהמשך הוא פורש לביתו, בו הוא קובע את מרבית סדרי הלימוד במהלך היום, ולפנות ערב מתחילה קבלת הקהל. לאחר מכן הוא יוצא לאירועים, כמעט מדי ערב, בעיקר לחתונות של תלמידים וכדומה.

למרות שבשנה האחרונה, הבית של הרב הפך מבית של ראש ישיבה לבית של אחד מגדולי מנהיגי הדור – הרב עדיין מנסה לשמור על כמה מנהגים אישיים, בהם: פלאפון אישי עם מספר שידוע לבוגרי הישיבה, כדי שיוכלו ליצור קשר ללא מתווכים. הוא גם לא מחבב את תעשיית המשב”קים, אבל בלית ברירה, מונו כמה אנשים שמנהלים את לו”ז קבלת הקהל, כאשר בשנה האחרונה, רבנים ואישי ציבור, וגם דמויות כמו אריה דרעי וחברי הכנסת של ש”ס, פוקדים את בית הרב באופן קבוע.

• האב המלמד, והחבר הרב עדס

וכעת לימי הילדות של הרב. כשאנו מתחילים לנבור בארכיון, מתברר כי גם אצל הרב ומשפחתו, “ארץ ישראל נקנתה בייסורים”. הילד אברהם, שנולד בשנת תרצ”ח בבית משפחה שעזבה את העיר חלב בסוריה, גדל ב’שכונת הבוכרים’, אבל נאלץ לנטוש את הבית ולעבור לשכונת מקור ברוך במהלך מלחמת השחרור בשנת תש”ח, כאשר השכונה הייתה בסכנה.

אביו של הילד אברהם, הגאון רבי נתן סלים, כבר ידע מהו מעבר ממקום למקום. בהיותו בן ארבע, בשנת תרנ”ו, אביו זצ”ל החליט לעזוב את סוריה, ולעלות לארץ ישראל על גבי גמלים. הוא השתקע בירושלים ונפטר בשנת תרצ”ח. בנו רבי נתן לא עזב את ירושלים עד יום פטירתו.

רבי נתן זצ”ל למד תחילה בישיבות, ולאחר מכן החליט להרביץ תורה בעצמו וניהל את תלמוד תורה ‘מגן דוד’, לילדי עולי חלב, שנוסד על ידי חכם עזרא הררי רפול זצ”ל, ראש הקהל של עדת יוצאי חלב בירושלים. לפני כן שימש רבי נתן כמלמד בתלמוד תורה ‘בני ציון’, כשבין תלמידיו היה מרן הגאון רבי עבדיה יוסף זצ”ל, מחולל המהפכה הגדולה ומייסד תנועת ש”ס.

בתלמוד תורה ‘מגן דוד’, הוא הנחיל תורה ומוסר גם בתלמיד היקר לו מכולם, בנו אברהם. תלמיד נוסף שלמד אצלו באותה העת, הוא יהודה עדס לרפו”ש, לימים ראש ישיבת ‘קול יעקב’ וחבר מועצת גדולי התורה של ‘דגל התורה’. הרב עדס המשיך ללמוד עם הרב סלים גם בישיבה, גם לאחר נישואיהם ובהמשך גם הקימו ביחד את תנועת ‘מרביצי תורה’.

• הנער אברהם מול רוח הלאומיות ונשירת החברים

אבל לא רק בכך הסתכם ה”נקנית בייסורים”. באותן ימי מלחמה, בהם המצב הכלכלי היה קשה מנשוא, גם המשבר הרוחני היה עצום. רבים מהצעירים בירושלים, לא רק מהמוסדות של עדות המזרח, אלא גם מהמוסדות הירושלמיים האשכנזיים – יצאו לעבוד כדי לכלכל את המשפחה, או נסחפו באווירת החלוציות והלאומיות של הארגונים הצבאיים הציוניים כמו אצ”ל ולח”י.

הילד אברהם נאלץ לשמור על עצמו מכל הפיתויים כדי להמשיך במסלול הרוחני הנכון, למרות כל הקשיים. כבן יחיד, אביו השקיע בו את כל מרצו, ושמר עליו מכל משמר, לבל יהין להתפתות לרוחות הזרות שנשבו בחוץ.

למרות שבאותם ימים הייתה זו אפשרות של בנים למשפחות חשובות ומבוססות בלבד, הנער אברהם הצליח לעלות לישיבה קטנה. הוא לא רצה לעלות לישיבת ‘פורת יוסף’, שכן הישיבה לא שכנה באותה תקופה במקום קבע, ונאלצה לעבור ממקום למקום, בעקבות החורבן בעיר העתיקה לאחר המלחמה.

• בין ר’ שלמה זלמן לחכם עזרא עטייה

הישיבה היחידה שבה למדו בעברית ולא בשפת האידיש, הייתה ישיבת ‘קול תורה’, שהונהגה אז על ידי מרן פוסק הדור הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל. מי שייעץ לו לעלות לישיבת ‘קול תורה’ היה ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ ומגדולי הדור הספרדים, חכם עזרא עטייה זצ”ל, דודו של אברהם, שהכיר את הגרש”ז אוירבך וסמך עליו. גם הנער יהודה עדס עלה לאותה ישיבה, והשניים היו חלק מקבוצת הבחורים הספרדים הראשונה שעלתה לישיבה הליטאית הזו.

באותן שנים, העילוי אברהם התקרב אל אותו הדוד, הרב עטייה זצ”ל. בכל שבת, בשעות הצהריים, היה לומד בחברותא עם הדוד הגדול, שהיה עובר איתו על חומרי הלימוד עליהם שקד האחיין במהלך השבוע בישיבת ‘קול תורה’.

הרב סלים למד בישיבת ‘קול תורה’ בתקופה סוערת. רבים מהתלמידים היו מגיעים לישיבה כדי לקבל דיחוי מהשירות בצה”ל, ולאחר מכן ממשיכים לקיבוצים דתיים, דוגמת שעלבים. הגרש”ז אוירבך, שנכנס באותן שנים להנהגת הישיבה, שינה את המגמה ורוב התלמידים המשיכו לישיבות גדולות. הרב סאלים היה במחזור השני מ’קול תורה’ שיצא לישיבת פוניבז’.

• החלום של הרב סלים, ושינוי הכיוון בעקבות הידיד

בישיבת פוניבז’, הרב סלים התקרב מאוד לרבו המובהק, ראש הישיבה מרן הגאון רבי אליעזר מנחם שך זצ”ל. הקירבה אל הרב שך, שהקים מאוחר יותר את תנועת ‘דגל התורה’ ולפני כן סייע בהקמת תנועת ש”ס, היוותה אבן דרך משמעותית בחייו הציבוריים של הרב סלים.

בהמשך נחזור לקירבה אל הרב שך, אבל לפני כן נחזור לשכונת ‘מקור ברוך’, שם אנחנו שומעים שהרב סלים כלל לא תכנן לכהן כראש ישיבה, אלא חלם להיות דיין ומורה הוראה; לאחר נישואיו אל רעייתו הרבנית מלכה פנינה, בת הגאון רבי בן ציון הכהן רבין זצ”ל, אב”ד בתל אביב ומגדולי רבני יהדות בוכרה – הוא עזב את בני ברק, בלב כבד, וחזר לירושלים, שם התחיל ללמוד בישיבת מיר ולאחר מכן המשיך עם לימוד שולחן ערוך והלכה בכולל של ‘מכון הארי פישל’, עד שקיבל תעודת הסמכה להוראה ממרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ”ל, והגאון רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ”ל.

את תעודת ההסמכה להוראה קיבל הרב סלים בשנת תשכ”ו, ושוב התברר עומק הקשר בינו לבין עולם התורה הליטאי. אבל כעשור לפני כן, בשנת תשט”ו, הוא קיבל תעודת שוחט ובודק דווקא משני גדולי ישראל ספרדים – ראש ישיבת ‘פורת יוסף’ הגאון רבי יעקב עדס זצ”ל, וראש ‘ישיבת המקובלים בית א-ל’ הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ”ל.

הוא שינה כיוון בעקבות ידידו הגאון רבי יהודה עדס, שהחל להעביר שיעורים בישיבת ‘פורת יוסף’ הקטנה ששכנה בשכונת קטמון בירושלים, ויחד הם היו מכינים את השיעור. באותה העת – הרב עדס שכנעו לעזוב את עולם ההלכה ולהשקיע בלימוד העיון, במטרה לבסס את עולם הישיבות הספרדי.

• תחילת הרבצת התורה, הקמת הישיבות – ושוב: השותף הליטאי

בשנת תשל”ט עזב הרב עדס את ישיבת פורת יוסף, ותחתיו מונה הרב סלים לר”מ בישיבה, לשיעור ב’, למשך שלוש שנים, כאשר בין התלמידים נמנה הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף. לאחר שלוש השנים, הרב סלים עזב את הישיבה ופתח כולל אברכים בשכונת מקור ברוך, בו למדו כ-40 אברכים.

כעבור שנה, בשנת תשמ”ד החליט להקים את הישיבה לצעירים ‘מאור התורה’. כעבור תשע שנים, בשנת תשנ”ג, החליט להקים את הישיבה הגדולה ‘מאור התורה’ בסמיכות לישיבה הקטנה, והוא עומד בראשה עד היום. בצוות הר”מים מכהנים שלושה מבניו וארבעה מחתניו. בהמשך ביקש מראש ישיבת חברון ולימים חבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי דוד כהן, להצטרף אליו, וכיום גם הוא מראשי הישיבה ומוסר מדי שבוע שיעור כללי בישיבה.

• הצעד הדרמטי וההתערבות בהנהגה

באותה שנה בה הקים את הישיבה, הרב סלים הפך מראש ישיבה מכובד לחלק בלתי נפרד מההנהגה החרדית. היה זה כאשר הוא, לצד ידידו משכבר הימים הגאון רבי יהודה עדס, וכן מספר ראשי ישיבות נוספים מעדות המזרח – הכריזו על הקמת תנועת ‘מרביצי תורה’, אשר ייצג דרך שונה ונפרדת מהנהגת תנועת ש”ס ומרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל.

הרב סלים, שלמד בשלוש ישיבות ליטאיות, היה מקורב למנהיג הציבור הליטאי מרן הרב שך, קיבל הסמכה מגאוני הציבור הליטאי, וביקש מראש ישיבה ליטאי להצטרף לישיבה אותה הקים – המשיך בקו הזה, ולא הסכים לתמוך במפלגת ש”ס, שלא הכפיפה את עצמה לרב שך, שבעיני הרב סלים וידידיו, היה מנהיג הציבור החרדי כולו, ולא רק של הציבור הליטאי.

היה זה לאחר ‘התרגיל המסריח’, וכניסת ש”ס לקואליציית ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. הרב שך, שסייע לרב עובדיה להקים את מפלגת ש”ס והיה ממובילי דרכה גם לאחר שהקים בעצמו את תנועת ‘דגל התורה’ כמה שנים לאחר מכן – התנגד למהלכים של ש”ס, ובין התנועות התגלעו חילוקי דעות חריפים.

אותם ראשי ישיבות ספרדים, בוגרי ישיבות ליטאיות ששמרו לאורך כל השנים על זיקה ליטאית מובהקת, החליטו לפרוש מש”ס ולהכריז באופן רשמי על איגוד ציבור “בני התורה הספרדים” (בדגש על בוגרי הישיבות הליטאיות) תחת מטרייה אחת – מרביצי תורה.

התנועה דגלה בהטמעת שיטות הלימוד מהישיבות הליטאיות בקרב ציבור בני התורה הספרדים, ובמקביל קיימה פעילות פוליטית, כאשר במרוצת השנים אף הריצה מפלגות בבחירות המוניציפליות, אך ברמה הארצית, נותרה מחויבת לתנועת ‘דגל התורה’.

על רמת הצלחתה של ‘מרביצי’ ניתן לחלוק, אבל אין חולק על כך שלמרות שתנועת ‘מרביצי’ אינה פעילה באופן רשמי, מדובר בציבור ענק של בני תורה שנוקטים עד היום בגישה שונה ונפרדת מהציבור הש”סי הרחב, בכל הנוגע למוסדות החינוך, שיטות הלימוד ודרך החיים.

בהמשך הוקם ארגון “עמלי התורה – איגוד קהילות האברכים בארץ הקודש”, הפועל למען גיבוש ציבור האברכים החרדים-ספרדים בארץ ישראל ולמען הקמת וחיזוק קהילות. האיגוד כיום מונה כארבעים קהילות ברחבי ישראל, ונמצא בנשיאותו של הגאון רבי שלה ידידיה זעפראני.

הרב זעפראני, כך מספרים לנו מקורות משני הבתים, נוהג להתייעץ לא מעט עם הרב סלים בענייני ההנהגה ובהדרכת אלפי האברכים הנמנים על ארגון ‘עמלי התורה’. הרב זעפראני נושא בתואר נשיא הארגון ומכווין אותו על כל צעד ושעל, אך כאשר מובאת לפתחו שאלה ציבורית משמעותית, הוא מעביר אותה להכרעה אצל הסמכות העליונה – הרב סלים.

• חזרה למקורות – אבל לא לפני התייעצות עם המנהיג הליטאי

עברו יותר מ-30 שנה מאז אותה שנה סוערת, שבמהלכן, מים רבים זרמו בנחלי ארץ הקודש. הרב סלים כבר ביקר אצל הרב עובדיה, לאחר אירוע מוחי שהגר”ע עבר בשנת תשע”ג, הוא השתתף בכנסים של תנועת ש”ס, ובבחירות בחשוון תשפ”ג אפילו אמר, יחד עם הרב זעפראני, שיש עדיפות להצביע לש”ס, לאחר שנים רבות שהורה להצביע אך ורק ל’דגל התורה’.

כעבור מספר חודשים מאותה הוראה על העדיפות להצביע לש”ס, נרשמה דרמה בעולם החרדי כאשר הרב סלים מונה לחבר מועצת חכמי התורה. מה שפחות הפתיע את הציבור, היא העובדה שגם במקרה הזה, הרב סלים החליט להתייעץ תחילה עם מנהיג ליטאי. הוא עלה אל בית מרן הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצ”ל, וביקש ממנו את אישורו וברכתו להצטרף למועצת החכמים של תנועת ש”ס.

לכל כתבות מגזין חג הפסח>>>