התיעודים שהביכו את משטר האייתוללות; העיתונאי שהפעיל מרגל בלב טהרן מדבר

מאחורי הקלעים של הסרט "ג'אסוס: המרגל מטהרן"

דרור בלאזאדה, הכתב של ערוץ 14 לענייני איראן, השיג הישג עיתונאי יוצא דופן כאשר במשך תקופה ארוכה הפעיל אזרח איראני שתיעד עבורו מקומות רגישים וסודיים בתוככי הרפובליקה האסלאמית של איראן. את התיעודים אסף אל תוך סרט ריגול מרתק וייחודי החושף לעיני הציבור מתקנים של משמרות המהפכה של איראן, מוסדות שלטון אסטרטגיים ואף תיעודים נדירים מחיי הקהילה היהודית בטהרן – קהילה המתקיימת בדיסקרטיות תחת עינו הפקוחה של המשטר האיראני.

חשיבותו של התיעוד חורגת מהרבה מעבר לעצם חשיפת הצילומים של אתרי הגרעין ומוסדות השלטון באיראן. עצם הצלחתו להפעיל סוכן מקומי בתוך הרפובליקה הקנאית והשמורה מהווה פגיעה אנושה בתדמית שאיראן מנסה לשוות לעצמה כלפי העולם – תדמית של מדינה חזקה עם אזרחים פטריוטים אוהבי המשטר. הסרט "ג'אסוס" מראה את הסדקים במעטה הבטחוני האיראני ומעיד על התסיסה הפנימית בקרב האזרחים המוכנים לסכן את חייהם כדי לפגוע במשטר האייתוללות.

'ג'אסוס', חלק מהסרט של המרגל מטהרן

מתוחכם כמו סרט ריגול: כך נוצר הקשר עם הסוכן האיראני

באופן מפתיע, את הקשר עם מ', הסוכן האיראני שתיעד את המקומות הרגישים והשמורים ביותר, לא יזם דרור עצמו. האיראני הוא שפנה אליו והציע את עזרתו, מתוך שאיפה כנה לסייע בהכפשת השלטון בטהרן ואולי אף לתרום את חלקו הקטן להפלת משטר האייתוללות השנוא.

"כשקיבלתי את הפנייה הראשונה, הייתי חשדן מאוד," מספר דרור בשיחה מיוחדת. "החשש הראשוני היה שמדובר בסוכן של משמרות המהפכה שמנסה להפיל אותי בפח. הייתי חייב לבדוק שמדובר במישהו אמיתי שבאמת מוכן לסכן את חייו למען המטרה."

תהליך בניית האמון היה הדרגתי ועדין. דרור ביקש ממ' לבצע משימות פשוטות יחסית בתחילה – תיעוד של מקומות ציבוריים, צילום בניין הפרלמנט מבחוץ, ובהמשך – הצצה לחיי הקהילה היהודית בטהרן. רק לאחר שעבר בהצלחה את "מבחני הנאמנות" הללו, התפתח הקשר למשהו משמעותי יותר. "בתחילה ביקשתי דברים שאינם מסכנים אותו משמעותית, אבל מאפשרים לי לבחון את רצינותו ואת יכולותיו," מסביר בלאזאדה.

התיעודים החלו לזרום לישראל בקצב הולך וגובר. הצילומים, למרות שלא תמיד באיכות גבוהה במיוחד ולעיתים מזוויות צילום לא אופטימליות, נושאים איתם ערך עצום בשל הסיכון האדיר שנטל על עצמו הצלם. "יופיים של הצילומים טמון דווקא בחספוס שלהם, בתחושת הסכנה המיידית שמורגשת בהם," מציין דרור. "כל רעידה בתמונה מעידה על המתח והפחד שחש המצלם ברגעים אלו."

מבן להורים שברחו מאיראן לכתב הישראלי היחיד המתמחה באיראן

באופן חריג שאין שני לו בעולם התקשורת בישראל, ערוץ 14 מחזיק בכתב שתחום התמחותו הוא איראן לבדה. דרור בלאזאדה, בן 26, נולד בישראל להורים שברחו מאיראן אחרי המהפכה האסלאמית שהביאה לעליית שלטון האייתוללות. הוא גדל בירושלים, על ברכי המסורת והתרבות הפרסית, מה שהעניק לו הבנה עמוקה של המנטליות האיראנית.

"מגיל קטן גדלתי על ברכי עולם התרבות הפרסית," מספר דרור. "את שירותי הצבאי עשיתי בחיל המודיעין, שם למדתי לקרוא ולכתוב בפרסית ועסקתי רבות בענייני המזרח התיכון. גם הבנתי בשפה הפרסית השתפרה פלאים במהלך השירות."

עם סיום שירותו הצבאי, החליט בלאזאדה לפנות לעולם התקשורת. "התחלתי לעבוד כתחקירן בערוץ 20, שבהמשך הפך לערוץ 14. במהלך עבודתי הבאתי כמה אייטמים על איראן וכך התחלתי להתקדם בתוך הערוץ. שבועיים אחרי תחילת מלחמת 'חרבות ברזל' קיבלתי את המינוי הרשמי להיות 'הכתב לענייני איראן' של הערוץ."

כשנשאל האם יש לו קולגות בערוצי תקשורת אחרים שעוסקים באיראן באופן בלעדי, עונה דרור: "לא, רק אצלנו בערוץ 14 יש כתב ייעודי לענייני איראן. במלחמה הזו האויב העיקרי היא איראן. החשיבות של הסיקור של הנעשה באיראן היא דבר שלדעתי חשוב ביותר לעסוק בו בצורה מעמיקה."

לראות את איראן מבלי להיות שם: שיטות העבודה של כתב לענייני איראן

איך בעצם עובד כתב שאמור לסקר את איראן לעומק, מבלי יכולת לנסוע לשם או לנהל קשרים גלויים עם אזרחים ובכירים איראניים? דרור מסביר את השיטות המתוחכמות שפיתח:

"מדובר באמת במשימה מורכבת ובמלאכת מחשבת של איסוף מידע גלוי ומידע חסוי במגוון דרכים. אומר, שכאשר אני קורא תקשורת איראנית אני מבין את השפה, למדתי עם הזמן גם להבין את מה שמסתתר מאחורי הדיווח הרשמי. בנוסף, אני נעזר במקורות במערכת הביטחון ובאנשים איתם אני מנהל קשר סודי בתוך איראן עצמה. כך, בעבודה מאומצת, ניתן לבנות מפת אינטרסים ולגבש תמונה מלאה ככל הניתן על המתרחש באיראן."

יכולתו הייחודית לנתח את המציאות האיראנית נשענת לא רק על הבנת השפה, אלא גם על הבנת הקודים התרבותיים והמנטליות הפרסית. "להיות בן למשפחה פרסית נותן לי יתרון עצום בהבנת הנעשה באיראן," הוא מסביר. "אני מכיר את הקודים התרבותיים, את משמעות המילים שנאמרות ואלה שלא נאמרות. יש המון דברים שבין השורות בתקשורת האיראנית."

להבין את איראן: תובנות על המדיניות האיראנית והמשא ומתן עם ארה"ב

בתקופה בה מתקיימת שיחתנו, איראן וארה"ב מנהלות משא ומתן על הסכם גרעין חדש. דרור מספק הסבר מעמיק לשאלה מדוע איראן מתעקשת על שיחות עקיפות דרך מתווכים ולא בשיחות ישירות עם האמריקנים:

"בסוף, האיראנים מדברים עכשיו עם האויב מספר אחת שלהם – ארה"ב. לפרסים יש כבוד, הכבוד במורשת הפרסית הוא מרכיב חשוב ביותר, לא רק בשיח בין אנשים אלא גם בשיח המדיני והבין-לאומי. האמירה של איראן היא שהם לא מאמינים לאמריקנים. שר החוץ האיראני אמר מפורשות שאין להם כל אמון באמריקנים, ורק לאור התקדמות השיחות הם ישקלו האם כדאי להם להשפיל את עצמם ולנהל שיחות ישירות עם האמריקנים בצורה גלויה וברורה."

דרור מדגיש נקודה מהותית להבנת הפוליטיקה האיראנית: "הכבוד הפרסי זה הדבר הכי חשוב בעיניהם. כבן למשפחה פרסית, אני מצליח להבין את הנקודות הללו בצורה טובה יותר. וצריך לזכור – ארה"ב היא האויב הגדול ביותר של איראן, לא ישראל כפי שיש מי שטועים לחשוב. המצב בו איראן נאלצת לקיים שיחות עם האויב הגדול ביותר שלה הוא השפלה עצומה עבור האיראנים מול כל העולם הערבי."

"המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, אמר שוב ושוב שהוא מתנגד לקיום כל שיח עם האמריקנים. כעת הם נאלצו לשנות כיוון ולקיים את אותו שיח עם שליחו של טראמפ, זה ממש לא מצב נוח עבור הפרסים. לכן הם מנסים למזער נזקים עד כמה שניתן ולקיים את כל השיח באמצעות מתווכים."

מאחורי הקלעים של המדיניות האיראנית: משחק מתוחכם או כורח המציאות?

כשנשאל על הסיבות לשינוי הגישה האיראנית והנכונות לקיים שיחות עם "השטן הגדול" (כינוי איראני רשמי לארה"ב), דרור מספק ניתוח מעמיק:

"זה ממש לא משחק של איראן. עצם הסכמתם לשיחות לא הגיעה בשמחה מצדם. הם נאלצו לתרץ את שינוי הגישה מול העם האיראני פנימה וגם מול העולם הערבי בתירוצים שונים כדי לא לחוש מושפלים. הם הגיעו לכך בלית ברירה בעקבות רוחות המלחמה שנושבות באזור בעוצמה גוברת והולכת."

דרור מציין כי "ארה"ב מביאה לאזור כלי מלחמה רבים ועוצמתיים, השיח על תקיפה מסלים והאיראנים לא מעוניינים להגיע למצב של עימות צבאי. למרות שמשמרות המהפכה טענו כי הצליחו להצטייד במערכות הגנה אוויריות מתקדמות אחרי השמדת סוללות ה-S-300 בתקיפה הישראלית, כנראה שהם לא ממש סומכים על המערכות החדשות ועדיין מעדיפים לעשות הכל כדי לעכב ולמנוע ככל הניתן את התקיפה שמאיימת עליהם."

מניתוחו של בלאזאדה עולה תמונה של משטר המוצא את עצמו בפינה, כשמצד אחד הוא חייב להמשיך בנרטיב האנטי-אמריקני כלפי פנים, ומצד שני מבין את הסכנה הצבאית האמיתית המרחפת מעליו.

מבט אל הרחוב האיראני: המצב הכלכלי והחברתי ברפובליקה האסלאמית

דרור מתאר את המצב הכלכלי באיראן במילים חד-משמעיות: "המצב הכלכלי באיראן בכי רע. צריך לומר בצורה ברורה – הכלכלה האיראנית בקריסה. המטבע האיראני מאבד מערכו וצולל למחוזות שטרם נראו, והעם באיראן חי במצוקה קשה של אנרגיה."

כאן חושף דרור תעלומה מרתקת – כיצד ייתכן שאיראן, מעצמת נפט אזורית, סובלת כבר חודשים ארוכים ממחסור חמור בחשמל? רבים בעולם לא מצליחים להבין כיצד ייתכן שמי שמייצאת כמויות אדירות של נפט למדינות אחרות, גם אחרי הסנקציות הכבדות, מתקשה לקיים משק אנרגיה תקין לאזרחיה.

"משיחות שערכתי עם מספר אזרחים איראנים, ומעוד מספר אינדיקציות, מתחילה להתגבש תמונה מרתקת לסיבה בגינה האיראנים סובלים ממחסור בחשמל, והיא קשורה קשר הדוק לסנקציות על איראן ולערכו הירוד של המטבע המקומי," מסביר דרור.

לדבריו: "המשטר בטהרן נמצא תחת עיצומים קשים ביותר שהטילה עליו ארה"ב, עיצומים שהתחילו כבר בתקופת ממשל טראמפ הקודם וחלקם שרדו גם את תקופת ביידן. המטבע המקומי בצלילה חופשית והמשטר מנסה לגייס בכל דרך אפשרית מקורות מימון להמשך קיומו. לצורך כך עוסק המשטר בכריית מטבעות דיגיטליים (קריפטו), מדובר בעסק שצורך כמויות אדירות של חשמל. זו סיבה שאני שומע הרבה מאזרחי איראן."

כשנשאל האם זו סיבה מספיקה להסביר את המחסור באנרגיה, דרור מרחיב: "זו סיבה חשובה ומרכזית. המשטר לא רק שעוסק בכריית מטבעות דיגיטליים, אלא גם אוסר על האזרחים לעשות זאת ומבצע פעולות אכיפה כנגד מי שעושה שימוש יתר בחשמל לצורך מטרה זו. על כך כמובן יש להוסיף את העובדה כי מתקני החשמל והתשתיות באיראן ישנים מאוד, מדובר במערכות שלא טופלו שנים ארוכות כאשר המשטר עוסק כל העת בייצוא של נשק וטרור."

דרור מוסיף רובד נוסף לתעלומת האנרגיה: "יש טוענים כי מספר אירועים של פיצוצים מסתוריים במתקנים של חברת החשמל באיראן אינם מקריים ויש כאן מעורבות של יד נעלמה שגרמה לפגיעה כזו או אחרת לפחות בחלק מהאירועים." הוא רומז בדבריו לאירועים של פיצוצים מסתוריים בתחנות כוח באיראן, לצד אירוע של פיצוץ צינור נפט מרכזי בדרום איראן לפני כמה שנים. באיראן, מציין דרור, נוטים להפנות אצבע מאשימה לא פעם לעבר ישראל כמי שעומדת מאחורי האירועים הללו.

"ג'אסוס: המרגל מטהרן" – מבט מעמיק אל פרויקט הריגול העיתונאי

סרטו של דרור, "ג'אסוס: המרגל מטהרן", מהווה הישג עיתונאי ומודיעיני ייחודי. בסרט, צופים לראשונה יכולים לראות מקרוב את מתקני הגרעין של איראן ובסיסי משמרות המהפכה האיראניים, מבעד לעדשת המצלמה של מ' – האיראני שהסתכן רבות כדי לתעד את המקומות המסוכנים הללו.

"הסיכון שלקח מ' על עצמו היה עצום," מסביר דרור. "באיראן, הריגול נחשב לעבירה חמורה ביותר שעונשה מוות. עצם העובדה שהוא היה מוכן לסכן את חייו מעידה על רמת התסכול והזעם שחשים רבים באיראן כלפי המשטר."

הסרט מתאר כיצד נרקם הקשר בין הכתב הישראלי לאיראני המסתורי, שהציע עצמו למשימה מסוכנת – לתעד מקומות שהגישה אליהם אסורה לזרים ולתקשורת. דרך סדרת מבחני אמון ומשימות הדרגתיות, נבנה קשר של אמון בין השניים.

התיעודים שצולמו – בתנאים מגבילים ותחת סיכון מתמיד – מספקים מבט נדיר ובלתי אמצעי אל לב ליבה של הרפובליקה האסלאמית ומערכות השלטון והביטחון שלה. "התיעוד הזה הוא לא רק חשוב מבחינה עיתונאית," אומר דרור, "אלא גם מבחינה אסטרטגית ומודיעינית. הוא מראה שהמשטר האיראני פחות בלתי חדיר ממה שהוא מנסה להציג עצמו."

יהדות איראן מבפנים: מבט נדיר אל אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם

אחד החלקים המרתקים בסרט של דרור הוא התיעוד הנדיר של חיי הקהילה היהודית בטהרן. זוהי קהילה עתיקה שמונה כיום כמה אלפי אנשים בלבד, שחיה תחת המשטר האסלאמי בזהירות ובדיסקרטיות.

"רציתי לבחון את יכולותיו של מ' ובמקביל לתת לצופים הישראלים הצצה נדירה לחיים של יהודים תחת המשטר האיראני," מסביר דרור. "התיעוד הזה הוא בעל ערך היסטורי עצום. מדובר בקהילה שהתקיימה באזור עוד מימי האימפריה הפרסית העתיקה, והיום היא חיה במציאות מורכבת של שימור מסורת וזהות יהודית בתוך מדינה עוינת לישראל."

התיעודים מראים את בתי הכנסת, חנויות כשרות, ואת המרקם הייחודי של חיי הקהילה היהודית שמצליחה לשמר את מנהגיה גם תחת עיניו הבוחנות של המשטר. "יש כאן היבט אנושי מרגש מאוד," מוסיף דרור. "לראות כיצד אנשים מתמודדים עם מציאות מורכבת ומצליחים לשמר את זהותם בתנאים קשים."

סיכונים, דילמות ואחריות: הפעלת סוכן בשטח אויב

הפעלת סוכן בשטח אויב הייתה כרוכה בדילמות אתיות ומקצועיות רבות. דרור מספר על הלבטים שליוו אותו: "הייתי מודע היטב לסיכון העצום שמ' לוקח על עצמו. זו אחריות כבדה מאוד. בכל פעם ששלחתי לו בקשה לתיעוד, ידעתי שאני מבקש ממנו להסתכן, ושאם ייתפס, גורלו יהיה מר."

דרור מספר כי עשה כל מאמץ להנחות את מ' כיצד לפעול בזהירות המרבית, וכיצד להימנע ממצבים חשודים שעלולים למשוך תשומת לב של גורמי הביטחון האיראניים. "היה ברור לשנינו שזו משימה מסוכנת, אבל גם חשובה. מ' ראה בכך את תרומתו למאבק נגד המשטר שהוא שונא."

מאחורי הקלעים של סרט הריגול: אתגרים, חששות והישגים

יצירת סרט הריגול הייתה כרוכה באתגרים רבים. החל מיצירת קשר בטוח עם הסוכן, דרך הכוונתו מרחוק לצלם אתרים ספציפיים, ועד לאיסוף וארגון החומרים לכדי יצירה קוהרנטית שתעביר את הסיפור בצורה מעניינת ואפקטיבית.

"היה לי חשוב לשמור על הפרטים המזהים של מ' בסוד מוחלט, ולוודא שהתקשורת עימו מוצפנת ומאובטחת," מציין דרור. "במקביל, רציתי להראות את החומרים המרתקים שהוא הצליח להשיג, בדרך שתשמור על בטחונו אך גם תספר את הסיפור בצורה דרמטית ומעניינת."

התוצאה, לדברי רבים, היא סרט ריגול מרתק שמציג בפעם הראשונה מבט מבפנים על אחת המדינות החשאיות והסגורות ביותר בעולם.

מעבר לסרט: תרומה למאבק נגד האיום האיראני

דרור מאמין כי לעבודתו יש ערך מעבר לפן העיתונאי גרידא. "חשיפת המידע על איראן היא חלק מהמאבק הרחב יותר מול האיום האיראני," הוא מסביר. "כל פיסת מידע אמינה שמגיעה מתוך איראן מסייעת להבנה טובה יותר של המציאות שם, ובתורה יכולה לסייע לקבלת החלטות נכונות יותר מצד מקבלי ההחלטות."

"המלחמה הנוכחית הוכיחה שאיראן היא איום מרכזי על ישראל, והיא מפעילה שלוחים ברחבי המזרח התיכון – חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן, מיליציות שיעיות בעיראק ובסוריה, וכמובן חמאס בעזה. הבנה טובה יותר של המנטליות, היכולות והאסטרטגיה האיראנית היא קריטית להתמודדות עם האיום הזה."

בניית בית כנסת מיוחד לזכרה של אמא של דרור

כמה מילים לסיום, בימים אלה עוסקים בני משפחת בלאזאדה בבניית בית כנסת לעילוי נשמת אמם מרת אליזה בת נסרין ע"ה. בשיחתנו דרור מזכיר את אמו כדמות החזקה בחייו, "אם לא היא לא הייתי מגיע למה ולמי שאני היום" הוא אומר ברורות ומקווה לעשות נחת רוח לבורא עולם ולנשמת אמו המנוחה עם בניית בית מקדש מעט בשכונת מגוריה בירושלים.

מי שמעוניין ליטול חלק ביוזמה המרגשת ולהיות שותף בבניית בית כנסת שכולו 'כיבוד אם' בהידור, יכול לעשות זאת דרך הפרטים הבאים: בנק פועלים, סניף: 699, מס' חשבון: 536731, ע"ש עדי בלאזאדה.

לתגובות, הערות והארות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]