מהנזירה בת ה-101 ועד הפעוט שחולץ מרהט – פעילות נרחבת של יד לאחים האירה נשמות בחנוכה

כך למשל, ערכה 'המחלקה להצלה מטמיעה' ביד לאחים 4 אירועי חנוכה – בירושלים, בקריות ובראשון לציון, בהשתתפות כ-300 ניצולות בסך הכול. בשל המלחמה והקושי לרכז את הבנות באירוע מרכזי אחד פוצל האירוע המרכזי המסורתי שנערך מידי שנה לכמה אירועים שנערכו בערב החג ובמהלכו. המפגשים כולם לוו על ידי הרבנית אורית סלומון והרבנית יונה נוסבאכר. הרבנית נוסבאכר שמה דגש בדבריה על הפן היהודי-הלכתי של החג, בעוד המרצה הרבנית סלומון דיברה בעיקר על הפן הרגשי והקשר האישי היומיומי של כל משתתפת למסרי החג.

אם בכל שנה הבנות הגיבורות מתחברות למסר של התגברות האור על החושך ושל נס הצלה הטבעי שלהן – חלשות ומועטות מול גיבורים ורבים, השנה הן התחברו לחג החנוכה יותר מכל. נוכח הטבח האכזרי ביהודי הדרום והטילים שנורים לכל הארץ הן הודו לה' על חילוצן ממלתעות הרשע מבעוד מועד. הן הבינו את משמעות המגורים בכפרי האויב בזמן המלחמה וזכרו היטב את מנות האלימות שספגו בעבר בשעה שהצבא נלחם בארגון הטרור חמאס.

הרב שמואל ליפשיץ מראשי יד לאחים שנאם בכינוס הניצולות שנערך בראשון לציון, שם דגש בדבריו על כך שבתוך העיסוק הטבעי שיש כעת בענייני הכלל, תפקידם של כל אחד ואחת לגלות אחריות ושליחות על הפרט. כל אחד בביתו ובסביבתו יכול לתת כתף להמשכיות על עם ישראל. כל ילד וילדה שיקבלו בביתם ובסביבת לימודיהם עוד חיזוק וחיבור לערכי הנצח, זהו בדיוק המשך שימור וקיום עם ישראל. וזו העת של כל פרט להאיר נר קטן שיחד הופך לאבוקה גדולה ונצחית.

לדברי הגב' שורי קוסטליץ שריכזה את שרשרת האירועים: "חנוכה הוא חג של זהות יהודית. מלחמת המכבים הייתה מלחמת דת, מלחמה על קיום העם היהודי. אלמלא מלחמתם של המכבים, עם ישראל לא היה קיים היום וזו בעצם העבודה שלנו מול הבנות: לחזק את הזהות היהודית שלהן ושל הילדים שלהן ולספר להם על התפקיד החשוב שלהם בהעברת המסורת הלאה". עוד לדבריה, "הדגשנו בפניהן כי הנס נעשה על ידי אישה – כוח של אישה יהודייה שמוסרת נפש בשביל המשך קיום עם ישראל".

במקביל נערכה באשדוד מסיבת חנוכה מרכזית לניצולי מיסיון מאזור המרכז, בהשתתפות כ-150 ניצולים. פעילות נוספת עם יהודים שחולצו מהמיסיון ועם יהודים פליטים מאוקראינה שנמצאים על 'כוונת' המיסיון נערכו בסניפי יד לאחים בחיפה, נוף הגליל, נתניה ורמת גן.

פעילות נוספת, יחידנית, נעשתה עם 200 יהודים שלא יכלו להשתתף באירועים, כשנציגי הארגון סבבו ברחבי הארץ והביאו עד לבתיהם את ערכות החנוכה. כך למשל, יהודייה ניצולת שואה שהמירה את דתה לנצרות ומתגוררת כיום במנזר בירושלים, קיבלה מפעילי הארגון המסורים ערכה של נרות חנוכה שאותם הדליקה בחדרה במנזר…

מנהל 'המחלקה למאבק במיסיון' הרב חנוך גכטמן אומר: היינו שמחים לראות אותה יוצאת מהמנזר וזונחת לגמרי את הנצרות, אבל אין ספק שנר החנוכה שהדליקה שם, בתוככי המנזר החשוך, הוא אבן דרך משמעותית בדרכה לשם. בעז"ה הוא עוד יהפוך לאור גדול, ידליק את הניצוץ האלוקי שבתוכה ויחזיר אותה לאלוקי ישראל.

ביד לאחים מסכמים את הפעילות הנרחבת בחנוכה ואומרים: המשתתף הצעיר ביותר באירועים הללו היה פעוט בן ארבעה חודשים שנולד ברהט וחולץ משם עם אימו שבועיים אחרי לידתו. מהצד השני הבאנו גם את אור החנוכה ליהודייה בת 101. אין לנו ספק כי הנשמות שהארנו בחג הזה עוד יהפכו לשלהבת גדולה של אמונה ויאירו את כל סביבתם באור האמונה היהודית שעוברת מדור לדור".