בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק כי הכלבים יישארו בבעלות האישה. בית המשפט קבע כי טובת הכלבים תהיה להישאר בבעלות האישה, והוסיף כי הכלבים היו בבעלות האישה עוד בטרם לנישואין, ולכן הגבר לא זכאי לכל סעד, גם במסגרת חלוקת הרכוש הקניינית בגירושין.
בני הזוג לא הסכימו מה יעלה בגורל הכלבים לאחר הגירושין
אישה עברה להתגורר יחד עם בן זוגה, והביאה עמה לדירה את 2 הכלבים שאימצה לחיקה כשנתיים לפני. באותה השנה בה החלה להתגורר עם בן הזוג, האישה קיבלה כלבה נוספת כמתנת יום הולדת מאחותה. כעבור כשנתיים, מצאה האישה כלבה נוספת ואימצה גם אותה לחיקה. שנתיים לאחר מכן, בני הזוג נישאו, ותוך זמן קצר ביותר, בני הזוג התגרשו.
האישה עזבה את דירת המגורים המשותפת, וכעבור מספר חודשים לקחה עמה את ארבעת הכלבים. הגבר סירב לכך, והגיש בקשה לקבוע הסדרי ראייה עם הכלבים. בהסכמת הצדדים נקבעה מתכונת למפגשים של הגבר עם הכלבים, אך בפועל כעבור מספר חודשים, המפגשים לא התקיימו.
בית המשפט מחק את תביעתו של הגבר, בין היתר בשל כך שהחוק לא מסדיר הסדרי ראיה עם הכלבים, אלא עוסק בבעלות על כלבים. כמו כן נמחקה תביעתו של הגבר, כי הוא לא פעל לפגוש בכלבים, למרות המתכונת שנקבעה בבית המשפט. הגבר לא נואש והגיש תביעה חדשה לבית המשפט לקבל את הכלבים לידיו.
טובת הכלבים היא להישאר בבעלות האישה
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע, כי ישנן מספר גישות בפסיקה לדרך בה יתמודד בית המשפט עם חלוקת חיות מחמד בגירושין.
ישנה הגישה שרואה את טובת הכלב, וקובעת על פי כך מי יחזיק בכלב. גישה זו אינה רואה בכלב כרכוש שיתחלק בגירושין, שכן הכלב אינו מיטלטלין, אלא יצור חי שהאדם מפתח עמו קשר מיוחד, ולכן יש לבחון גם את טובתו.
בית המשפט קבע כי על פי גישת טובת הכלב, טובתם של הכלבים תהיה להישאר בבעלות האישה. הגבר השתהה, לא קידם את התביעה הקודמת, וגם לא את הנוכחית. השופט פליקס גורודצקי הסביר שהכלבים היו במשך שנתיים בבעלות האישה, ושהמפגש בין הכלבים לגבר לאחר שנתיים, לא יהיה שונה מיצירת קשר חדש ביניהם לבין אדם זר.
הכלבים הם רכוש של האישה שהתקבל לפני הנישואין, ולא יתחלק בגירושין
במקביל ישנה הגישה הקניינית הבוחנת את הבעלות בכלב במסגרת חלוקת הרכוש בגירושין. לפי גישה זו, תבחן שאלת רישום הבעלות של הכלב, הרכישה שלו וכיו"ב.
בית המשפט קבע כי על פי הגישה הקניינית, הכלבים הם רכוש של האישה עוד בטרם לנישואין, ועל כן יש להשאיר אותם בבעלותה. השופט הסביר כי האישה, אימצה שניים מהכלבים עוד בטרם למגוריהם המשותפים של בני הזוג. גם את שתי הכלבות הנוספות, קיבלה ואימצה האישה, בטרם לנישואין.
לפיכך, ובהתאם לסעיף 5 לחוק יחסי ממון, רכוש של הצדדים שנצבר בטרם לנישואין אינו מתחלק בגירושין. השופט ציין שאין ראיות המעידות על כך שהאישה התכוונה לשתף את הכלבים, ולכן אין לגבר זכות לקבל את הכלבים לידיו בגירושין, ואין לו זכות לקבל סעד או תשלום איזון עבור הכלבים.
למעשה, לבסוף השופט בחר לפסוק על פי הגישה השלישית, המתמקדת בנסיבות של כל מקרה לגופו, ומשלבת את גישת טובת הכלב עם הגישה הקניינית. כך קבע השופט שהכלבים היו בבעלות האישה לפני הנישואין, ושטובתם היא להישאר בבעלותה גם לאחר הגירושין.
הסכם ממון לטובת חיות המחמד שלכם
רבים יודעים כי הסכם ממון, חוסך זמן וכסף רב, והוא עתיד לסייע להם לשמור על טובת הילדים, אך מעטים מבינים כי הסכם ממון עתיד לסייע להם גם במחלוקות הנוגעות לחיות המחמד שלהם.
הפסיקה בישראל בנוגע לחלוקת בעלי החיים בגירושין, היא דלה ביותר, ולעיתים היא לא תואמת את נקודת המבט שלכם על החיה כחלק מהרכוש שלכם או כחלק מהמרקם המשפחתי.
בכוחו של הסכם ממון להסדיר את אופן החלוקה של חיות המחמד שלכם, כך שתוכלו לקבוע מי הבעלים בחיית המחמד, וכיצד תרצו להמשיך לגדל אותה, לאחר הגירושין. כך גילה גבר שביקש לידיו את ארבעת הכלבים שהביאה אשתו לנישואין, שהם לא יתחלקו בגירושין, אלא יישארו בבעלות האישה בלבד.
לקריאת פסק הדין המלא ראו 57065-04-19 ע.י נ' צ.י
