לראשונה בתולדות המדינה, האשפוז הביתי זוכה לעיגון תקציבי רשמי מצד הממשלה. במסגרת הסכם ההתחשבנות הרב-שנתי בין קופות החולים לבתי החולים – המכונה "חוק הקאפ" ומגלגל כ-20 מיליארד שקל בשנה – הוקצו לתחום סכומים ייעודיים: 30 מיליון שקל השנה, 40 מיליון בשנה הבאה, ו-50 מיליון שקל מדי שנה החל מ-2028.
מאחורי המספרים עומדת הצהרת כוונות ברורה: בתוך פחות מ-15 שנה, אחד מכל שבעה אשפוזים בישראל צפוי להתקיים בביתו של המטופל, ולא במחלקה בבית חולים.
הרציונל ברור. מצוקת המיטות במחלקות הפנימיות היא כרונית, תפוסה של יותר ממאה אחוזים אינה נדירה, האוכלוסייה מזדקנת בקצב מואץ – והסיכון לזיהומים נרכשים בבתי החולים מהווה איום ממשי דווקא על החולים הפגיעים ביותר. סבבי הלחימה האחרונים המחישו ממד נוסף: כשבתי החולים נדרשים לפנות מיטות ולהתכונן לתרחישי חירום, היכולת לטפל בחולים בביתם הופכת לצורך אסטרטגי לאומי.
הנתונים מלמדים על צמיחה חסרת תקדים: אם ב-2018 נרשמו בישראל פחות מ-200 אשפוזי בית, הרי שבשנה שעברה חצה המספר את רף ה-40 אלף – זינוק אדיר בתוך שש שנים בלבד. במקביל, חלק מבתי החולים החלו להפנות לאשפוז ביתי בגרף המטפס בהתמדה, ועומד כיום על כמעט רבע מכלל ההפניות לאשפוז.
בלב המהפכה הזו ניצבת צבר רפואה, בית החולים בבית הגדול והמוביל בישראל. צבר רפואה, המפעיל את השירות עבור קופות החולים השונות ועבור מרכזים רפואיים מובילים, הרחיב לאחרונה יחד עם המרכז הרפואי איכילוב את מערך האשפוז הביתי למגוון מחלקות חדשות: פסיכיאטריה, אף-אוזן-גרון, נוירוכירורגיה, כירורגיה פלסטית, אורולוגיה ופנימית – וזאת בנוסף לאשפוזי הבית הפועלים זה מכבר במחלקות הקרדיולוגית והכירורגית, ולמענה הניתן למטופלים הזקוקים לרצף טיפולי לאחר שיקום.
במסגרת המודל, המטופל מוסיף להיחשב מאושפז לכל דבר במחלקה שממנה הופנה, וצוות של רופא ואחות מצבר רפואה מבקר בביתו מדי יום או בהתאם לצורך הרפואי. לצד זאת, מוקד מקצועי זמין עבורו 24/7, והשירות כולל פינוי באמבולנס, אספקת תרופות וציוד, בדיקות דם ושתן בבית והסעה לבדיקות הדמיה בעת הצורך.
ד"ר ענבל מעיין, המנהלת הרפואית של צבר רפואה, מציינת כי מאז נכנס האשפוז הביתי לחוק הקאפ, המפה השתנתה ללא הכר: "אנחנו עדים לתפנית תפיסתית אמיתית בכל בתי החולים בישראל. אם בעבר הנהלות התלבטו האם בכלל להיכנס לתחום, היום כבר אין ויכוח על עצם הכניסה. השאלה היחידה שנותרה על השולחן היא לוחות הזמנים. כולם מבינים שאשפוזי הבית יהיו נדבך מרכזי בעתיד הרפואה הישראלית".
ד"ר מעיין, שהינה גריאטרית בהכשרתה, מדגישה כי הנהנים הגדולים מהמהלך הם דווקא בני הגיל השלישי: "האוכלוסייה שיכולה להפיק את התועלת המשמעותית ביותר מאשפוז ביתי היא הקשישים. כשליש מהשוכבים כיום במחלקות הפנימיות – מחלקות שבהן שיעורי התפוסה הממוצעים נעים בין 95 ל-105 אחוזים, הרחק מעל המקובל במדינות המפותחות – הם קשישים שיכלו לקבל את מלוא הטיפול בביתם או במוסד הסיעודי שבו הם מתגוררים.
"עבור אדם מבוגר, אשפוז בסביבה הביתית המוכרת אינו רק נוח יותר – הוא בטוח יותר, מפחית בלבול וסיבוכים, ומאפשר החלמה מהירה וטובה יותר. כואב לעמוד במחלקה עמוסה ולדעת שחלק ניכר מהמאושפזים בה היו יכולים להחלים בבית, באותה מקצועיות אך בסביבתם הטבעית והמוכרת".
