- מקור הדין
זמן קריאת שמע של ערבית מתחיל בשעת בצאת הכוכבים (עי' משנה ברכות ב ע"א) ומסתיים לשיטת רבי אליעזר בסוף האשמורת הראשונה של הלילה (שליש הלילה), לשיטת חכמים בחצות ולשיטת רבן גמליאל בעלות השחר (סוף הלילה) (עי' משנה ברכות ב ע"א).
בהמשך הסוגיא מבארת הגמרא (ד ע"א וכן בדף ט ע"א) כי חכמים סוברים כר"ג שמעיקר הדין ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע של ערבית עד עלות השחר, אלא שחכמים הגבילו את זמן קיום המצווה (לכתחילה) עד חצות, כדי להרחיק את האדם מן העבירה (הפסד קיום מצוות קריאת שמע) וזאת על ידי מניעת המחשבה כי יש די שהות לקיום המצווה עד עלות השחר.
וז"ל הגמרא:
"והא דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. כדתניא חכמים עשו סייג לדבריהם, כדי שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ואומר אלך לביתי ואוכל קימעא ואשתה קימעא ואישן קימעא, ואחר כך אקרא קריאת שמע ואתפלל וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה, אבל אדם בא מן השדה בערב, נכנס לבית הכנסת, אם רגיל לקרות קורא, ואם רגיל לשנות שונה, וקורא קריאת שמע ומתפלל, ואוכל פתו ומברך…"
- שיטת רש"י
רש"י (ברכות ד ע"א ד"ה מן העבירה) מבאר את דברי הברייתא, כי חכמים חששו להפסד קריאת שמע של הלילה שכן אדם עשוי בתחילת הלילה לאכול לשתות ואף לישון קמעא מתוך מחשבה לקיים את המצווה בהמשך הלילה, אך בפועל הוא יירדם ויפסיד את קיום המצווה, ולכן חכמים צמצמו את זמן קריאת שמע וקבעו כי לכתחילה ניתן לקרוא רק עד חצות.
מתוך דברי רש"י עולה כי הברייתא המתארת את מחשבת האדם אלך לביתי ואוכל קמעא ואישן קמעא וכו', איננה עוסקת באיסור אכילה ושינה לפני קריאת שמע, אלא היא עוסקת בהסבר מדוע לשיטת חכמים יש להגביל את זמן קריאת שמע עד חצות (שכן זמן ארוך יותר עד עלות השחר עלול להביא לתקלה) וממילא שסייג חכמים הוא רק לעניין הגבלת קיום המצווה (לכתחילה) עד חצות.
- שיטת הרשב"א
הרשב"א (ברכות ב ע"א, ט ע"א) מבאר את דברי הברייתא כי מלבד צמצום זמן קריאת שמע (לכתחילה) עד חצות, חכמים גם עשו סייג ואסרו אכילה ושינה לפני קיום מצוות קריאת שמע וכמו כן, עשיית מלאכות המנויות במסכת שבת (ט ע"א) אשר אסורות לפני תפילת מנחה (כגון תספורת, ישיבת הדיינים לדין, בורסקי וכדו').
עוד מוסיף הרשב"א כי איסורי האכילה השינה והמלאכה, חלים כבר בסמוך לזמן קריאת שמע (חצי שעה לפני תחילת זמן קריאת שמע) כפי שנאסרו לפני תפילת מנחה.
מדברי הרשב"א עולה כי אומנם חכמים עשו סייגים והגבילו את זמן קריאת שמע של ערבית (לכתחילה) עד חצות וכן עשו סייג לאסור אכילה שינה ומלאכה כאמור, אך אין חובה לקיים את המצווה בתחילה הלילה, אלא שרק נאסרו פעולות העלולות להביא לידי הפסד קיום המצווה.
- שיטת הרי"ף ורבינו יונה
הרי"ף (ברכות ב ע"א) ורבינו יונה מבארים את הברייתא בדומה לשיטת הרשב"א אלא שלשיטתם חכמים הוסיפו עוד סייג שמדין זריזות וכדי שחלילה לא ייגרם הפסד ועבירה, יש לקיים את מצוות קריאת שמע מיד בתחילת הלילה וזאת כאמור מלבד האיסורים של אכילה שינה ומלאכה.
- פסק השו"ע
להלכה פוסק השו"ע (או"ח סי' רלה סעי' ב-ג) כי לכתחילה יש לקיים את מצוות קריאת שמע של ערבית בתחילת הלילה וכן פוסק שיש איסור אכילה בסמוך לזמן קריאת שמע.
"אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית, ואם התחיל לאכול אחר שהגיע זמנה, מפסיק וקורא ק"ש בלא ברכותיה וגומר סעודתו, ואח"כ קורא אותה בברכותיה ומתפלל. הגה: אבל אין צריך להפסיק לתפלה, הואיל והתחיל לאכול, אבל אם לא התחיל לאכול אף על פי שנוטל ידיו, צריך להפסיק (ר"ן פ"ק דשבת), ואם אין שהות להתפלל, מפסיק אף לתפלה (הראב"ד בהגהות פ"ג מהלכות ברכות).
לכתחלה צריך לקרות ק"ש מיד בצאת הכוכבים, וזמנה עד חצי הלילה, ואם עבר ואיחר וקרא עד שלא עלה עמוד השחר, יצא ידי חובתו."
וכתב המשנה"ב (סי' רלה סע"ק יז) כי מלבד איסור אכילה נאסרה שינה ואף קלה, וכן נאסרו גם המלאכות שאין לעשותן לפני תפילת מנחה (כשיטת הרשב"א), אך טעימה של פירות וכדו' מותרת אף לפני קריאת שמע.
עוד כתב המשנה"ב (סע"ק יח) כי מותר לאכול לפני קיום מצוות קריאת שמע ככל שהעמיד עליו שומר שיזכיר לו לקרוא ק"ש ולהתפלל.
ובעניין היתר שומר יובאו להלן בקצרה עיקרי הדברים כמבואר בפסקי תשובות (סי' רלה סע"ק ז-ח) (ויש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג הלכה למעשה).
מיד כשמזכיר לו השומר להתפלל צריך לקום ולהתפלל, אא"כ יאמר לשומר שיזכירנו שוב לאחר זמן.
אין למנות שומר אשר גם הוא אוכל, לומד או עושה שאר מלאכות האסורות לפני התפילה, אלא אם כן השומר טרם התפלל ובדעתם שלא ליפרד זה מזה עד לאחר תפילתם, דאז אמרינן 'כיון דרבים הם מידכרי אהדדי' ולאחר האכילה יזכירו אחד לשני להתפלל, אך היתר זה אינו מועיל בסעודות גדולות שיש חשש שכרות, וכל שכן שלא לענין שינה.
כמו כן ניתן לעשות תזכורת באמצעות שעון מעורר וכדו'
בכל הסימנים והתזכורות הנ"ל, חייב מיד אם קבלת התזכורת להפסיק את האכילה או לימודו ושאר מלאכות ועניינים האסורים לפני התפילה, ואם עדיין אין בדעתו להתפלל צריך להעמיד את השומר או התזכורת לזמן מאוחר יותר.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה
