בכיר האוצר מזהיר מהגידול החרדי והחינוך התורני: "ירידה ברמת החיים"

יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, נשא דברים בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והזהיר מפני הדמוגרפיה והחינוך החרדי, שלדבריו ידרדרו את רמת החיים בישראל.

"אני רוצה להתחיל בלספר על הבן הקטן שלי, אלון. הוא בן 3 וחצי. למה בחרתי להתחיל באלון? כי אני חושב שרובנו חולקים את אותו רצון בסיסי, לראות את הילדים שלנו גדלים לעולם טוב יותר. לשפר את איכות החיים שלהם ושל ילדיהם".

"אבל, יש הרבה סכנות שמאימות על איכות החיים של הילדים שלנו. כדי שהם יגדלו לחיים טובים יותר אנחנו צריכים לצד הבעיות היום יומיות, לטפל גם בבעיות ארוכות טווח. בעיות שיותר קשה לנו לראות או להרגיש בבירור כרגע".

הוא פירט את הסכנה לפי ראות עיניו: "אחד המשברים ארוכי הטווח המשפיעים באופן ייחודי ביותר על מדינת ישראל ועתידים לפגוש אותנו במהרה הוא המשבר הדמוגרפי. קצב גידול האוכלוסייה בישראל חריג ביותר, והוא כמעט פי שניים מהממוצע בעולם המפותח. כשאני הייתי בגיל של אלון חיו בישראל 4.5 מיליון תושבים. היום אנחנו כמעט 10 מיליון תושבים וכשאלון יהיה בגילי יחיו פה מעל 20 מיליון תושבים".

"הגידול החריג הזה מייצר עומס על השירותים החברתיים, על הכבישים, על שוק הדיור, על הצריכה והייצור המקומי ועוד. כמובן שגידול דמוגרפי יכול להוות גם יתרון למשק, אך הדבר הזה לא פשוט יקרה מעצמו".

לדבריו, "נכון להיום, רוב תושביה של מדינת ישראל שואפים, באופן טבעי, להעלות את רמת חייהם באופן מתמיד. בשביל לעשות זאת, אנו נדרשים לייצר צמיחה כלכלית הגבוהה מקצב גידול האוכלוסייה. אך כאשר קצב גידול האוכלוסייה הוא כה חריג מדובר באתגר משמעותי ביותר".

"אבל פה נכנס עוד אלמנט שמהווה אתגר להעלאת רמת החיים. אני מדבר על הרכב האוכלוסייה. אם ניקח את מאפייני פריון העבודה ושיעורי ההשתתפות הנוכחיים ונחשב אותם לפי הרכב האוכלוסייה הצפוי כשאלון הקטן יהיה בגילי, רמת חיים הממוצעת במדינה ישראל תהיה דומה למדינות מזרח אירופה: לטביה, רומניה והונגריה".

"התרחיש הזה, נובע מהשילוב בין פריון ילודה גבוה לפריון עבודה נמוך שמייצר השלכות כלכליות קטלניות. פריון העובדים מושפע בעיקרו מרמת הכישורים והמיומנויות שהם מעמידים לרשות שוק העבודה. לכן, שיפור רמת הכישורים צפויה להיות אחד המנועים המרכזיים להעלאת רמת החיים של כולנו".

גרדוס הזהיר, "כשאלון יהיה בגילי, והבן שלו יכנס לכיתה א' בבית ספר גולדה בכפר סבא, הוא ככל הנראה ייצג מיעוט. לפי התחזיות הדמוגרפיות, באותה שנה 50% אחוז מהילדים בכיתה א' במדינת ישראל ילמדו במערכת החינוך החרדית. בשנה שעברה, שיעור הגברים החרדים הזכאים לתעודת בגרות מקרב בני ה-18 עמד על פחות מ-5%, בהשוואה ל-88% בקרב יהודים שאינם חרדים. והתוצר לנפש של חרדי היה שליש מזה של יהודי שאינו חרדי".

"כלומר, ללא שינוי דרמטי, כשהנכד שלי יכנס לכיתה א', 50% מהבנים בישראל ילמדו במערכת חינוך ששיעור בעלי תעודת הבגרות שלה הינו 5% והיא מוציאה מתוכה עובדים שמייצרים שליש מהפריון של העובד הממוצע במערכת המקבילה".

"אני שומע שיש מי שמציע פתרונות קסם לבעיה הזאת. אז תנו לי להגיד לכם, כל מי שחושב שהזמן יטפל בבעיה או שהכשרות מקצועיות ולימודי ליבה בחוגים אחר הצהריים יכולים לפתור את הבעיה שוגה. אלה יכולים להוות כלים משלימים בלבד אך אינם יכולים לעמוד כפתרונות בפני עצמם, והם שקולים לניסיון לרוקן את הים עם כפית. מחקרים מראים כי כמעט בלתי אפשרי לצמצם את הפערים שנצברו לאורך כל שנות הלימוד במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה".

"השקעת תקציבי ענק הוכיחה את עצמה כלא יעילה, לא בציבורי ולא במערכת החינוך החרדית שאינה מפוקחת. הגדלת שכר או תוספת שעות לבדן לא יפתרו את הבעיה. החינוך חייב להיות איכותי ורלוונטי לשוק התעסוקה. המשבר הדמוגרפי הוא כבר עובדה שלא תלויה בשום הצבעה בכנסת. הכיוון אליו תפנה מערכת החינוך יכתיב את הכיוון אלך תלך המדינה. יש צורך לבצע שינוי עמוק במערכת כדי שלא נלך אחורה".