בנק ישראל, בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם, בונה תכנית פעולה, על מנת שיוכל להיות ערוך להנפיק מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) ככל שיוחלט על כך. בין שלל ההיבטים שנבחנים בפרויקט עולה סוגיית המכובדות של אמצעי תשלום חדש – כיצד יובטח שהשקל הדיגיטלי יאומץ על ידי המשתמשים השונים.
לשקל הדיגיטלי יש פוטנציאל להפוך לאמצעי תשלום חשוב במשק הישראלי, אך לשם כך יש צורך ביצירת בסיס משתמשים רחב. כדי שהשקל הדיגיטלי יניב תועלת ממשית עבור הציבור, נדרש אימוץ על ידי מספר רב של משתמשים, דבר שבפני עצמו יגרום לבתי עסק ומשתמשים נוספים לאמץ את אמצעי התשלום החדש.
מסמך זה מפורסם בהמשך לסדרת פרסומים של בנק ישראל בנושא ומפתח דיון במספר נושאים הקשורים (במישרין או בעקיפין) בסוגיית האימוץ והמכובדות של השקל הדיגיטלי. בצד המשתמשים, מהמסמך עולה שהמאפיינים שעשויים להגביר את האימוץ של השקל הדיגיטלי הם:
1. מכובדות על ידי המדינה: מתן אפשרות לקבלת תשלומים (קצבאות, החזרים, תשלומים לבתי עסק וספקים, שכר) מהמדינה, ותשלום (קנסות, אגרות ומיסים וכדומה) למדינה באמצעות השקל הדיגיטלי. הדבר יסייע למכובדות של השקל הדיגיטלי במשק כולו, בשל יצירת אפקט הרשת, ובשל המעמד המיוחד שיש לממשלה במשק והלגיטימציה הציבורית שתינתן באופן זה לשקל הדיגיטלי, מעבר לעובדת היותו מונפק על ידי בנק ישראל.
2. חווית תשלום יעילה ונוחה אשר כוללת ממשק נוח ותחושת ביטחון בו, כמו גם זמינות ומיידיות של התשלום. הביטוי לתכונות הללו חשוב בהליכי האפיון של השקל הדיגיטלי, מתוך המחשבה שגם אמצעי תשלום שיכולה להיות בו תועלת רבה, ייתכן ולא יאומץ באופן רחב אם חוויית התשלום לא תהיה חיובית, ואפילו עדיפה על זו שבאמצעי תשלום אחרים.
3. שימוש נרחב בשקל הדיגיטלי כאמצעי לביצוע תשלומים בין פרטים (P2P) יתרום ליצירת אפקט רשת. אפקט רשת זה יגרום להשפעות חיצוניות חיוביות בשימוש השקל הדיגיטלי, כך שתשלום באמצעותו על ידי מספר משתמשים רב יותר יביא בפני עצמו לתפוצה רחבה בקרב הציבור.
