יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הראשון של שנת 2023 בכ-26 מיליארדי דולרים (כ-4%) ועמדה בסוף מרץ על כ-669 מיליארדים. העלייה ביתרה נרשמה בכל אפיקי ההשקעה ,בעיקר עליה ביתרת ההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר וביתרת נכסי הרזרבה.
- שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע הראשון בכ-2.5 מיליארדי דולרים (כ-2.2%), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו להשקעה.
- שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הראשון בכ-11 מיליארדי דולרים (כ-5.5%), בעיקר כתוצאה מעליית מחירי ניירות הערך הזרים המוחזקים ע"י תושבי ישראל .
במהלך הרביע הראשון נרשמו השקעות נטו בתיק ני"ע בחו"ל בהיקף של כ-0.7 מיליארד דולר; השקעות באגרות חוב בהיקף של כ-4.5 מיליארדי דולרים קוזזו בחלקן ע"י מימושים במניות זרות בהיקף של כ-3.8 מיליארדי דולרים.
מרבית המימושים במניות בוצעו על ידי המשקיעים המוסדיים ועיקר ההשקעות באגרות חוב זרות בוצעו על ידי הבנקים, המשקיעים המוסדיים וקרנות נאמנות. (תרשים 1)
- שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה במהלך הרביע הראשון בכ-1.2 מיליארד דולרים (כ-0.9%). העלייה נבעה בעיקר מהשקעות נטו של המשקיעים המוסדיים בקרנות השקעה בהיקף של כ-2.9 מיליארדי דולרים והפקדות נטו בפיקדונות של תושבי ישראל בחו"ל (כולל בנקים) בהיקף של כ-2.4 מיליארדים. השקעות אלו קוזזו בחלקן על ידי ירידה באשראי לקוחות בהיקף של כ-3.6 מיליארדים. (תרשים 2)
- שווי נכסי הרזרבה עלו במהלך הרביע הראשון בכ-6.3 מיליארדי דולרים (כ-3.2%) והגיע בסוף מרץ לרמה של כ-200 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מעליית מחירים בהיקף של כ-4.3 מיליארדי דולרים.
- הרכב התיק בחו"ל: במהלך הרביע הראשון, משקלם של מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל נותר ללא שינוי ועמד בסוף מרץ על רמה של 44%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב עמד בסוף הרביע על 56%.
2. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל
יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הראשון בכ-5.4 מיליארדי דולרים (כ-1.1%) ועמדה בסופו על 480 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מהשקעות נטו ובפרט מהשקעות ישירות .
- שווי ההשקעות הישירות במשק עלה במהלך הרביע הראשון בכ-1.3 מיליארדי דולרים (כ-0.6%) בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות נטו בהון מניות בהיקף של כ-4.8 מיליארדים, מתוכן כ-1.3 מיליארדי דולרים בגין רווחים שנצברו להשקעה.
- שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הראשון בכ-3.2 מיליארדי דולרים (כ-1.8%) כתוצאה מעליית מחירי המניות בהיקף של כ-3.8 מיליארדים. מנגד, פיחות השקל מול הדולר במהלך הרביע הקטין את השווי הדולרי של תיק ההשקעות.
- שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, ירד ברביע הראשון בכ-9.7 מיליארדי דולרים ועמד בסוף מרץ על כ-78 מיליארדים. הקיטון בשווי התיק נבע בעיקר ממימושים במק"מ על ידי תושבי חוץ, מירידה במחירי ניירות הערך ומפיחות השקל מול הדולר. (תרשים 3 ותרשים 4).
- שווי ההשקעות האחרות במשק עלה במהלך הרביע הראשון בכ-0.9 מיליארדי דולרים (כ-1.6%) לרמה של 58 מיליארדים. עיקר העלייה כתוצאה מהפקדות נטו בפיקדונות של תושבי חוץ בארץ בהיקף של כ- 2.9 מיליארדים שקוזזה בחלקה על ידי ירידה באשראי ספקים בהיקף של כ-1.6 מיליארדים.
- יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק ירדה במהלך הרביע הראשון בכ-0.6 מיליארדי דולרים (0.1%) לרמה של כ- 152 מיליארדים.
- היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במהלך הרביע הראשון נותר ללא שינוי ועמד בסוף מרץ על כ- 29.5%.
3. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל
העלייה ביתרת הנכסים בהיקף גדול יותר מהעלייה ביתרת ההתחייבויות הביאה לעליה של כ-21 מיליארדי דולרים (12%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף מרץ על 188 מיליארדים.
- עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל במכשירי חוב בלבד
עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע הראשון בכ-10.5 מיליארדי דולרים (5%) ועמד בסוף מרץ על כ- 220 מיליארדים (תרשים 7).
יתרת הנכסים במכשירי חוב עלתה ברביע הראשון בכ-10 מיליארדי דולרים ועמדה בסופו על כ-372 מיליארדים, מתוכם כ-200 מיליארדים הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. יתרה זו משקפת יחס כיסוי של פי 2.4 מהחוב החיצוני ברוטו.
