משפחות הנרצחים במלחמה פנו לקבלת צו ירושה – והתברר כי לרובם לא היתה צוואה

לאחרונה פורסם כי משפחותיהם של 750 נרצחים והרוגים במלחמת חרבות ברזל, הגישו בקשות לצו ירושה ועולה כי לרובם של הנפטרים לא היתה צוואה. בימים אלה אנו מבינים אפילו טוב יותר עד כמה החיים שלנו נזילים, המוות יוכל להגיע בהפתעה גמורה והחיים עשוים להתהפך ביום אחד. זאת כאשר משפחות ההרוגים והנפטרים נקרעות לגזרים ומאחורי כל קורבן נותרו בן או בת זוג וילדים יתומים שצריכים להמשיך בחייהם.

לכן יותר מתמיד חייבים בימים אלה לתכנן מראש כיצד ניתן לשמור, לפני לכתנו, על התא המשפחתי בכדי שנדע כי השארנו אחרינו יורשים שיוכלו לממש במהירות האפשרית את הצוואה ואת צו הירושה לפי החלוקה שאנחנו נקבע בעודנו בחיים.

ברוב המקרים של בני זוג עם ילדים, אני ממליצה לזוגות לערוך צוואה הדדית, לפיה לאחר מותו של אחד מבני הזוג, בן הזוג או בת הזוג הנותר בחיים, יירש את כל רכושו ונכסיו של הנפטר ולאחר לכתו של בן הזוג השני, ילדיהם יירשו את מה שישאר בחלקים שווים או בחלוקה שנקבעה מראש בצוואה.

מדובר בצוואה יחסית פשוטה לעריכה והיא מבטיחה שבן או בת הזוג לא ייזרקו מביתם ואף תמנע מחלוקות כואבות או מיותרות. לדוגמא: אם לבני הזוג היתה דירה בה התגוררה כל המשפחה, במקרה של צוואה הדדית מובטח כי בן הזוג הנותר, יוכל להמשיך ולהתגורר באותה דירה.

אם אין צוואה כזאת – על פי חוק הירושה, אם למשפחה ישנם לדוגמא 8 ילדים, לאחר מותו של אב המשפחה, בת הזוג יורשת 75 אחוזים מהדירה ויתרת 25 האחוזים מתחלקים בין 8 הילדים היתומים בצורה שווה.

במיקרה זה כל אחד מהיתומים יוכל להגיש לבית המשפט, בקשה למכירת בית המשפחה, מה שעלול ליצור סכסוך קשה בינו לאחיו ולאימו/אביו שנותר/ה בחיים. אם תוגש בקשה כזאת, בית המשפט יצטרך לפסוק אם להיענות לבקשתו. אם בית המשפט ייענה בחיוב, בן הזוג הנותר יצטרך לשלם לילדו את חלקו בדירה או לחילופין למכור את הדירה ולחלק את התמורה על פי צו הירושה.

אגב בהיעדר צוואה הדדית, ובטח בהיעדר צוואה בכלל, אם בת הזוג תרצה למכור את הדירה המשפחתית, היא תצטרך לקבל את אישורו של בית המשפט ואם הילדים קטינים, היא תצטרך גם את אישורו של האפוטרופוס הכללי.

בהיעדר צוואה החוק הקובע הוא חוק הירושה ולצד נכס כמו בית, יש גם לחלק את נכסיו האחרים של הנפטר כמו חשבונות בנק, קרן פנסיה, קרן השתלמות או גמל, רכב ועוד. צוואה שנוסחה בצורה נכונה, מדוייקת ומתאימה למציאות המשפחתית, תמנע את הצורך בהתדיינות משפטית, זאת לעומת מיקרה של היעדר צוואה.

כאשר ישנה צוואה, התמודדות בני המשפחה שנותרו בחיים היא פשוטה יחסית, יחד עם זאת חלק מהאנשים מעדיפים שלא לעסוק בהכנת צוואה, למרות שברור שיום אחד, יצטרכו להתעסק בזה. כשאדם מבטח את דירתו נגד גניבה או שריפה יכול להיות שלעולם לא יצטרך לממש את פוליסת הביטוח, אך כשמישהו מנסח צוואה, ישנה ודאות מלאה שיבוא יום שיצטרכו לממש אותה.

כפי שציינתי בתחילת המאמר, בימים אלה אנו מבינים אפילו טוב יותר עד כמה החיים שלנו נזילים, פתאומיים ובמלחמה זו היו לא מעט פצועים קשה שחלקם נפגעו קוגנטיבית פתאום באמצע החיים. לכן לצד צוואה כדאי גם להתייחס לעריכת "יפוי כוח מתמשך", שבו נקבע מראש מי יטפל בנו, מה יעשה בכספיו ומה יהיה רצונו של אדם שערך יפוי כוח כזה והפך חס וחלילה לצמח או נפגע קוגנטיבית ונשללה ממנו האפשרות להחליט החלטות בעצמו.

הכותבת, עורכת הדין טלי ורד היא נוטריון מוסמכת שעוסקת בדיני משפחה וירושה