אג"ח – ההשקעה שמעניקה ביטחון ויציבות יחד עם תשואה

אנשים שמחפשים תשואה על הכסף יותר מאשר בפיקדון בנקאי או קרן כספית, אבל לא רוצים את הסיכון הגבוה שיש במניות – ולכן רבים פונים לאחד האפיקים הבטוחים והמוכרים ביותר: אג"ח – איגרת חוב.

מה זה בעצם אג"ח?

אג"ח (איגרת חוב) היא הלוואה שהמשקיע נותן למדינה או לחברה עסקית. מנפיק האג"ח – המדינה או החברה – מתחייבים להחזיר את הקרן בתוספת ריבית קבועה, במועד שנקבע מראש.

לדוגמה: מדינת ישראל מנפיקה אג”ח ל-10 שנים בריבית של 3%. מי שיקנה/ישקיע/ילווה למדינה 10,000 ₪ יקבל מדי שנה 300 ₪, ובסוף התקופה את מלוא הקרן. זו לא השקעה ספקולטיבית (משוער/באוויר), אלא חוזה ברור – עם תשואה קבועה ויחסית בטוחה.

שני הסוגים המרכזיים של אג"ח: מדינה מול חברה (הנקרא גם קונצרני)

אג"ח מדינה – "אג"ח ממשלתית שקלית"

מונפקות על ידי ממשלת ישראל ונחשבות לבטוחות ביותר. הסיכוי שהמדינה תפשוט רגל ולא תשלם את ההתחייבות שלה מאוד נמוך, ולכן הריבית בה נמוכה אך הסיכון מזערי.

אג"ח קונצרני

מונפק על ידי חברות אשר מגייסות כסף מהציבור לצורך הפעילות שלהן ומתחייבות על ריביות. כאן הריבית לרוב גבוהה יותר – בכ־2% יותר לשנה מאג"ח מדינה – אך אם החברה תיקלע לקשיים, ייתכן שלא תוכל להחזיר את החוב. כיוון שיש יותר סיכון ממילא התשואה גבוהה יותר.

וככל שהחברה יותר מסוכנת, האג"ח שלה יהיה מוגדר בסיכון גבוה יותר וממילא התשואה תהיה גבוהה יותר. זו הסיבה שהשקעה באג"ח קונצרני דורשת בדיקה של הדירוג ושל מצבה הכלכלי של החברה.

סוגי אג"ח: צמוד מדד, לא צמוד, או צמוד למט"ח

אג"ח צמוד למדד

ערך הקרן והריבית מתעדכנים לפי מדד המחירים לצרכן.

יתרון: הגנה מפני אינפלציה.

חיסרון: בתקופות יציבות, הריבית הנומינלית נמוכה יותר.

דוגמה: אם המדד עלה ב־3%, גם ערך האג”ח שלך עלה ב־3%.

אג"ח לא צמוד (שקלית)

הריבית קבועה מראש ואינה מושפעת מהמדד.
יתרון: תשואה ידועה מראש.
חיסרון: עליית מחירים – האינפלציה שוחקת את הערך הריאלי של הכסף.

(אג"ח צמוד למט"ח, הקרן והריבית מוצמדים לשער המטבע. יתרון: מתאים למי שחושש מירידת ערך השקל. חיסרון: ירידה בשער המט"ח עלולה לפגוע בתשואה. הימור על שינוי בשערי מט"ח)

דירוגי אג"ח – איך יודעים כמה זה בטוח?

ישנן חברות המדרגות את האג"חים השונים ומעניקות לכל אג"ח ציון יציבות. דירוג AAA-AA: בטוחה מאוד (אג"ח מדינה, בנקים). דירוג A-BBB: בינונית, אך סבירה. דירוג BB ומטה: סיכון גבוה, רווח גבוה – אך יש סיכוי לחדלות פירעון.

ככל שהדירוג נמוך יותר, הריבית גבוהה יותר – אך גם הסיכון בהתאם. אמנם הריבית על אג"ח היא ידועה, אבל מחיר האג"ח בכל רגע נתון משתנה כל הזמן ממספר סיבות: ריבית בנק ישראל, אינפלציה, מצב המשק, זמן לפירעון, רמת הסיכון של מנפיק האג"ח שמשתנה מעת לעת. מי שמחזיק עד מועד הפירעון מקבל את מלוא הריבית והקרן, כך שהתנודות בשוק פחות משפיעות עליו.

סוגי קרנות אג"ח

במקום לבחור באג"ח ספציפי של חברה שיש סיכוי שתפשוט את הרגל, ניתן לקנות תעודת סל של אג"ח, הכוללת הרבה אג"חים. ישנם מדדים המאגדים אג"חים מסוגים שונים או עם רמות סיכון שונות. לא כל קרן אג"חית דומה לאחרת. חשוב להבין את סוגי הקרנות כדי לדעת במה אתה באמת משקיע.

1. קרנות מחקות מדדים (כמו תל בונד)

קרנות אלו מחקות את ביצועי מדדי האג”ח בבורסה, למשל תל בונד 20 (ה-20 אג"חים הגדולים), תל בונד 40 (ה-40 הגדולים לאחר ה-40 הראשונים) או תל בונד 60 (שזה תל בונד 20 + תל בונד 40). הן כוללות עשרות אג"ח קונצרניות או ממשלתיות, כך שההשקעה שלך מפוזרת ומנוהלת באופן פסיבי. פיזור רחב ודמי ניהול נמוכים.

2. קרנות אג"ח לפי רמות סיכון

יש קרנות שמשקיעות רק באג"ח בדירוג גבוה (למשקיעים סולידיים), ואחרות שמשקיעות גם באג"ח מסוכנות יותר.

לדוגמה: "קרן אג"ח מדינה" – כמעט ללא סיכון. "קרן אג"ח כללי" – כוללת גם אג"ח קונצרני, רווח גבוה יותר אך עם תנודתיות.

3. קרנות אג"ח לפי טווח זמן

הקרנות נחלקות לפי משך ההשקעה:

• קצרות טווח (עד 3 שנים) – סיכון נמוך, ריבית נמוכה.
• בינוניות (3-5 שנים) – איזון טוב בין תשואה ליציבות.
• ארוכות טווח (5-10 שנים ומעלה) – רווח גבוה יותר, אך רגישות לשינויי ריבית.

חיסרון בולט של 3 סוגי האג"ח הללו, כיוון שמנהל הקרן מחויב למכור את האג"חים בזמנים ספציפיים (כי זמן הפירעון יצא מטווח הזמן של הקרן, לדוגמה כאשר הקרן מחויבת להחזיק אג"ח של מעל 3 שנים ועכשיו נשאר לזמן הפירעון פחות מכך), וישנו סיכון שהמכירה תתבצע בזמן שמחיר האג"ח נמוך (כי דירוג האג"ח השתנה או התעדכן המדד), והמשקיע יכול להפסיד.

4. אג"ח עם תאריך פירעון קבוע (Target)

זהו סוג ייחודי של קרן שמרכזת אג"ח המיועדות לפירעון בתאריך מסוים – לדוגמה, "אג"ח 2030". במועד הפירעון, הקרן מחלקת את הכסף למשקיעים.

יתרון: נקבל את התשואה המובטחת בלי סיכון של מכירה בשער נמוך

חיסרון: אם קונים לקראת זמן הפירעון הריבית לפעמים פחות אטרקטיבית, אם זה לא קרן ממשיכה זה יפרע ותחויב במס גם במקרה שאתה רוצה להמשיך להשקיע.

5. קרנות מנוהלות: אלו קרנות שמנוהלות אקטיבית בידי מנהל הקרן שמחליט בעצמו מתי לקנות ולמכור כל נייר.

יתרון: כמעט ואין סיכון של מכירה בשער נמוך כפי שיש בקרנות מחקי מדדים ולכן פוטנציאל התשואה גבוה יותר.

חיסרון: נתונים לחסדיו של מנהל הקרן.

עלויות ההשקעה באג"ח

השקעה באג"ח כרוכה בעלות נמוכה יחסית לעומת מניות, אך יש כמה מרכיבים שחשוב להכיר:

1. עמלת קנייה ומכירה – נגבית על ידי הבנק או בית ההשקעות שלרוב זול יותר מהבנק (בקרנות אקטיביות בחלק מבתי ההשקעות, כגון: פסגות, פייר, אין עמלות קניה ומכירה).

2. דמי ניהול בתעודות סל או קרנות נאמנות – אם משקיעים דרך קרן אג"חית, ברוב הקרנות נגבים דמי ניהול שנתיים של כ – 0.1%-1% מהסכום.

3. מס רווח הון – על הרווחים משולמים 25% מס (רק על הרווח, לא על הקרן), בדומה למניות וזה רק על הרווח לאחר קיזוז האינפלציה. לדוגמה, אם הריבית על האג"ח לשנה הייתה 5% והאינפלציה 2% באותה שנה, תשלם מס של 25% על ה־3% הנוספים.

יש שתי דרכים עיקריות לקנות אג"ח:

דרך הבנק – אפשר לקנות אג"ח ישירות דרך סניף הבנק או אתר הבנק באינטרנט, באפליקציה או בשיחה עם הבנקאי. לרוב הבנק מחזיק חדר עסקאות שבו מבצעים את הפעולות טלפונית ללקוחות.

היתרון: נוח ומוכר. מעל סכומים מסוימים (תלוי בבנק) ניתן לקבל יועץ השקעות.

החיסרון: עמלות גבוהות יחסית.

דרך בית השקעות או ברוקר ישראלי – בתי השקעות כמו מיטב דש, הראל פיננסים, אקסלנס, IBI, מור ועוד מאפשרים פתיחת חשבון השקעות מקוון.

היתרון: עמלות נמוכות יותר.

החיסרון: דורש פתיחת חשבון ייעודי והיכרות בסיסית עם המערכת. הרבה פעמים יש סכום מינימלי להשקעה לצורך פתיחת תיק, והכול דרך האינטרנט. מסחר עצמאי ללא יועץ.

ניתן לבחור אג"ח לפי סוג (מדינה/קונצרני), צמודות או שקליות, ולרכוש בכל סכום שתרצה.

תעודות סל וקרנות אג"ח – פיזור בלחיצה אחת.

אם אין לך זמן להתעמק בכל אג"ח בנפרד, תוכל להשקיע דרך תעודת סל (ETF) או קרן נאמנות אג"חית. כך אתה נהנה מהפיזור והניהול המקצועי – בלי לעקוב אחרי כל חברה בעצמך.

אג"ח כשרות – השקעה לפי ההלכה

בעשור האחרון קמו קרנות ותעודות סל עם הכשר, הבודקים שההשקעות אינן כוללות ריבית בין יהודים, חילול שבת או חברות בעייתיות מבחינה הלכתית. כך ניתן להשקיע בביטחון גם מהצד ההלכתי.

למי זה מתאים?

למי שמחפש תשואה יחסית ידועה עם סיכון נמוך-בינוני לטווח הבינוני. אפשר גם לשלב אג"ח כחלק מתיק השקעות מאוזן – למשל 40% אג”ח ו-60% מניות – לשילוב נכון בין ביטחון לתשואה בין סוגי הסיכון.

לסיכום: אג"ח היא לא השקעה עם תשואות גבוהות, אבל היא כלי לביטחון ויציבות כחלק מתיק השקעות. היא מעניקה שקט, איזון והכנסה קבועה – ומתאימה במיוחד למי שמבקש להתנהל באחריות כלכלית.

*

אין באמור להוות המלצה להשקעה מסוימת או צורת השקעה, או המלצה ללקיחת אשראי או לפעולה מכל סוג. לכל החלטה בעניין – יש לפנות לגורם מקצועי, ובעניין השקעות – יש להיוועץ עם בעל רישיון כחוק.

לתגובות והערות: [email protected] דניאל הינו סופר שותף בכתיבת הספר Smarter Israeli Banking, מרצה, חבר באיגוד המאמנים לכלכלת המשפחה ובארגון מסילה לכלכלה נבונה.