ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות דוד ביטן, קיימה היום דיון בהצעה דחופה לסדר בנושא הפיקוח על מחירי השירותים הבנקאיים וביקורת על רפורמת העמלות שמגבש בנק ישראל. הדיון נערך ביוזמת ח״כ ולדימיר בליאק וקבוצת חברי כנסת, שדרשו לוודא כי הרפורמה אכן תפחית את יוקר המחיה – מבלי לפגוע בלקוחות מוחלשים או בכאלו שכבר נהנים מהטבות.
בליאק הבהיר כי אין מדובר בביקורת על עבודת הוועדה עצמה, אלא בקריאה להעמקת העיסוק הפרלמנטרי במחירי השירותים הפיננסיים. לדבריו, למערכת הבנקאית חלק משמעותי ביוקר המחיה, ויש לוודא שרפורמת העמלות – הכוללת תשלום של עד 10 שקלים עבור סל של כ-100 פעולות עו״ש נפוצות – לא תפגע בלקוחות שמקבלים כיום הנחות או פטורים.
ח״כ סימון דוידסון ציין כי כ-31% מחשבונות הבנק כיום פטורים לחלוטין מעמלות, והזהיר כי יישום לא מדויק של הרפורמה עלול לפגוע בתחרות הקיימת. ח״כ מיקי לוי קרא לבנק ישראל להשלים את גיבוש הרפורמה ולהוציא אותה לדרך במהירות, וציין כי בשנים האחרונות רשמה המערכת הבנקאית רווחים של יותר מ-30 מיליארד שקל. ח״כ מאיר כהן הוסיף כי הציבור הישראלי הפך ל“פרה החולבת” של הבנקים, וקרא להציב גבולות ברורים.
מטעם לובי 99 הזהירה אלה תמיר שלמה מפני היעדר פיקוח פרלמנטרי, מאחר שהרפורמה צפויה להתבצע באמצעות כללי בנקאות המאושרים בבנק ישראל – ללא צורך באישור ועדת הכלכלה. לדבריה, הבנקים מעלים עמלות וריביות, אך אינם מגלגלים לציבור את החיסכון הנובע מהמעבר לפעילות דיגיטלית. היא טענה כי סל של 100 פעולות במחיר קבוע אינו פתרון מיטבי, וציינה שבמדינות כמו צרפת, אנגליה וגרמניה נקבע פטור מלא מעמלות עו״ש בסיסיות.
מנהלת יחידת האסדרה בפיקוח על הבנקים, גרניט אופק, הסבירה כי כבר כיום קיים “מסלול בסיסי” מפוקח שנקבע בשנת 2014, והרפורמה החדשה מרחיבה את היקף השירותים הכלולים בו – מבלי לחייב הצטרפות אקטיבית של הלקוח. לדבריה, הבנקים יוכלו להציע מחירים נמוכים יותר, והרפורמה צפויה לחזק את התחרות, במיוחד לאור קיומו של בנק אחד שכבר מעניק פטור מלא מעמלות עו״ש.
אופק ציינה כי הנהנים המרכזיים מהרפורמה יהיו עסקים קטנים ומשקי בית שמשלמים כיום יותר מ-10 שקלים בחודש, לעיתים בשל חוסר מודעות למסלולים הקיימים. עוד הוסיפה כי לקוחות שאינם פועלים בערוצים דיגיטליים – ומבצעים פעולות דרך סניפים ומוקדים טלפוניים – צפויים ליהנות מהוזלה, שכן שירותים אלה יקרים כיום יותר. לדבריה, קיימים כ-250 אלף חשבונות של עסקים קטנים שמשלמים בממוצע 18 שקלים בחודש, בעוד שכ-20% מהלקוחות משלמים כיום 6–7 שקלים בלבד בשל פעילות מועטה, ויידרשו להחליט אם להגדיל פעילות או לסגור חשבון.
בתשובה לשאלות חברי הכנסת על השפעת הרפורמה על רווחי הבנקים, אמרה אופק כי הפגיעה הצפויה בהכנסות נאמדת בכמה עשרות מיליוני שקלים ועד כ-100–200 מיליון שקל לכלל המערכת הבנקאית.
מנגד, מנהלת יחידת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הביעה התנגדות לרפורמה וטענה כי מדובר בהתערבות אגרסיבית מדי במחירים. לדבריה, יש לבחון את כלל סל השירותים הבנקאיים, והזכירה כי באנגליה אמנם קיימים פטורים מעמלות לקבוצות מסוימות – אך מנגד הריבית על אוברדרפט עשויה להגיע ל-39%.
בסיכום הדיון אמר יו״ר הוועדה, ח״כ דוד ביטן, כי הרפורמה טובה באופן כללי, אך ביקש מבנק ישראל לשקול מחדש את השפעתה על לקוחות בעלי פעילות מועטה. הוא הדגיש כי יש לבצע בקרה שוטפת על יישום הרפורמה ולתקן ליקויים בזמן אמת – ולא לאחר שנים – והבהיר כי ועדת הכלכלה תמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום השינויים.
