ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה בממצאי דו"ח העוני האחרון של הביטוח הלאומי לשנת 2024, לצד המענים התקציביים והמערכתיים להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסיות מוחלשות. מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי בישראל חיים כיום כ־2 מיליון בני אדם מתחת לקו העוני, בהם כ־880 אלף ילדים.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר פתחה את הדיון בדברים חריפים ואמרה: "הדו"ח מציב בפנינו תמונה מדאיגה וברורה: שיעורי העוני נותרים גבוהים, ובחלק מהאוכלוסיות אף מעמיקים. מאחורי המספרים עומדים ילדים, משפחות עובדות, אזרחים ותיקים ואנשים עם מוגבלות. ביטחון תזונתי עבורם אינו מושג תיאורטי אלא שאלה יומיומית של קיום בכבוד".
לדבריה, "עוני פוגע בכבודו וביכולתו של האדם לממש את עצמו, הוא פוגע בחברה משום שהוא שוחק את הסולידריות ומעמיק פערים, והוא פוגע בכלכלה משום שהוא פוגע בהון האנושי ובצמיחה. מדינה מתוקנת אינה אמורה להשלים עם מציאות שבה ילדים הולכים לישון רעבים".
ח"כ עדי עזוז, מיוזמי הדיון, אמרה כי "התכווצה לי הבטן למשמע הנתונים על היקף האזרחים והילדים שחיים כאן ללא ביטחון תזונתי. כמעט מיליון ילדים רעבים זה נתון חמור, קשה ועצוב שאנחנו לא יכולים להרשות שיהיה כאן אצלנו", והוסיפה כי היא מבקשת לקבל הבהרות לגבי תקציבי המאבק בעוני והקמת הרשות הייעודית.
ח"כ עופר כסיף התייחס להיבט החברתי הרחב ואמר כי "עוני ואי ביטחון תזונתי הם הרבה מעבר לכסף, הם כוללים גם השפלה והדרה ודימוי עצמי נמוך שמלווה אדם לכל חייו", והוסיף כי לדעתו הפרטת שירותי הרווחה היא גורם מרכזי לבעיה.
גם ח"כ אורי מקלב התריע מפני השלכות המצב על הילדים ואמר כי "יש ילדים שסובלים מתת תזונה והולכים לישון רעבים וזה מביא להשלכות בריאותיות וחברתיות קשות", תוך שהדגיש את חשיבות פעילות הארגונים החברתיים לצד הצורך בפתרונות ממשלתיים נוספים.
ח"כ נעמה לזימי הוסיפה כי "20% מהאוכלוסייה בישראל חיה מתחת לקו העוני. זה השיעור הגבוה ביותר במדינות המערב וזה לא פותח מהדורות", והדגישה כי ילד רעב אינו מסוגל לממש את הפוטנציאל שלו ולכן מדובר גם באינטרס כלכלי לאומי.
בדיון נמסר כי הרשות למאבק בעוני עדיין נמצאת בשלבי הקמה וטרם החלה לפעול. יוכי אילוז, מנהלת אגף ביטחון תזונתי במשרד הרווחה, ציינה כי המיזם לביטחון תזונתי מתוקצב לשנים 2025–2026 בכ־180 מיליון שקל ומעניק סיוע לכ־44 אלף משפחות, אך התקציב צפוי להסתיים באפריל 2026 אם לא יאושר תקצוב נוסף.
נציגת משרד האוצר תאיר ראבוחין הבהירה כי התקציב הקבוע עומד על כ־90 מיליון שקל בשנה, כאשר סכומים נוספים ניתנו כהרחבה זמנית מתקציבים קואליציוניים.
נציגי ארגוני החברה האזרחית התריעו בדיון מפני היעדר תכנית לאומית כוללת. פרופ' רוני סטריאר, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, אמר כי "למדינה יש משאבים לפתור את תופעת העוני בתוך חמש שנים, אבל אין רצון פוליטי לעשות זאת".
בתום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ממשרד הרווחה להעביר עדכונים שוטפים על הקמת הרשות למאבק בעוני והתקציבים שיוקצו לה, והדגישה כי "קיומה של הרשות כגוף מתכלל ומקצועי נדרש היום יותר מאי פעם".
