מילים כגון עליית מחירים, יוקר המחיה ומשבר הדיור עלו לסדר היום שוב ושוב בשנה שחלפה. כמו כן, תל אביב הוכתרה כעיר היקרה בעולם ומדינות רבות נכנסו למשבר כלכלי בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. ענת דוידוב ויעל איילון, עורכת התוכנית, שוחחו הערב (שלישי) בתכנית איפה הכסף ב־103fm עם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, אשר שיתף בסיכום הדו"ח השנתי העוסק במחירי הדיור, באינפלציה ובהעלאת הריבית.
בפתח השיחה, הבהיר פרופ' ירון כי "אנחנו מנתחים את שוק הדיור ובוודאי שאנחנו רואים את יוקר המחיה כאחת הבעיות. יוקר המחיה הוא לא רק בתחום הדיור, הוא גם בתחבורה וגם במזון. בוודאי שבדיור הוא מהווה נדבך מאוד חשוב עבור כל משק בית ובוודאי זוגות צעירים. פה המפתח, כמו שאנחנו אומרים לאורך זמן, זה הגדלת ההיצע. נכנסנו לאירוע הזה בחוסר, היה סיומי בנייה ובסוף אנחנו רואים שיפור של התחלות בניה. בטווח הבינוני והארוך חייבים למצוא פה דרכים להגדיל את היצע הדירות, זה מחייב פעם אחת שינוי בכל תהליך הייצור של הדיור. מנושא התכנון, הצמדת תשתיות אליו, השיווקים וכו', דרך אגב נעשו כבר צעדים חשובים כבר בתחומים האלו".
לדבריו, "הממשלה עובדת על תהליכים של תכנון, להקל בנושאים האלו, בשיווקים אנחנו כבר רואים, אנחנו רואים התחלות בניה – זה כבר שיפור. רוב רובו בא בסוף 2021, צריך להמשיך לייעל את תהליכי השיווק והתכנון. צריך להצמיד לזה את נושא התשתיות ולבסוף זה לנשות את מבנה הארנונה שרשויות חזקות יש להם תמריץ לעשות משרדים ולא מגורים. בנוסף לזה, צריך לתמרץ את חברות הבניה שגם הטכנולוגיה שם היא לא המתקדמת ביותר ולוקח הרבה זמן פה לבנות דיור".
בהמשך נשאל מה לדעתו הממשלה צריכה לעשות במיידי. נגיד בנק ישראל השיב: "הרשות מפשירה יותר קרקעות אבל כפי שאמרתי זה תהליך, לאחר ההפשרה צריך לוודא שיש תשתיות וזה לוקח יותר זמן. בעיקר השפיע זה שהמס על המשקיעים ירד ולאחר מכן עלה. הייתה כניסה מאוד מסיבית של המשקיעים עד שהמס עלה. בכל התוכניות ובשוק הזה וודאות היא דבר מאוד חשוב. כפי שאמרתי, יש פה ציפיות של האנשים שנמצאים בשוק לאורך זמן וחשוב לתת את הוודאות גם של ההיצע וגם כל מיני תוכניות שהן מטיבות לאוכלוסייה כזו או אחרת".
אז מה יעשו אלו שכן רוצים לרכוש דירות? "אי אפשר להמציא דיור מהיום למחר, כולנו מבינים את זה. ככל שההיצע יגדל והציבור יפנים, וככל שהתהליכים האלו ימשכו אנחנו כבר רואים גידול בהתחלות בניה וזה יותר גבוה ממה שנעשה פה בשנים האחרונות, ככל שהם יראו שזה לא חד פעמי אלא נמשך לאורך זמן וזה מלווה בתהליכים יותר מהירים וזה גם מלווה בתשתיות ואם נצליח לעשות את השינוי בארנונה כל התהליכים האלו יחד יצטברו לאמון של הציבור שהולך להיות פה היצע שגדל לאורך זמן כי יש לנון דמוגרפיה מאוד בריאה וכמובן הביקוש הזה צריך למצוא את ההיצע. זה יביא להתמתנות של המחירים בהמשך הדרך", טען פרופ' ירון.
עוד הוסיף והתייחס לשאלה האם אנחנו צפויים לראות תהליך של העלאות ריבית במשק לאורך השנה, זאת בעקבות התגברות האינפלציה: "צריך לקחת פרספקטיבה על זה – האינפלציה בישראל הייתה והיא עדיין נמוכה באופן משמעותי מהאינפלציה במרבית מדינות ה־OCD. יש לנו החלטת ריבית שהיא קרבה, ואני כן יכול לומר, כפי שאמרנו גם בקודמת, כי קו המדיניות צפוי להיות כזה שיעבור לצמצום מוניטרי ולנוכח ההתפתחויות האחרונות של האינפלציה והעליה בציפיות התהליך הזה צפוי להיות יותר מהיר ממה שחשבנו".
"מה שאנחנו רואים ברקע זה שחלו שינויים מאז ההחלטה האחרונה שלנו ובוודאי מאז התחזית האחרונה, שפועלים אפילו בכיוונים מנוגדים. מצד אחד אנחנו רואים כלכלה מאוד חזקה ומצד שני אנחנו רואים פה את האירועים הנוראים באוקראינה וברוסיה", אמר, והסביר: "כמובן שזה מוסיף שמן למחירי האנרגיה שעלו ולמחירי התבואה, ומצד שני חששות לגבי המשך הפעילות המוגברת וגם פוטנציאלית עוד גלי תחלואה. את כל האיזונים והניתוחים האלו אנחנו כמובן נעשה בדיונים שלנו באותה החלטת ריבית".
עוד נשאל האם הצפי הוא העלאת ריבית אחת. פרופ' ירון ציין כי "אנחנו כבר בהחלטה הקודמת אמרנו שהתנאים הם לתהליך, והמילה תהליך מגלמת בתוכה תהליך שמטבעו הוא לא חד פעמי של צמצום מוניטרי. אנחנו התחלנו לצמצם את הצימצום של ההרחבה המוניטרית עוד לפני האמריקאים, קנינו אג"ח ממשלתי והקטנו אותו ממחצית 2021 וסיימנו אותו בסוף 2021 ועוד תוכניות ששינו. תהליך מעצם טבעו יש לו מספר שלבים, העוצמה והקצב את הפרטים האלו נצטרך לתכלל בדיונים שלנו ואנחנו כמובן נתמסר אותם בתום דיוני הוועדה ב־11 באפריל".
כמו כן, בהמשך התייחס פרופ' אמיר ירון לדרישת ההסתדרות לתוספות שכר בגין העלייה: "יש לישראל היסטוריה עם מנגנונים קשיחים של הצמדות לאינפלציה ואנחנו יודעים שהם לא הביאו לתוצאות טובות זה הביא לאינפלציה מאוד גבוהה. לכן, אני לא בעד מנגנונים קשיחים כאלו, הם יכולים ליצור דינמיקה בעייתית מבחינת האינפלציה. התאמות שכר צריכות להתבצע במו"מ בין נציגות העובדים למעסיקים כדי לתת מענה שונה לתנאי שוק שונים בענפים שונים. אנחנו יודעים שההייטק שונה מאומנות ובידור. אין דין על עליית מחירים שנובעת מהתייקרות תשומות לעליית מחירים שנובעת מביקושים. לגבי האוכלוסיות החלשות אנחנו מאמינים שהכלי היעיל ביותר לעובדים מאוכלוסיות אלו הוא מענק עבודה. פה אנחנו בעד להגביר את מענק העבודה".
"האינפלציה של ישראל היא יחסית נמוכה ואנחנו מצביעים על זה בדו"ח, ומצד שני יוקר המחיה שזה הרמה, צריך להבין בין אינפלציה לעומת הרמה, ברמה אנחנו גבוהים ואנחנו גבוהים בכמה תחומים במיוחד", הדגיש, וסיכם: "אחד מהם זה דיור, הפתרונות שם הם ביצע, נושא נוסף זה תחבורה, יש מיסים גם על הרכב וגם על הדלק ושם צריך לעבור למיסוי חכם כלכלית, צריך תחבורה ציבורית נגישה ויעילה. במזון הפתרון הוא שונה, הבעיה היא בעיית ריכוזיות. להוריד חסמי יבוא מקביל ולהוריד כל מיני שכבות רגולציה. בכל תחום כזה יש בעיה של יוקר מחיה וכל תחום מצריך גם טיפול דיפרנציאלי כדי לפתור את זה".
