אירוע חוצה יבשות וימים התרחש השבוע: בירושלים התקיימה בפעם העשרים ושתיים התוועדות היארצייט לזכרו של המשפיע הגאון החסיד רבי משה וובר ע"ה, בראשות תלמידו הרב עידו יצחק ובר.
יומיים לאחר מכן, ביום שני בלילה, התקיימה לראשונה סעודת הילולא רבתית לעילוי נשמת המשפיע בשכונת ברוקלין שבניו-יורק. וממש כפי שמדי שנה בשנה מגיעים לסעודת ההילולא של סלתה ושמנה של ירושלים – כך היה גם בסעודת ההילולא שאורגנה לראשונה בניו יורק, ובה השתתף ציבור מובחר של למעלה ממאתיים חסידים ואנשי מעשה, תלמידיו של בעל ההילולא ואנשים שזכו להתבשם מהדרכותיו והשפעתו בתורה ובחסידות.
הרבנים והמשפיעים ציינו את מידת האהבת ישראל של בעל ההילולא, שהביאה אותו לקרב את ליבותיהם של אלפים לאביהם שבשמים.
במשך שעות ארוכות העלו הנוכחים זכרונות הוד משנות הסתופפותם בצלו של ענק התורה והחסידות ושיתפו בעובדות אישיות ומרגשות סביב דמותו הגדולה, שהטביעה חותם בל-יימחה על יהודים רבים, אשר חבים לו את התקרבותם לצור מחצבתם. זכותו תגן עלינו.
ההמשך של התוועדות ההילולא בירושלים התרחש – בפעם הראשונה מזה כ"ב שנים – בניו יורק שבארצות הברית. האירוע אורגן בכישרון ובמרץ רב על ידי התמים חיים משה וובר שיחי'.
החל מהשעה שמונה בערב החלו לנהור לאולם 'ליובאוויטשער-ישיבה' בשכונת קראון הייטס – המוני חסידים ואנשי מעשה מרחבי ניו-יורק. עצם המפגש של תלמידים כה רבים – שחלקם הכירו זה את זה משנות הסתופפותם המשותפות בצילו של הרב זיע"א – עורר התרגשות רבה. בתוך דקות ספורות התמלא האולם ביותר ממאתיים אנשים מובחרים, מסלתה ומשמנה של ניו יורק החסידית. ישבו שם חסידי חב"ד רבים שהושפעו מדרכו של המשפיע בישיבת 'תורת אמת' ובבית הכנסת חב"ד במאה שערים, לצד חסידים מכל גווני הקשת של היהדות החרדית בארה"ב אשר זכו להתבשם מאור תורתו וחסידותו של הרב זיע"א.
בהנחיית האירוע כובד הרה"ח ר' דוד וובר, בן אחיינו של המשפיע שליח הרבי מליובאוויטש ורב הקהילה בפומונה הסמוכה למונסי, אשר העלה זכרונות ילדות מהבית אפוף התורה והחסד בבתי אונגרין שם התעצבה אישיותו הרוחנית והחסידית.
ראשון הדוברים היה הגאון החסיד רבי שלמה זרחי שליט"א, המשפיע הראשי של ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית ב-770, אשר הזכיר את דמותו של המשפיע ששילבה גדלות בתורה לצד ענווה מוחלטת והנהגות חסידיות שהיו בבחינת לימוד לרבים. "מעמד כזה הוא הזדמנות של 'והחי יתן אל ליבו' – ללכת בדרכי החסידות מתוך התבטלות ומבלי להחזיק טובה עצמית".
לאחר מכן כובד לשאת דברים הרה"ח רבי משה קליין, מגדולי סופרי הסת"ם בעולם ומפיץ תורה וחסידות, אשר סיפר על שנות הסתופפותו במחיצת הרב זיע"א בירושלים.
הדובר הבא היה הגאון החסיד רבי יקותיאל פלדמן, המשגיח הראשי של ישיבת תומכי תמימים' המרכזית ב-770 ושאר בשרו של בעל ההילולא, שציין את מידת הזריזות של בעל ההילולא, בדוגמת מה שמצינו אצל אברהם אבינו שכבש את רחמיו בדרכו לעקידה ופעל בזריזות, וכך התאמתו כל עשרת הניסיונות שעמד בהם. "בחינה זו מצינו אצל המשפיע – שבזריזותו בעבודת השם, שהייתה כשל נער צעיר – חייב את כולם, זקנים עם נערים".
ריתק את הקהל השליח הגה"ח רבי יהושע וורנר, בנו של הגה"ח רבי שמחה ורנר שיחי' ממונסי שהיה תלמיד מובהק של בעל ההילולא. הרב וורנר סחף את הקהל במשך שעה ארוכה בכישרון הדיבור שלו, וסיפר שלושה סיפורים המשקפים את מידת החסד של המשפיע.
לאחר מכן כובד הגאון החסיד רבי שניאור זלמן הלוי לבקובסקי, ראש ישיבת 'תומכי תמימים' המרכזית ב-770 שהתייחס לדבריו של הנואם הרב וורנר וציין ש"חסידים קדמונים נהגו לומר – הלחם שלי הוא הלחם שלך'. כלומר, לא הייתה להם תפיסת מקום בעולם, ולא ראו בעצם בעלים על אף חפץ בעולם. זו הבחינה שראינו אצל המשפיע רבי משה ע"ה. עכשיו, ביומא דהילולא שלו, יש כוח של 'והחי יתן אל ליבו', להתחזק כמוהו בהליכה בדרכי החסידות וההתקשרות".
