בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, השר לביטחון הפנים עמר בר-לב חשף הבוקר (שלישי) שסמל ראשון ברק שרעבי ז"ל, שנפל בשנת 1984, נהרג במבצע סודי בסוריה. 38 שנים הדבר היה אסור לפרסום על ידי הצנזורה, שכעת אישרה לפרסם זאת בעקבות פליטת הפה של השר.
"הוא נהרג עמוק בשטח סוריה תחת פיקודי", חשף השר בר-לב בריאיון לתוכנית קלמן-ליברמן ברשת ב'. במשך שנים נאסר פרסומו של כל פרט על המבצע שנחשב לנקודת תפנית בחיי הסיירת. באופן חריג, עד היום נוכחים בכל ראיון של המשפחה נציגי הסיירת, למנוע את דליפת הסוד.
בהכנת המבצע האסטרטגי השתתפו שר הביטחון דאז יצחק רבין, האלוף אהוד ברק, מפקד הסיירת בר-לב והמפקד בשטח אבי דיכטר. בריאיון שנערך עמם לפני כמה שנים, סיפרו הוריו כי התבשרו שנהרג בתאונת דרכים – אך בהלווייתו נכחו בכירים מאוד בצה"ל שסיפרו למשפחתו בסודיות על הפעולה שבה השתתף.
אביו, מאיר, סיפר בעבר למקור ראשון: "ניסיתי פעם לשאול את ברק מה הוא עושה, אבל הוא לא נידב פרטים. בפעם האחרונה שנסע לבסיס, הוא שכח את הארנק שלו, כמו במתכוון. בשתים־עשרה בלילה הגיע בג'יפ, וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו".
"באותו בוקר היו לי 15 אלף עופות לשווק. מבעד לחלון הפנורמי במטבח פתאום ראיתי את ה'פחנוע' של קצין העיר, מין רנו צרפתי קטן. נכנס אליי קצין, שאל אם אני אבא של ברק, ואמר שהבן שלי נפצע. אמרתי לו 'תגיד לי את האמת', והוא ענה: 'ברק נהרג'".
"אני זוכרת קומנדקר עם ארון עטוף בדגל ושלושה חיילים בוכים, דולפים", מספרת איילת יזרעאל, האחות. "אף אחד לא הציע לנו לבוא לראות אותו, לזהות אותו. אלו היו זמנים אחרים. אמא ביקשה לראות אותו ואמרו לה שאי אפשר. בהלוויה הסתכלתי לאחור וראיתי אנשים עד השער. ראיתי גם את החבר'ה שנפצעו במבצע".
"אמרו לי שברק נהרג כתוצאה מתאונת דרכים", משחזר האב מאיר. "בלוויה נכחו קצינים בכירים ובהם סגן הרמטכ"ל ואהוד ברק, שהיה אז ראש אמ"ן. חלק מהאנשים במושב חשבו שהבן שלי שירת כחייל רגיל בצנחנים, והתפלאו לראות בלוויה שלו אנשי צבא כל כך בכירים.
"אחרי הלוויה, אהוד ברק ומוטי רחמים קראו לבת־שבע ולי ולקחו אותנו לצד. אהוד ברק אמר לי: 'אני רוצה להגיד לך משהו שהוא סוד, וצריך להישאר בין ארבעה קירות: ברק לא נהרג בתאונת דרכים'. בת־שבע ואני הסתכלנו זה על זו. שנינו בכלל עוד היינו בהלם, מנותקים מהעולם. אהוד ברק הוסיף: 'הוא נהרג מעבר לקווי האויב'. אני מסתכל עליו, והכול מתחיל לחזור אליי: איך שבוע לפני כן ברק ישב פה בחצר עם כוס קולה, עישן סיגריה ונראה כאילו כל העולם על הכתפיים שלו. התחלתי לקשר בין הדברים. אז אני אומר לאהוד ברק 'איך נכנסתם לשם?' והוא עונה: 'מאיר, יותר טוב שתשאל איך יצאנו'".
"אפילו במודעת האבל בזמנו לא צוין שמדובר בחייל", אומרת איילת. "לא היה כתוב כמעט כלום. לא אישרו". מאיר: "לאורך שנים היה כתוב על המצבה 'נפל במילוי תפקידו', שזה יכול להיות כל דבר. רק לפני שנתיים וחצי, פתאום פנו אליי מהיחידה ואמרו שהם רוצים לשנות ל'נפל בפעילות מבצעית'. אמרתי, 'איזו שאלה'. הם דאגו לכל הטיפול בזה".
"חבר'ה של הבן שלי אמרו לי: 'מאיר, כשברק נהרג ולקחנו אותו בחזרה, לא חשבנו על שום דבר, רק על איך יוצאים מפה. כשהגענו לגבול ואהוד ברק קיבל אותנו, רק אז התחלנו לבכות ולהרגיש את החיסרון של ברק'. זה היה מצב כל כך חמור שיכלה לפרוץ מלחמה. אבל הם עברו את זה בשלום. היינו בהלם כששמענו".
עמר בר-לב סיפר במכתב להורים כבר למחרת המבצע: "לקראת שחרורו הצפוי, ביקשתי ממנו להישאר למשך שנה נוספת בשירות קבע ביחידה, וזאת לצורך ביצוע משימה מיוחדת. לאחר מחשבה קצרה, נענה לי ברק בחיוב. הוא לא חשש מהנטל, לא חשש מאחריות".
באתר 'יזכור', מופיע כך על נסיבות מותו: "במלחמת שלום הגליל הוא נטל חלק עם יחידתו, וחזר בשלום. ביום כ"ה בכסלו תשמ"ה (18.12.1984), נפל סמל-ראשון ברק בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בנס-ציונה. הוא השאיר הורים ושתי אחיות".
