ההאשמות שהובילו לאסון במירון ותביעת מיליוני השקלים • מעקב

אחרי שאמש (ראשון) חשפנו ב'חדשות JDN' כי המשפחות שאיבדו עשרה מקרובים באסון מירון, מתכוונות לתבוע היום את המדינה ואת הגופים הרלוונטיים – כעת אנו מביאים פרטים חדשים מכתב התביעה, גובה הסכום שייתבע – ושמות הנספים שבשמם יתבעו את הכסף.

כתב התביעה שהוגש הבוקר בבית המשפט המחוזי בחיפה, מצהיר כי יש למדינה, למשטרה, למשרדי הבט"פ, הפנים, לשירותי דת, התיירות, הכלכלה, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים והמועצה האזורית מרום הגליל – 60 ימים להגיש 'כתב הגנה' לבית המשפט. נתבע נוסף הוא הוא המהנדס חליילה עאמר והחברה שלו בשם "בי.סי.ס הנדסה ובטיחות", שכזכור פרסמנו כי הוא זה שאישר את גשר ר' דוב בו התרחש האסון הכבד בשנה שעברה עם 45 ההרוגים.

בין היתר מאשים עו"ד ערן בקר בשם המשפחות, כי המשטרה הייתה אחראית על ביטחון הציבור שהשתתף בהילולא בל"ג בעומר ולכן נוצרה "קירבה" בין המשטרה לקהל המשתתפים בהילולא שסמכו על המשטרה לקיים הסדר והביטחון במקום. "המשטרה חבה אם כן חובת זהירות כלפיהם והיה מחובתה לצפות והיא אף צפתה בפועל את התרחשות האסון", כותב בקר.

טענה נוספת שעלתה היא שבשנה הקודמת, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה ולאור ההגבלות שהוטלו – לא התקיימה ההילולה בהר מירון במתכונתה הרגילה אלא צומצמה ל-3 הדלקות בלבד, ואושרה הגעתם של 150 משתתפים. "בנסיבות אלה", טוען בקר, "צפוי היה ובוודאי שניתן היה לצפות כי בשנת 2021 תהיה השתתפות מוגברת של קהל מאמינים, עקב ביטול ההילולה וצמצומה בשנת 2020".

כתב התביעה חושף נתונים שלא פורסמו עד היום: לפי תוכנית הבטיחות, הכניסה למתחם תולדות אהרון הוגבלה לכ-3,159 משתתפים ולפי ההערכות בפועל היו בזמן האסון לפחות כ-25,000, זאת אומרת פי שמונה ממה שאושר. להר מירון אושרה הגבלת משתתפים של 16,700 איש – כאשר לפי ההערכות היו בהר 150,000 ובאתר האסון כ-70 אלף איש.

בנוסף, היה רק מעבר אחד שהיה רחב ודו-צדדי שאפשר לבאים וליוצאים ממתחם ההדלקה לעבור דרכו, כאשר בפועל זה היה ליד עזרת הנשים שרק הן השתמשו בו. שאר היציאות והכניסות לא היו רחבות מספיק והן גם היו בכיוון הפוך מכיוון היציאה לחניונים ולמורדות ההר, וכדי להגיע דרכן צריך היה לעשות סיבוב ארוך. בנוסף, אחת היציאות הייתה ממתחם "תולדות אהרן" למתחם "תולדות אברהם יצחק", כך שמדובר בסיבוב נוסף. "שאר היציאות שסומנו בתוכנית הבטיחות היו חסומות בפועל, ולא היו בשימוש", מאשים בקר.

הדרך היחידה לצאת ממתחם "תולדות אהרן" באופן נוח עד למורדות ההר – זה דרך דוב, בו התרחש האסון. "באופן טבעי ואינסטינקטיבי, אדם סביר יבקש לרדת לכיוון מטה לנקודה הכי קרובה כדי לצאת מהמתחם ולא לעלות למעלה בכיוון
ההפוך או לעשות סיבוב ארוך והפוך", מסביר העו"ד מדוע הצטברו כמויות של אנשים בגשר. מלבד השיפוע הבעייתי של הגשר, אחרי גרם המדרגות בסוף הגשר היו צריכים לפנות או שמאלה או ימינה ולא ישר – כי שם היה מבנה של מרפאת "איחוד הצלה".

עוד סיבה שגרמה לאסון: לא היה שום סדרן שיווסת את הקהל ביציאה, לא היה סדרן בכניסה שידאג שלא ייכנסו יותר מדי אנשים אליו, או פיקוח מלמעלה שלא נוצר במקום עומס. גשר דוב בקצה העליון מתחיל ברוחב של 5.4 מטר, מתרחב ל-8.4 מטר, ומצטמצם בהמשך ל-3.4 מטר – כאשר נקודת היציאה מתעקלת בזווית של 90 מעלות מגשר דב למדרגות המובילות לתולדות אברהם. גם דפנות הגשר משני צדדיו עם פח איסכורית לא אפשרו לאנשים לטפס על מאחזי היד של הגשר ולהפחית את הלחץ העצום.

הסכום אותו תובעים הוא מיליון שקל על כל הרוג באסון, כאשר בסך הכללי זה מגיע לעשרה מיליון שקל. הנספים בשמם תובעים: יוסף דוד אלחדד ז"ל ואחיו משה מרדכי אלחדד ז"ל, יוסף יהודה לוי טנטאו ז"ל, ישי מועלם ז"ל, נחמן קירשנבוים ז"ל, משה לוי ז"ל, שמחה בונים דיסקינד ז"ל, יוסף צדיק ז"ל, מרדכי פעקעטע ז"ל, ושרגא גישטטנר ז"ל (היחיד מהרשימה שהוא בעל אזרחות אמריקנית).