מכה לתביעה: שופטי בית המשפט הדנים בתיקי נתניהו קבעו היום (שלישי) כי הפרקליטות לא יכולה לתקן את כתב האישום ולשנות בו פרטים, אחרי שהעובדות הקודמות שפורטו בכתב האישום הופרכו על ידי ההגנה והתגלו כשקריים.
הפרקליטות ביקשה לשנות פרטים הנוגעים לפגישת ההנחיה עליה טענו בכתב האישום כי התקיימה בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבין מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, כיום עד המדינה.
הבקשה הוגשה במהלך חקירתו הנגדית של פילבר, בעיקר, לאחר הדיון ביום 11.5.2022, במהלכו הוצגו לעד ראיות, ובכללן – דו"חות איכונים, העתקי יומני פגישות, תכתובות ותמונות, המבקשות לסתור את גרסתו, ואת הנטען בכתב האישום, לפיה פגישת ההנחיה התקיימה "..במועד לא ידוע, זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו" (ההדגשה הוספה) ובטרם פגישותיו עם אנשי בזק.
משכך, עתרה המאשימה וטענה כי "נוכח בחינה כוללת של המסד הראייתי ביחס למועד בו התקיימה פגישת ההנחיה ובהמשך לעדותו של פילבר…" מתבקש בית המשפט להתיר תיקון סעיף 64 לכתב-האישום, כך שחלף הנטען שם, יאמר כי פגישת ההנחיה התקיימה "במועד לא ידוע, לאחר שהחליט הנאשם נתניהו על מינויו של פילבר…." (ההדגשה הוספה). בהקשר זה, ולשאלות בית-המשפט בדיון, הבהירה המאשימה כי התיקון נדרש על יסוד חומרי החקירה הקיימים בתיק ואשר נמסרו להגנה, ללא שנתגלו ראיות חדשות.
עוד השיבה, כי קיימות בתיק ראיות נסיבתיות המבססות את תיקון כתב-האישום, ועיקרן, בעדויות בקשר לאמירות פילבר לעדים שונים שהיו מצויים בסביבתו בזמן אמת, ואמירותיו בחקירותיו במשטרה ובעדותו בבית-המשפט. בתום הדיון, ובתמיכה לטענתה, הגישה המאשימה פירוט בכתב של אמירותיו של פילבר במשטרה. לשיטתה, בשלב בו הוגשה הבקשה, טרם סיום חקירתו הנגדית של העד, עומדת להגנה הזדמנות סבירה להתגונן, בהיבט הטכני והמהותי, ובעיקר נוכח קו ההגנה הכופר בעצם קיומה של פגישת ההנחיה. עוד טענה, כי תיקון כתב האישום נדרש לצורך חקר האמת, וזאת – מבלי לפגוע בזכותה לעתור בסופו של ההליך להרשעה מכוח סעיף 184 לחוק על יסוד עובדות שנתגלו במהלך שמיעת הראיות.
הנאשמים התנגדו לתיקון כתב האישום. טענותיהם נשענות על מספר אדנים, יחד ולחוד, כדלקמן.
הראשון, נטען כי הבקשה לתיקון כתב-האישום מבוססת על המסד הראייתי הקיים, על יסודו נוסח כתב-האישום והוגדרה בו יריעת המחלוקת, וללא שנתגלו ראיות חדשות, שיש בהן כדי לתמוך בתיקון המבוקש. לטענתם, בחינה מחודשת של חומר הראיות בתיק, אינה מהווה עילה מספקת לתיקון כתב-האישום ועומדת בסתירה מהותית לעקרונות בסיסיים של צדק והגינות ופוגעת בזכותו של נאשם לניהול הליך הוגן. בהקשר זה, הודגש, כי התיקון המבוקש עומד בסתירה מובהקת למסד הראייתי הקיים ולעדותו של פילבר העומד בכל תוקף על גרסתו כי פגישת ההנחיה התקיימה לאחר מינויו וכניסתו הרשמית לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת; בתוך כך, הפנו אף הם לאמירותיו של פילבר בחקירותיו במשטרה ובעדותו בבית-המשפט.
השני, כי יש בתיקון המבוקש לגרום לפגיעה מהותית וקונקרטית בזכותם וביכולתם לנהל את הגנתם, לאחר שחשפו את קו הגנתם הכללי בהתייחס לאישום השוחד, ובאופן קונקרטי לקיומה של "פגישת ההנחיה", אשר גובש בהתבסס על מלאכה משמעותית של איסוף וניתוח ראייתי בתהליך מורכב ומרובה פריטים, בזיקה קפדנית לכתב-האישום. כך למשל, נחשפו קווי הגנתם, בין היתר, על דרך של הפרכת ההיתכנות לקיום הפגישה במועד הנטען בכתב-האישום; ועל דרך מסד ראייתי שפילבר החל לפעול לקידום עסקת בזק-יס, על יסוד נתונים שקיבל בפגישת החפיפה עם עו"ד איתן צפריר, עובר לפגישת ההנחיה הנטענת עם נאשם 1 ועל רקע היכרותו המוקדמת עם נאשם 2 ואלי קמיר. מכלל האמור, נטען, כי "למועד זה (הכוונה לפגישה) יש משמעות במארג הכולל של הראיות שמשמשות את ההגנה בניסיון להפריך את תוכנה הנטען", עד כדי פגיעה משמעותית בהגנתם וללא יכולת לבנות ולנהל הגנה מחדש ובצורה ראויה, ובכלל זה להמשיך בחקירה הנגדית של פילבר בצורה אפקטיבית.
השלישי, נעוץ בעיתוי הגשת הבקשה. לטענתם, יש בהגשת הבקשה בעיצומו של הליך שמיעת ראיות אשר החל לפני למעלה משנה, בחלוף שנתיים וחצי מהגשת כתב-האישום, ולקראת סיום חקירתו הנגדית של פילבר, אשר התבססה על עובדות כתב-האישום, כדי לגרום לנזק בהגנתם באופן שאינו ניתן לריפוי. הוטעם, כי יש בעיתוי הנוכחי כדי להביא לזיהום עדותו של פילבר ולהשפעה לא הוגנת עליו, כל שכן בהיותו "אחוז אימה מביטול הסכם עד המדינה עמו והעמדתו לדין".
בפסיקתם כתבו השופטים, במהלך הדיון, הציגה ההגנה לפילבר ראיות על פיהן ביקשה לפתח קווי-הגנה בדבר הפרכת קיומה של פגישת ההנחיה, המבססת לכאורה את העבירות המיוחסות לנאשמים, ובעיקרן עבירת השוחד. חקירתו הנגדית של פילבר השתרעה על פני ימים רבים ומצויה לקראת סיומה. במהלכה עומת העד, כאמור, עם ראיות שונות ומגוונות, תוך ריבוי פרטים והצלבת מקורות מידע שונים. בדרך זו מבקשת ההגנה לשלול את היתכנות קיומה של פגישת ההנחיה במועד הנזכר בכתב-האישום, ולבסס את טענתה לפיה פילבר פעל ממניעים ענייניים ומקצועיים. תיקון כתב-האישום, בשלב זה של הדיון, ומיקום פגישת ההנחיה במועד שקדם למינויו של פילבר לתפקיד, עומד, לכאורה, בסתירה חזיתית עם קווי ההגנה של הנאשמים אשר נחשפו במהלך הדיון והתוו את חקירתו הנגדית של פילבר, עד כדי ספק סיכולם. אכן, ההגנה שוללת את קיום פגישת ההנחיה, מעיקרה. ברם, אין בכך כדי לגרוע מקו ההגנה הנוגע למועד בו נטען שהתרחשה הפגישה הנטענת, כמו גם ממהותיותו של מועד זה לתזת המאשימה.
השופטים הוסיפו כי לכך מצטרף השיהוי בהגשת הבקשה, שהובאה לפנינו בעיצומה של חקירתו הנגדית של פילבר. גרסתו של פילבר, בעניין מועד קיומה הנטען של הפגישה, הייתה ידועה למאשימה זמן רב. גם הראיות שהוצגו לעד, המעמידות, לכאורה, סימני שאלה ביחס לגרסה זו, היו ידועות למאשימה. שיהוי זה נוטה להעצים את הפגיעה הפוטנציאלית ביכולתם הסבירה של הנאשמים להתגונן בהליך משפטי ראוי והוגן. ולכן החליטו לדחות את הבקשה.
לא היה כלום ולא יהיה כלום.
הנה זה קורה: לא יהיה כלום כי לא היה כלום.