מעלת קימה בחצות הלילה • הרב יוסף חיים אוהב ציון

כתב רבינו האר"י ז"ל ב'שער הכוונות' (דרושי חג השבועות דרוש א'):

"ענין בין המצרים והם כ"א ימים שבין י"ז לתמוז עד תשעה באב מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבלות אחר חצי היום בכל אלו הימים ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית, וטעם היות זה אחר חצות היום הוא, כי אז הוא התעוררות הדינים, בסוד כי ינטו צללי ערב, אשר לסבה זו נשרף ההיכל אחר חצי היום ודבר זה עושה תועלת גדולה בנפש האדם וענין חצות הלילה אין צורך להזכירו כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החורבן, ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמחו את ירושלם כו' כל המתאבלים עליה"

והגאון רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' (סימן ט' אות ז') כתב:

"כתב בספר מעשה הצדקה דף ק"ל סוף ע"א אות מ"ח וזה לשונו, ובקונטרס מגן דוד הנזכר בדרוש בין המצרים כתב דנרמז בפסוק ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע דשם רמז אל עשרים ואחד יום שיש בין י"ז בתמוז לט' באב, בהוציא שלשה שבתות וראש חדש, ישארו טו"ב יום, כנגד תיבת היא, וזהו עת צרה הי"א ליעקב, וממנ"ה אותיות המ"ן שהוא מ"ן דמנצפ"ך יושע, על ידי שיאמרו תיקון רחל מחצי היום עד שעת מנחה, כמו שכתב הרב האר"י זיע"א, ומה טוב ומה נעים ליתן באותה שעה פרוטה לצדקה שהוא טוב מעט בצדקה להמתיק הטוב של ימי הדין, דאין הדין נמתק אלא בשורשו, ואותיות צר"ה נעשה רצון, וזהו ואני תפילתי לך ה' עת רצון, ועל ידי זה נזכה ונראה בבנין בית מקדשינו בזוכרינו את ציון, ציון הי"א דורש ה"ן לה בעגלא ובזמן קריב במהרה בימינו, עד כאן דבריו. ועיין במורה באצבע אות ר"ל"

וראיתי לאסוף מעלות וסגולות קימת חצות בעזר השי"ת.

א. בחינת צדיק גוזר

כתב רבינו האריז"ל ב'שער הכוונות' (דף נ"ד ע"ב):

וז"ל "ואין ספק שהיודע לכוין כל זה על אמיתותו גורם שכל הנזכר  נעשה  על ידו ממש ואין קץ ותכלית לשכרו ואין למעלה ממנו ויהיה מכלל אותם הצדיקים הגוזרים למטה ודבריהן מתקיימים למעלה ומכאן ואילך נבאר כל הכוונות דרך פרט"

ב.אהוב למעלה ונחמד למטה

בספר 'נגיד ומצוה' לרבי יעקב צמח כתב שעל ידי קימת חצות כראוי "בזה יהיה אהוב למעלה ונחמד למטה, וחוט של חסד משוך עליו ביום, והוא יהיה מבני היכלי דמטרוניתא" וע"ע מה שהאריך בזה בספר יסוד ושורש העבודה שער האשמורת פרק א'

ג. מילוי משאלותיו

בספר 'ליקוטי תורה' (טשנוביל הדרכה ב' ע"מ ה') כתב וז"ל "ןבעת הקיצו משנתו בחצות לילה דייקא כי אז עידן רעותא ורעוא משתכח כידוע בספר הזהר ובעבודת  חצות לילה בצורה ותיקון חצות ובהתחברותו עם התפילה אז יוכל להייחד ולהתדבק למעלה ולפעול כל דבר שרוצה מאיתו יתברך

כי חצות לילה הוא דבר שלם ובטרם אור הבוקר הוא פירוד חס ושלום "

ד. ממתיק הדינים מעליו

כתב ב'ליקוטי מוהר"ן' (חלק א' תורה קמ"ט):

"(תהלים קיט) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. חצות הוא מסוגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים. כי צדק דינא, ומשפט רחמי(א"ה יחא"צ כמו שאומרים בפתח אליהו)  וזהו, על משפטי צדקך, היינו  אם רוצה שהצדק  יהיה  גובר על משפט. התיקון לזה, חצות לילה אקום להודות לך."

ה.שמור מכל רע

בספר 'מדרש פנחס' מקוריץ  (שער ג' סדר היום ועניני התפילה) כתב וז"ל :"תיקון חצות הזהיר לנו כמה פעמים לומר תיקון רחל (ביאר הרב ז"ל כי כשהאדם הוא במקום שהמלך שרוי הוא נשמר מכל דבר רע  לכך צריך להשתתף כביכול בצער השכינה."

ו.משוך עליו חוט של חסד וכל דבריו מוצלחים

כתב בספר'סדר היום' לרבי משה בן מכיר (בחלק כוונת הברכות)וז"ל:

"אבל בתחלת משמרת שניה  יש מלאכים מיוחדים נקראים אבילי ציון ומעוררים בכי ואנקה ואומרים על נהרות בבל ואפילו הקדוש ברוך הוא כביכול מעורר על זה ושאג ישאג על נוהו ובועט בכמה רקיעים ואומר אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי בני בין עמים רבים ואני קפצתי מעט והמה עזרו לרעה ומוריד ב' דמעות רמז לב' חרבנות. ועל כן גדול שכר העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא משתעשע עמו ומתנחם עמו כביכול מצרתו ומאנחתו. וזהו ענין מושך עליו חוט של חסד מדה במדה כמו שהוא כביכול מצא חסד לפניו להתנחם עמו כך ממשיך עליו חוט של חסד בעיני כל רואיו וכל דבריו מוצלחים ומושכלים. ואם כן צריך האדם להשתדל בכל עת לעסוק בתורה בלילה ולהרים קולו שחברים מקשיבים לקולו ומשתתף עם השכינה לרומם ולשבח בשירים ותשבחות"

ז. מתגלים לו סתרי תורה

כתב בספר 'חמדת ימים' (שבועות  פרק א'): "ישתדל לקום בחצות הלילה ובלי ספק שהמתמיד במדה זו יתגלו לו סתרי תורה כמו שכתבו הראשונים, כי אחר שהתורה נמשלה לבת מלך בלי ספק כי יותר בת מלך תגלה לאהובה בלילה יותר מביום כי בלילה הוא דרך צניעות, וכן לימדנו ר' יוחנן אין רנה של תורה אלא בלילה ואמר ריש לקיש כד הוינא לעי באורייתא ביממא הוה מנהרא לי בלילה דכתיב והגית בו יומם ולילה."

ח. זוכה להארה מבהמ"ק

כתב ה'שפת אמת' (בראשית  מאמרים לחנוכה שנת תרמ"ד):

"ודורות הקודמין היה להם הארת ביהמ"ק מרוב התשוקה שהיו מצפין לבנין הבית כמ"ש שמחתי באומרים לי בית ה' נלך ע"ש במדרשים. וכמו כן עתה בגלות כפי מה שמצטערין ומתאוננין על חסרון ביהמ"ק. כך זוכין למצוא איזה הארה מביהמ"ק וזה רמז הפסוק נהפך לאבל מחולינו פירוש כל מה שהיו משיגין אז ע"י השמחה ומחולות זוכין עתה ע"י האבילות על חורבן המקדש."

ט. רפואה

בתשובות 'בית הלל' להגה"ק ר' הלל מקלמיא זצוק"ל (סימן ע') כתב וז"ל :"יקבל על עצמו בכל ליל שישי לעשות תיקון חצות בדמע אחר תשובה שלימה ויקיים וחטאתי נגדי תמיד והוא רפואה בדוקה לכל המכאובים"

י. פרנסה

כתבו הספרים  שקימת חצות סגולה גדולה לפרנסה, ונרמז בפסוק (משלי לא, ה) “ותקם בעוד לילה – ותתן טרף לביתה”

ובשנה זו שנת השמיטה "בלילה" אומרים רק תיקון תיקון לאה כמבואר בספר אמת ליעקב ניניו. ובימי בין המצרים "ביום" כתב בשו"ת אור לציון (חלק ג – הערות פרק כה – דיני בין המצרים:
"בשער הכוונות דף פ"ט ע"ג כתב, מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש, לשבת באבילות אחר חצי היום בכל אלו הימים, ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית וכו', ובדבר זה נעשית תועלת בנפש האדם. וענין חצות הלילה אין צריך להזכירו כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החרבן, ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמחו את ירושלים וכו'. עכ"ל. והובא בכה"ח בסימן תקנ"א אות רכ"א, וכתב שכן נהגו בקהלות קדושות בכמה מקומות. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ב בפרק ד' בבאורים לתשובה ח', בענין השתדלות ומעלת אמירת תיקון חצות בכל לילה, ע"ש).
והנה בדברי האריז"ל לא מבואר אלו קינות לקונן אחר חצות היום בימי בין המצרים, אולם החיד"א בספר יוסף אומץ סימן כ"א כתב, שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה והספד על חרבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכן כתב בספרו מורה באצבע אות ר"ל, שנהגו לומר בא"י סדר תיקון רחל בכל יום חול מבין המצרים אחר חצות, והוא מנהג ותיקין.
ויש שרצו לומר שבשנת השמיטה בארץ ישראל אין לומר תיקון רחל בחצות היום בימי בין המצרים, כיון שאין אומרים תיקון רחל בשנת השמיטה בארץ ישראל, וכמבואר בשו"ת רב פעלים ח"א בקונטרס סוד ישרים סימן י', וראה גם בכה"ח בסימן א' אות י"ב, וכיון שאין אומרים תיקון רחל בלילה, אף ביום אין לאומרו.
אולם אין נראה כן, שאינו דומה תיקון רחל הנאמר בכל לילה לתיקון רחל הנאמר בימי בין המצרים ביום, שכפי שנתבאר לעיל, לא צריך לומר דוקא תיקון רחל בימי בין המצרים ביום, ובאמת יכול כל אדם לקונן על החרבן כפי צחות לשונו, אלא כיון שלא כל אדם בר הכי, נהגו לומר תיקון רחל, וכמו שנתבאר לעיל מדברי החיד"א, שפסוקים אלו מיוסדים על החורבן, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש, וכיון שכן, אינה דומה אמירת תיקון רחל בכל לילה שבאה בכוונה מיוחדת לתקן ענינים מיוחדים כמבואר ברב פעלים שם, לתיקון רחל הנאמר בימי בין המצרים ביום שבא בתורת קינות בעלמא. ועל כן אף שאין אומרים תיקון רחל בכל לילה בשנת השמיטה בארץ ישראל, יש לומר תיקון רחל בימי בין המצרים לאחר חצות היום. (וראה גם בכה"ח בסימן תקנ"א אות רכ"ד ובסימן תקפ"א אות ע"ה, שכתב שאף בשנת השמיטה יש לומר תיקון רחל בחצות היום בבין המצרים, ודחה מי שרצה לומר שלא לומר קינות בארץ ישראל בשנת השמיטה, וכתב שם טעמים לדבר, ע"ש).
ובכל אופן, בערב שבת, לא נוהגים לומר תיקון חצות בימי בין המצרים אחר חצות היום. (וראה גם בשו"ת יוסף אומץ להחיד"א סימן כ"א ובערוך השולחן. בסימן תקנ"א סעיף ל"ט)".