הייתי בין מאות האלפים העומדים בפנים חתומות, מהרהרים בתשובה אישית, חושבים על הריק הציבורי, מנסים לקטוף הנהגות עילאיות שהשאיר אחריו המנהיג – שריד לדור דעה. למרות הרצון להעביר את התחושות לאלה שלא התאפשר להם לקחת חלק באשכבתיה דרבי, מילים לא יכולות להכיל עוצמה שכזאת, אך גדולתה מותירה די כדי לחזק ולהתחזק גם בלי הסיפור המלא.
הלב מכפיל פעימות עת האבל הוא כללי. כשהמבט הכואב זהה בפניו של יהודי קשיש שראה הכול בחייו ובפניו הרכים של ילד המתלווה לאביו, המוסר והמסר מהדהדים באוויר, צפים מעל ההמון שמבין היטב את משמעות הרגע – האב הרוחני איננו.
בזמן שגדולי ישראל נשאו הספדים עמדו כולם בדממה להאזין לדבר ה'. המעמד היה מרטיט, מידי פעם ניתן היה לשמוע את בכיות היודעים להעריך את גודל האבידה. כשאחד הרבנים שליט"א הזכיר את גדולתו של מרן חכם שלום כהן זצוק"ל, קולות הבכי התגברו והשפיעו גם על הלבבות הקשים ביותר.
עם תום מסע ההספדים החלו המונים לצעוד בשקט הצועק כאב. תלמידי חכמים, אברכים, בני ישיבות ושאר העם שעצרו את מלאכתם, לצד חרדים, חובשי כיפות סרוגות ומסורתיים. מכל חוגי היהדות הנאמנה – ספרדים, חסידים וליטאים. כל המגוון שצועדים וממלמלים פרקי תהילים יחד יוצר תחושה של מעמד נשגב.
הדרך הארוכה נותנת זמן לעכל את גודל המעמד. יהודי שצעד לידי שיתף בכאב את תחושת היתמות: "אחרי פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל הרגשנו יתמות שאין דומה לה, אך מרן ציווה כבר בחייו מי ימשיך להנהיג אותנו. כעת אנו יתומים".
המסע לקיום אשכבתיה דרבי כפי שאנו מצווים התחיל עוד בשעות הבוקר, כשסביב תחנות האוטובוסים בריכוזים החרדים עמדו מאות יראי ה' בניסיון להגיע לבירה ולקחת חלק בנתינת כבוד לתורה, או ברצון לזכות בתורה במעמד קבלת עולה. יצאתי לדרכי יחד עם שלושה יהודים שאספתי בתחנה הראשונה שנקרתה בדרכי, ברכב היינו קיבוץ של כל החוגים, מאוחדים במה שאף פעם לא יפריד ביננו – כבוד התורה.
הדרכים העמוסות לירושלים כמו הכריזו לעולם כולו מהו כבוד התורה. בקלות ניתן היה לראות רכבים עמוסים באברכים ובחורי ישיבות שעושים את דרכם ללוות את גדול הדור.
ולאורך הדרך, מהיציאה מהבית ועד החזרה – מתגלים שוב העוצמות של עם ישראל – אסיפת טרמפים לנתקעים בתחנות האוטובוסים, חלוקת שתייה ומזון מבתים הסמוכים למסע הלוויה, סיוע לילד או מבוגר שזקוק לעזרה ונתינה אינסופית מכל הלב.
מסע הלוויה הסתיים, אולם צוואתו של מרן זצוק"ל רק התחילה. דרכו, התמסרות והתבטלות לה' ותורתו, היא הדרך שאנו צריכים להמשיך ולהתחזק בה. ניקח לעצמנו קבלה קטנה ממידותיו העילאיות לעילוי נשמתו ונשמתנו.
זכותו תגן עלינו. אמן
אמן ואמן
הרב שלום כהן היה איש אמת וחותמו של הקב"ה אמת ושמו של השם הוא שלום ושמו של הרב הוא שלום. זיע"א . הרב שנא פוליטיקה שנא כבוד שנא חנופה לרשעים שנא כל מה שלא ישר ולא רצון השם פשוט אדם נקי וטהור