מליאת הכנסת אישרה הבוקר (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה, תיקון מס’ 11, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, משה ארבל וניסים ואטורי. מכיון שמדובר בתיקון לחוק יסוד, נדרש לו רוב מיוחד של 61 חברי כנסת, ואכן בקריאה השלישית תמכו בהצעה 63 חברי כנסת לעומת 55 שהתנגדו.
מוצע כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה, תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל.
עוד לפי ההצעה, ייקבע כי בנוסף לשר הממונה על משרד, הממשלה באישור הכנסת רשאית למנות שר נוסף במשרד, כך שבאותו משרד יכהנו בו זמנית שני שרים. השר “הנוסף” אמור להיות השר האחראי על תחומי הפעילות שנמסרו לו, אך לצד זאת הוא אמור לפעול בכפוף לשר הממונה.
תחילת החוק תהיה ביום קבלתו בכנסת במקום עם פרסומו ברשומות.
בדברי ההסבר להצעתו של ח”כ ארבל לפני המיזוג נכתב: “הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק.
יו”ר הוועדה המיוחדת שהכינה את הצעות החוק לדיון במליאה, ח”כ שלמה קרעי (הליכוד): הסביר מעל הדוכן את הצעת החוק וסיכם את דבריו לפני עלות השחר, באומרו כי הממשלה החדשה עומדת להביא שחר של יום חדש לציבור בישראל.
שר המשפטים, ח”כ גדעון סער (המחנה הממלכתי), השיב מטעם הממשלה: “כמה שאלות שצריך לשאול על החוק הראשונה האם נכון לחוקק אותו ונתעלם מהממד הפרסונלי והתחולה המידית ומכל הפגמים. האם נכון שהכנסת תחוקק לגבי נושא הקלון, ומיוזמתה תוריד את הרף לגבי חברות בממשלה. בלי קשר להקשר הספציפי שברור למה אנחנו מצביעים על החוק ערב הקמת הממשלה. זה לא דבר טוב ולא נכון ואם בכלל לשקול שינוי להגבהת הרף לחברות בכנסת בדומה למה שקיים עכשיו לחברות בממשלה.
“השאלה השנייה היא שאלת התחולה המידית שמחדדת את מרכיב החקיקה הפרסונלית. בייעוץ המשפטי לממשלה ולוועדה נאמר בואו תחילו את החוק במבט צופה פנה עתיד, מהכנסת ה26. לא רק שהדברים נפלו על אזנים ערלות, עוד ברגע האחרון בוצע תיקון שתחולת החוק היא מיום קבלתו ולא מיום פרסומו ברשומות, על בסיס ספקולציות שאין להן יסוד.
“הטיעון של מצדדי החוק היה שזהו מהלך דמוקרטי שמשקף את עמדת הציבור הרחב שהצביע שדרעי יהיה בממשלה. טוב, בכל הערוצים פורסמו סקרים והיחס הוא 3 מתנגדים לתומך ועמדת השוללים הולכת ומתחזקת. ש”ס זכתה לתמיכה אלקטורלית בציבור אבל מצביעה אינם רוב בכנסת. הציבור, גם ציבור מצביעי הליכוד, הרבה מאוד מהם מתנגדים לחקיקה הזו. תראו על מה אתם מאבדים את האשראי שאין מחלוקת שקיבלתם מהציבור, כבר בימים הראשונים עוד טרם הוקמה הממשלה. במקום התלהבות מהניצחון הגדול, כל שעה עגולה ראש הממשלה מפרסם או התנצלות או הבהרה או פליקפלק או צוקהראה, כל פעם כלפי שותף אחר מהשותפים הקואליציוניים. אם אתם לא יודעים שאתם באוף סייד תשאלו את חבריכם דוד ביטן. הוא הסביר איך בכל תיק של הליכוד נבנתה אחוזה לשותפים הקואליציוניים.
“החוק הוא חוק לא טוב, חוק רע שנסחט מהמיועד לראש הממשלה ופוגע בערך טוהר השירות הציבורי מטעמים פרסונליים. אציע למליאת הכנסת להצביע נגדו”.
לפני ההצבעה על ההצעה בקריאה שלישית ביקש השר זאב אלקין, בשם הממשלה, להציע לכנסת להחזיר את הצעת החוק לוועדה שהכינה אותה והכנסת תחליט על כך בהצבעה. הצעתו של השר אלקין נדחתה בהצבעה במליאה.
לאחר מכן סגן השר יואב סגלוביץ שאל האם מישהו מחברי הכנסת הודיע על ניגוד עניינים, ויו”ר הכנסת יריב לוין השיב: “הנושא נדבק המצב הוא פשוט, ברור שכולם יכולים להצביע וככל שלמישהו היה ניגוד עניינים הוא הודיע אותו בשלב הקודם בתחילת החקיקה הרי שההודעה תופסת ואין צורך לחזור עליה. ככל שמישהו חושב שצריך לחזור על ההודעה או להודיע מחדש יש לו הזדמנות נוספת, ואם לא ואני מניח שכך המצב, אפשר לעבור להצבעה בקריאה שלישית”.