במשך שנה וחצי הימין ישב באופוזיציה, ונדמה שהזמן הזה עשה רק טוב לנציגי מפלגות הימין בכנסת. אמנם המרחק בין הבטחות הבחירות למעשים, הוא עדיין רב במיוחד, אבל אילו מישהו היה מעלה על דעתו לפני שלוש שנים, שיעמוד שר משפטים מקורב לנתניהו, ויציג תכנית מהפכנית ועוצמתית (גליקמן, זה לא זכויות יוצרים. כן?!) באישורו של נתניהו, הייתי ממליץ לו ללכת להיבדק.
עכשיו מתברר שבשמאל הולכים לבדוק את עצמם בכל שעתיים, לוודא שאכן הם לא חולמים ויש כאן אנשי ימין שבאו להגשים חלומות, אבל של אנשי הימין ולא של השמאל. מצרך נדיר מאז המהפך ב-77'.
התכנית המהפכנית שהציג שר המשפטים יריב לוין, היא לא רק מהפכנית בשל התוכן שהיא מציעה, אלא גם בשל הטון הנחרץ של מציגה, שר המשפטים יריב לוין. האחרון, לא היסס, לא התנצל והטיח את כל האמת בפרצוף של נציגי המשפט, אלילים בפני עצמם.
"אנחנו הולכים לקלפי, מצביעים, בוחרים, אבל פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו. ציבורים רבים נושאים עיניהם למערכת המשפט ולא שומעים בה את קולם" אמר לוין את מה שכל מצביעי הימין והחרדים חשים מזה שנות דור.
רגע אחרי שהסתיימה מסיבת העיתונאים של השר לוין, החלו זעקות השבר של השמאל, שגילה כי יש מי שמאיים לחטוף את ביתם השני. יש שאומרים ביתם הראשון ותשאלו את אליעד שרגא מהתנועה לצחוק השלטון.
חברי הכנסת משמאל זעקו מרה על שבר בת עמם, זעקו על ניסיון המרד וההפיכה של הימין, כשאליהם מצטרפים מי שרק לא מכבר כינו את עצמם ימין, וביקשו להביא לעצמם תקווה חדשה, אחרי שלא מצאו את מקומם בליכוד עוד.
אבל היו גם קולות אחרים. יו"ר המחנה הממלכתי חבר הכנסת בני גנץ, שהשתתף בכינוס לרגל יום הדמוקרטיה, באוניברסיטת רייכמן, ניצל את המעמד והציע הצעת פשרה שלא תסולא בפז. ״אנו בשעת חירום אמתית – ולכן אני קורא מכאן לראש הממשלה נתניהו לקבל החלטה: הידברות או עימות" אמר גנץ באצילות נפש שאין שנייה לה.
גנץ המשיך ופרש את הצעתו האדיבה, "אני מציע מכאן לנתניהו – להקים צוות חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים, שידון בחקיקת חוק יסוד חקיקה ברוח מגילת העצמאות, שיביא לידי ביטוי את רחשי כל העם וכלל האזרחים בישראל ויגבש הסכמות בתוך חצי שנה בכל הנושאים שעל הפרק".
"נושא כל כך מהותי לעתידנו וקיומנו עשורים קדימה, ראוי שיבוא בהסכמה רחבה. זה יתן לגיטימציה לתיקונים, ויאפשר לבנות את המבצר על תשתית איתנה" אמר גנץ והוא צודק בכך שאם הייתה לגיטימציה גם משמאל, המהלך היה מבורך, אבל מה לעשות ששם רואים בכל עניין את שאלת כן ביבי או לא ביבי.
גנץ הרחיק לכת בהצעה שלו, עד כדי שהסכים אפילו לדון במעמדו של קודש הקודשים הישראלי. "גם את השיטה למינוי שופטים ניתן לבחון אך אסור בשום אופן לתת רוב לפוליטיקאים בנושא הקריטי הזה" אמר ושכח לרגע את השיעור באזרחות, בו נקבע כי הכנסת היא הריבון ולא בית המשפט. "הכדור אצל נתניהו – לשבור את כללי המשחק – או לשמור על מדינת ישראל״ סיים גנץ, כאילו שמדינת ישראל היא רק בהתאם לתפיסת עולמם".
רוב אנשי הימין ששמעו את נאומו של גנץ, לא ממש השתכנעו. גם בקרב אנשי השמאל זו הייתה הדעה, אבל יש גם שונים בחבורה. קחו למשל את העיתונאי והד"ר אבישי בן חיים, ממציא תיאוריית ישראל השנייה והראשונה, שהודה כי הוא מוכן לוותר על הכל, רק בשם הפיוס. "כמה מתוק 'מהפך 22' ועדיין, המטרה היא אחדות ופיוס לאומי. האם התכנית המשפטית של יריב לוין היא התגשמות כמעט כל החלומות שלי בדרך לשוויון במשפט? כן. האם הייתי מוותר על כל זה בשביל הסרת החרם, בשביל ממשלת אחדות לאומית רחבה רחבה ופיוס לאומי? כן" כתב בחשבון הטוויטר שלו והסביר בלי מילים הלכה למעשה, מדוע עד ל-"מהפך 22" כפי שהוא מכנה זאת, הימין לא הצליח לשלוט כאן. אפילו לא לעשות קולות של שליטה.
הרעיון של גנץ, היה יכול להיות מצויין, אילו שר המשפטים לשעבר גדעון סער שחבר למפלגתו, לא היה מגן על הפרקליטות והייעוץ המשפטי בחירוף נפש. זה היה יכול להיות מצויין, אילו שר המשפטים הקודם קודם קודם, אבי ניסנקורן, לא היה זה שהתנגד לכל שינוי במערכת המשפט וזה היה יכול להיות מצויין, אילו גנץ עצמו לא היה מבטיח לעמוד כ-"חומה בצורה" בפני שינויים במערכת המשפט.
אבירות הלב של גנץ, לדבר על שינויים, מגיעה דווקא כשהימין נמצא בשלטון. אצילות מסוג כזה שמגיעה רק כשהגבינה כבר לא בצלחת שלו ומי שזכה בה ברוב מובהק, פתאום באמת מתכוון לממש את ההבטחות שהעניק לציבור בטרם הבחירות.
שנה וחצי הייתה לגנץ ודומיו, כדי להקים קבינט פיוס, שידונו בו על שינויים במערכת המשפט, או כמו שגנץ אמר: "להקים צוות חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים, שידון בחקיקת חוק יסוד חקיקה ברוח מגילת העצמאות, שיביא לידי ביטוי את רחשי כל העם וכלל האזרחים בישראל ויגבש הסכמות בתוך חצי שנה". אבל גנץ משום מה לא ממש התעניין בימין וגם לא ממש התעניין באפשרות לתיקון מערכת המשפט.
לימין אסור להיכנע לרעיון ההזוי הזה של גנץ, אסור גם להיכנע לקריאות של בן חיים ואחרים להתפייס ולו מהסיבה הפשוטה: אין כאן שום מריבה שיש להתפייס עליה, יש כאן וויכוח אידיאולוגי עמוק, שאילולי הימין יממש את הבטחתו הפעם, סביר להניח שלא תהיה עוד פעם שכזו. אם בכל זאת גנץ ירצה לקדם מסלול פיוס, שיתכבד וימתין עד לזמן שהוא יהיה חלק מהקואליציה. נראה אותו מגלה את האבירות הזו, גם אז. בינתיים, הימין ישלוט כאן.





















מי מינה את גלי בהרב? מי מינה את פרקליט המדינה? יאיר לפיד נכון. אז נתניהו למה אתה מצפה, שמאלן פחדן. תפטר אותם אחרת מגיע לך שתשב בכלא – חלילה. כי אתה פחדן שלא לומד מהעבר.
פרקליטות ובג"ץ מושחתים מהשמאל מסמנים מטרה מהימין. נוברים בציציות של המסכן מהימין שסומן והעבריינים מחליטים שהמסומן אכן עבריין ולכלא. בשבילם בנט הצדיק הגדול. וגנץ תחמן אבל לא גנב גדול. בשביליהם הם מחליטים לשפוט את הימין והשמאל בשבילם הם צדיקים כי הם מהשמאל, אבל דרעי בניזרי ואהרון אבוחצירא כולם להכניס לכלא. תוצאה של חפירות מתוכננות מראש נגד החרדים הספרדים ואנשי ימין. החפירות תוכננו מראש ע"י המושחתים בפרקליטות ובבג"ץ. על עברות קטנות שהם 1 לחלק ל-1000 מכניסים את מי שהם רוצים לכלא. אבל את אנשי השמאל על עברות פי 1000 מהם מעלימים עין. זה רשעות של בג"ץ והפרקליטות מהליידה. תוצאה של חבר ממנה מושחת חבר אחר. בינתיים השמאל הפרקליטות ובג"ץ הם ארץ אוכלת יושביה עד לפסקת ההתגברות ב"ה.