בעקבות הפיגועים הקשים וההסלמה הביטחונית, יוצאים מרנן ורבנן, חברי מועצת חכמי התורה, בקריאת קודש לציבור לערוך עצרות תפילה בערב ראש חודש אדר, וכן להתחזק בלימוד התורה.
במכתבם, המתפרסם בשער ביטאון ש"ס 'הדרך' כותבים חברי המועצת, תחת הכותרת 'לך כנוס את כל היהודים': "אל אחינו בית ישראל, ה' עליהם יחיו. פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי, כאשר מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה, ואויבינו קמים עלינו באכזריות וברציחה ליטול נפשות יקרות, הי"ד. ולב מי לא ימס בשומעו בשורות רעות ומדאיבות נפש, שנעקדו על קידוש ה' תינוקות של בית רבן של חטאו, לשבר זה רפו כל ידים".
חברי המועצת מוסיפים בהתייחסות לרעידת האדמה שהכתה בטורקיה ובסוריה: "ובכל העולם ניכרת יד ה', 'המביט לארץ ותרעד', והעולם כולו עומד מרעיד מפחד ה' ומהדר גאונו, כשאלפים ורבבות, ובהם כמה נפשות מישראל, נקברו תחת ההריסות ונעשו בתיהן קבריהן".
ומעוררים חברי מועצת חכמי התורה: "מחויבים אנו כפי שהורתנו התורה הקדושה, להתעורר ולהתחזק בעת צרה וצוקה, וראש לכל הוא החיזוק בעסק התורה וכל אחד ירבה בלימוד כפי כוחו, יחד עם התעוררות בתשובה ובתפילה, ותולעת יעקב אין כוחה אלא בפיה.
"על כן נתאסף כולנו ביום שני, ערב ראש חודש אדר, בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ונזעק יחד בתפילה ובתחנונים, באמירת סליחות ופרקי תהילים, ונשפוך שיח לפני שוכן מרומים שיאמר לצרותינו די ויאמר למשחית הרף.
"וגם מי ששעתו דחוקה וכן הנשים הצדקניות ותינוקות של בית רבן, לכל הפחות יאמרו פרקי התהילים בסדר הזה: פרק כ', פרק כ"ב, פרק פ"ג, פרק קכ"א, פרק ק"ל, פרק קמ"ב. ויוסיפו ויאמרו פרק ק'".
המכתב נחתם בתפילה ובברכה: "ויהי רצון, שיתחדש עלינו החודש הזה עליו אמרו חז"ל (תענית כט, א): 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', לטובה ולברכה בכל העניינים, ויקוים בנו מקרא שכתוב: "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", ונזכה לראות בביאת גואל צדק ובגאולה השלמה בב"א".
