עצוב: משפחת קליינרמן מהעיר מודיעין עילית, מציינת היום (רביעי) שנה לשיחה האחרונה שקיימו עם בנם מוישי. כאשר עזב את הבית ונסע לשבות בשבת קודש ביישוב מירון, היה מוישי בן 16 וחצי. מאז נראה בפעם האחרונה במצלמות האבטחה של קבר הרשב”י בליל שבת, הספיקה המשפחה לחגוג יום-הולדת 17 למוישי, לחגוג בר-מצווה לאחיו הקטן, כאשר עדיין אין קצה חוט על מקום הימצאו.
אריאל אלחרר, הפעיל שהביא למודעות הציבור את היעדרותו מוישי, כתב היום: “שנה בלי מוישי. לפני שנה התקשר אליי חבר בשם מנחם קולדצקי ומספר לי על משפחה מהשכונה שלו בשם קליינרמן שהבן שלהם מוישי בן ה-16 נעדר כבר שבועיים וחצי ואף אחד לא יודע על כך ולא עושה עם זה כלום. כמובן שנחרדתי רק מלחשוב על כך שיש אמא שלא יודעת איפה בנה יותר משבועיים, לאחר שיחה עם המשפחה הבנתי שיש פה מחדל ענק. “כי הרי אם חלילה היה נעלם ילד בהוד השרון או צפון תל אביב, תוך שעתיים כל העיר על הרגליים ותוך שבועיים כל המדינה על גלגלים, אבל כשמדובר בנער “חרדי” ממודיעין עלית פתאום הכל דממה””.
“העליתי ציוץ בטוויטר על כך שיש נער במודיעין עילית שנעדר וזו הייתה כמעט הפעם הראשונה אחרי שלושה שבועות שפורסם בכלל שיש נער שנעדר במדינת ישראל ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלו. מאז אותו יום פשוט העליתי כל יום תזכורת, ממש כמו ספירת העומר, היום כך וכך שהנער מוישי קליינרמן נעדר, ובמקביל כתפקידי כיועץ פרלמנטרי התחלתי לדפוק על דלתות חברי הכנסת מימין ומשמאל ולספר להם בדמעות שיש אמא במודיעין עילית שיוצאת יום יום עם פנס ליערות הסמוכים לביתה ומחפשת את בנה, היא צועקת שם ביער לבדה, “מוישי, מוישי, איפה אתה, איכה??? אבל הקול שלה לא נשמע, היא מדפיסה שלטים עם תמונתו של בנה מוישי ומחלקת לבעלי עסקים, אולי מישהו ראה אולי מישהו שמע. הכל בכוחות עצמה. בלי עזרה. כמו לביאה”, הוסיף.
לדבריו: “איפה המשטרה? איפה המדינה? צרצרים. לאט לאט דברים החלו לחלחל וכל יום שעבר הצטרף עוד ח”כ לצעקה שלנו, דרשתי קיום ועדה דחופה בועדת הבט”פ, לאחר מאמצים זה קרה, נציגי המשטרה ישבו שם נבוכים מול בכיות האם גיטי, בלי לספק תשובות מדוע זה לא טופל, מדוע רק לאחר 84 יום מוישי נרשם סופסוף באתר של משטרת ישראל כנעדר. לאט לאט הצטרפו אליי הרבה מלאכים שעזרו וסייעו ויחד זעקנו בכל מקום אפשרי, עד שכל מדינת ישראל שמעה ומשטרת ישראל הפעילה את כל המשאבים הראויים לכך”.
“במהלך השנה הזו נפגשנו אינספור עם המשפחה, בכינו איתם, חיבקנו אותם, חגגנו בר מצווה לשלמה אחיו של מוישי וחגגנו יומולדת 17 למוישי, אבל קולו של מוישי עדיין לא נשמע. המשפחה עדיין מכינה כל ארוחה צלחת וס”כום גם למוישי, המשפחה עדיין קופצת מכל דפיקה בדלת אולי הפעם מוישי יופיע ויגאל אותם מהסיוט. היום זה שנה מאז שהמשפחה דיברה בפעם האחרונה עם מוישי. תמשיכו להתפלל לזכותו, אברהם משה בן שמואל וגיטל שימצא בקרוב”, כתב לסיום.
מצער ביותר
מקווים שימצאו אותו בריא ושלם
מצמרררר 250 יום הזוי לחלוטין