בחצרות חסידיות רבות, רעיית האדמו"ר, "הרבנית", משמשת כעין מנהיגה רוחנית לנשות החסידות. בחצרות מסוימות, כמו בעלזא וסאטמר, הרבניות חוצות את גבולות החסידות ומקבלות לעצה ולברכה נשים מכל החוגים והעדות, הפוקדות את בתיהן ומבקשות את תפילותיהן.
אי לכך, בחצרות רבות מונו גבאים גם לרבניות. לפעמים אלה נכדים שמתבקשים לעזור לרבנית, בחצרות אחרות אלה נהגים שמסיעים את הרבנית מאירוע לאירוע ובמספר חצרות אלה "משב"קים" של ממש, שמנהלים את "חצר" הרבנית; קבלת קהל, השתתפות באירועים, העברת הוראות לנשות החסידות וכן האלה.
לא מדובר בתופעה חדשה. עוד באירופה החסידית שלפני השואה היו גבאים לרבניות. גם אז, כמו היום, עוצמתה הציבורית של הרבנית הכריעה עד כמה יהיה היקף פעילותו של הגבאי, אבל התפקיד היה קיים. לפחות אצל חלק מהן. אחרי השואה, עם התפתחות כלי התחבורה והתגברות תכיפות הנסיעות ממקום למקום, התופעה הלכה והתפתחה.
בחסידיות מסוימות, הגבאי שממונה על "ענייני הרבנית והבית" הוא חלק ממערך הגבאים של האדמו"ר, אך כחלק מפקידו הוא מטפל גם בענייניה של משפחת הרבי. בחצרות אחרות אף לא מונה גבאי כזה, אך ברבות השנים התפקיד הלא פורמלי נפל על אחד ממשב"קי האדמו"ר.
בעוד המשב"קים הרשמיים של האדמו"רים זוכים לכבוד ולהערכה, גם מצד החסידים וגם מצד אדמו"רים ואישי ציבור, שבאים לכבד אותם בשמחות בני משפחותיהם או לחלופין, לנחם בעתות צער – הרי שגבאי הרבניות, שעושים עבודת קודש, עושים זאת בענווה, בצניעות, בשקט ובלי רעש וצלצולים.
גבאי הרבניות משמשים בעקיפין גם את האדמו"רים, אך הם לא מופיעים בשולחן המזרח, לא מבקרים את קהילות החסידות בשליחות האדמו"ר ובשונה מגבאי האדמו"ר, כמעט ואינם מקבלים מענקים מנדיבי החסידות. הם מתאמצים מאוד, משקיעים יזע ודמים, מתמסרים בנאמנות אך הכול נעשה בקשט, בצללים. השכר יקבלו בשמים.
לרגל חג הפסח, 'חדשות JDN' מתחקה אחר הדמויות שמנהלות את חצרות הרבניות במספר חסידיות. התפקיד קיים אמנם בשורה של קהילות, בהן גור, סאטמר, פרמישלאן, דאראג, פיטסבורג ועוד – אך ביריעה זו נרחיב על הגבאים של הרבניות החשובות בחצרות הקודש בעלזא, ויזניץ, סקווירא, תולדות אברהם יצחק וקרעטשניף. בכל אחת מהן, הגבאי של הרבנית מתמסר לתפקיד, ער בימים ולילות, מתרוצץ מעיר לעיר וממדינה למדינה, ומנהל את חצר הרבנית על הצד הטוב ביותר.
בעלזא – ר' יוסי מילר
הגבאי של הרבנית מבעלזא, נוות ביתו של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא, הוא ר' יוסי מילר.
מילר הוא הנהג של הרבנית, מסדר את קבלת הקהל שמתקיימת כמעט בכל ערב, מביא אותה לכל אירוע, ומתאם כל דבר ציבורי הקשור אל הרבנית. הוא מונה לתפקידו לפני כעשור ומחצה. לפני כן גם היו גבאים ונהגים, גבאים שימשו בעיקר לצורכי הבית, בחורים, וכנהג שימש ר' שלום משה שווארץ לעיתים מזדמנות.

הרבנית מבעלזא מנהלת בפועל "חצר" משלה. היא מקבלת קהל נרחב, גם נשים רבות שאינן משתייכות לקהילה. בהיותה בת של הרה"ק בעל ה'ישועות משה' מויזניץ זי"ע, ישנן נשים רבות מחסידות ויזניץ רבות המחזיקות איתה קשר טוב. גם נשים הרחוקות מחיי חסידות ואפילו מחיי תורה ודת מגיעות אליה, והיא באצילותה מקרבת רבות מהן.
הרבנית גם ידועה בדאגתה לעם ישראל, ובפעילות הצדקה והחסד שלה. כך היא מחזיקה קופת צדקה, בשם "מגן ומושיע", המחלקת ממון רב לנזקקות ולנצרכות. כך גם ארגוני חסד וצדקה פונים אליה כדי לבקש את התגייסותה למען הקופה עם קריאה לציבור לרתום ולהירתם.
בחסידות בעלזא, עוד לפני השואה, היו גבאים לרבניות. כך גם לנכדי בית המלוכה. אצל "אמה של מלכות" הרבנית מבילגורייא ע"ה, אמו של הרבי מבעלזא, שימשו לעת זקנותה בנותיו של ר' יצחק מאנן – גבאי אצל בן האדמו"ר הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח, ומשכך הם זכו שכ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא יערוך להם שבע ברכות מיוחד בביתו לאות הכרת הטוב על עזרתן.
בחסידות ישנן גם נשים שתפקידן לשמש ולעזור לרבנית. ביניהן נמנות אשתו של המשב"ק הוותיק של האדמו"ר הרה"ח ר' אליעזר וינד, אשתו של המשב"ק הצמוד לאדמו"ר הרה"ח ר' מיכל פירר וגם אשתו של ר' יוסי מילר, הגבאי הרשמי של הרבנית. הן מלוות אותה לכל אירוע ומעמד, וחלק מהן אף משתתפות בנסיעות שהיא עורכת מעת לעת לחו"ל.
ויזניץ – ר' יהושע פקשר
הגבאי של הרבנית מויזניץ, נוות ביתו של מרן האדמו"ר מויזניץ, הוא ר' יהושע פקשר.
פקשר משמש גם כנהג וגם כגבאי אישי לרבנית. תפקידו הוא לסדר את סדרי קבלת קהל אצל הרבנית. כך גם מסיע אותה לאירועים וגם מתאם כל עניין ציבורי הקשור לרבנית.

בחצר הקודש ויזניץ ישנן שתי רבניות. הרבנית הצדקנית, אלמנת הרה"ק בעל ה'ישועות משה' זי"ע, והרבנית הצדקנית, נוות ביתו של מרן האדמו"ר. לשתיהן יש סדרי קבלת קהל והופעות מלכותיות באירועי החצר.
הרבניות בעצם משמשות כידא אריכתא של מרן האדמו"ר כאשר רוצה למסור מסר חשוב לנשות החסידות. כך גם במסיבות חנוכה הן מחלקות את מטבעות הברכה שהאדמו"ר משגר דרכיהן לבנות החצר. מדי ערב, הרבניות מתפנות מעיסוקיהן הרבים ומשתתפות בכל שמחה הנערכת בחצר החסידות.
בכל נסיעה של האדמו"ר לחו"ל, מתקיים בנפרד באותו מקום מעמד קבלת פנים על ידי נשות הקהילה המקומית לכבוד הרבנית הצדקנית. היא אף משמשת כדמות הרוחנית הבכירה בחסידות ומנהלת בעוז את מוסדות החינוך לבנות אשר על פיה יישק דבר.
כמו כן, הרבנית יסדה ארגונים לעזר ותמיכה לכל נצרכת ולכל יולדת ע"י ארגון לנשות החסידות. לפני כל חג ומועד יוצאים שליחים דחופים ממעונה לחלוקת מענקי חג ומצרכים לנזקקים והכל בהצנע לכת בלי רעש וצלצולים.
את הרבנית הצדקנית, אלמנת בעל ה'ישועות משה', משמשת מרת ברמיקא, רעיית ר' שלמה דב ברמיקא. היא מנהלת בחכמה את בית הרבנית ותיאום קבלת הקהל, כמו כן מתלווה לרבנית לכל אירוע, ובימי חג ומועד לבית המדרש הגדול. כמו כן, מרת וייס, רעיית הרה"ג יוסף וייס, משמשת את הרבנית בעיקר באירועי החסידות, ובאסיפות הנשים המבוגרות מידי שבוע בשבוע, הנערכות בבית הרבנית.
גם את הרבנית, נוות ביתו של מרן האדמו"ר, משמשת אחת מנשות החסידות. מרת פרנקל, רעיית ר' אליעזר פרנקל, מתלווה לרבנית לכל אירוע ומעמד, ואף בחלק מהנסיעות לחו"ל. תפקידה קשה מאוד בהיותה מתאמת קשרי נשות החצר לרבנית בכל שעות היממה, וכן בשבתות ובימים טובים מתלווה לרבנית לכל תפילה וטיש.
סקווירא – ר' בנימין זאב שפיצר
הגבאי של הרבנית מסקווירא, נוות ביתו של כ"ק האדמו"ר מסקווירא, הוא העסקן הרב בנימין זאב שפיצר.
שפיצר הוא עסקן מוכר בשיכון סקווירא שמנהל את כל הפרויקטים הגדולים מטעם בית הרבי. כך גם עוסק רבות ב'חברת הצלה' ובארגון 'ערשטע הילף' בעיירה.
מלבד זאת הוא מתמסר בצורה יוצאת דופן לרווחת הרבנית. גם בבית וגם כשיש צורך בסיוע רפואי. כידוע, בשנים האחרונות, הרבנית מרת חי' חנה בת לאה אסתר זקוקה לרחמי שמיים מרובים ולרפואה שלמה.
הרבנית מסקווירא היא אישה מלומדת ויודעת ספר. בבית היא מחזיקה ארונות עמוסים בספרים, ומלאים בפתקים קטנים עליהם ציינה מראי מקומות וכדומה. היא שרדה את השואה בהיותה ילדה קטנה, וגם רשמה לעצמה אירועים מהעבר שנחקקו בזיכרונה.
במשך שנים רבות, הרבנית ניהלה עם נשים נוספות מהחסידות, אירועים למען מוסדות החסידות. בשיכון סקווירא בפרט ובברוקלין החרדית בכלל. זו הייתה משימה קשה שלקחה על עצמה, והצליחה להשיג תרומות גדולות עבור החזקת המוסדות. בשנים הראשונות סייעה לחמותה הדגולה, הרבנית טראני מסקווירא ע"ה, ובהמשך לקחה את העול על עצמה.
חשוב לציין כי בסקווירא המוסדות כולם מתנהלים תחת נשיאותו הרמה של האדמו"ר, אך יש מוסד אחד שמתנהל באופן פורמלי תחת נשיאותה של הרבנית – בית יולדות בשיכון, שהיא הקימה בעשר אצבעותיה לפני שנים רבות. היא השקיעה בכך את מירב כוחותיה וגייסה תרומות נכבדות עבור המשימה. היא הייתה נוהגת לבקר בבית יולדות מדי ערב שבת, לעודד את האימהות הטריות ולהעניק ליולדות סידורים.
נשות סקווירא ידעו כל השנים כי כאשר עורכות שמחה במשפחה, הרבנית תגיע לכבד ולאחל מזל טוב. היא הייתה נוסעת משמחה לשמחה כדי לתת הרגשה טובה לכל אחת מנשות החסידות. גם בבית הספר לבנות, כאשר נערכו מסיבות ואירועים, הרבנית הגיעה לכבד ולחזק. כך גם נהגה כאשר נפתחו בתי ספר נוספים במונסי, ויליאמסבורג ובורו פארק.
גם פרישותה ויראת השמיים שלה ידועות לכל. היא הייתה משתתפת בכל תפילה בבית המדרש, בשבתות, בחגים ובימים הנוראים. כך גם השתתפה בכל טיש של בעלה האדמו"ר, ובכל שמחה ומעמד בחסידות.
פעמיים בשנה הייתה עורכת 'קידוש' לנשות החסידות שהגיעו לחסות בצל הקודש בחג השבועות ובשמחת תורה, רגעי השיא בחצר הקודש סקווירא.
קירבה מיוחדת הייתה לה עם אמה הגדולה, הרבנית מויזניץ ע"ה, א"ש הרה"ק בעל ה'ישועות משה' זי"ע. היא הייתה מקיימת "כיבוד אם" בתכיפות ונוסעת לישראל בכל הזדמנות.
תולדות אברהם יצחק – ר' יואל יוסף ליברמן, ר' יוסף גרוסמן
הגבאי והנהג של הרבנית מתולדות אברהם יצחק, נוות ביתו של כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הוא ר' יואל יוסף ליברמן.
ליברמן הוא העוזר בכל ניהול הבית והמשק כבר כ-25 שנה. הוא נהג ומסיע לכל היכן שצריך, כל ניהול השוטף של הבית זה על כתפיו והוא עוזר לרבנית בכל מה שצריך.
לצידו פועל ר' יוסף גרומן שהוא המבשל לכל שבת, ועומד לסיוע בכל הבישולים של הרבנית.
הרבנית היא הדמות הרוחנית של כל נשות הקהילה. תחתיה פועל ארגון אהבת אית"ן שמנהל את כל כינוסי ואירועי וצורכי הנשים והבנות בחסידות. כמו כן, בבית הספר לבנות היא הדמות הרוחנית והמשפיעה בכל עניין ונושא.
את הרבנית משמשות גם נשים מהחסידות. כל צורכי וענייני ארגון "אהבת אית"ן" עוברים דרכיהן, כאשר הן מעבירות את ההכרעה לרבנית עצמה.
קרעטשניף – ר' דוד משה שמואל
הגבאי של הרבנית מקרעטשניף, נוות ביתו של כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף, הוא ר' דוד משה שמואל.
שמואל מסיע את הרבנית בנאמנות כבר כ-15 שנה. בשנים האחרונות, כאשר הרבנית הגיעה לגיל העמידה, הוא קיבל תפקידים נוספים בכל הנוגע לחצר הרבנית.

הרבנית מקרעטשניף נחשבת לאישה צדקנית ומיוחדת. תפילותיה הן לשם דבר. ישנם רבים שנוהגים להתברך גם מפיה, וישנם מועדים בשנה כמו בפורים, שרבים רבים עולים להתברך. היא נחשבת גם כנשיאה של בית הספר היסודי ושל הסמינר. היא משתתפת בכל המעמדים הרשמיים ומחלקת תעודות, סידורים במסיבת סידור וכדומה.
את הרבנית משמשת גם אחת מנשות החסידות. היא צמודה אליה ותפקידה ללוות אותה בכל אירוע ולהיות לה לעזר בתפקידיה.





















רק בדור שלנו יש שמשים לרבניות
לא קראת במאמר שכך היה גם לפני השואה?
באמת מזעזע
מביך…
לא הבנתי…מה לא קראת את תחילת המאמר….שזה היה גם בדור הקודם…עין טובה
ואם היה קוראים לזה …עוזר..גם הייתה מגיב כך..תסתכל בעין טובה…ולמה לקרוא חצי מאמר…כבר בהתחלה כתוב שזה היה נהוג בדור הקודם
צודק זה שיגעון
שהשם ישמור
חסר נשים בעלות תשובה שיכולות לשמש נהגות???????