צילום: שימוש לפי סעיף 27 א
תמיכה מלאה בטרור: הלוויה צבאית רשמית של מנגנוני הביטחון הפלסטינים ברש"פ נערכה הבוקר (חמישי) בשכם למחבל החמאס ואאל משה, ששוחרר בעסקת החטופים וחוסל הלילה לאחר שפתח באש לעבר כוחותינו במחנה בלאטה בעיר.
יחד עמו ערכו אנשי המנגנונים מסדר צבאי רשמי גם לאחמד שיח' ח'ליל- מחבל נוסף שהשתייך לזרוע הצבאית של תנועת הפת"ח וחוסל הלילה. לצד מיטות המחבלים שנישאו על כתפיהם של שוטרי הרשות הפלסטינית, צעד גם מוחמד חמדאן – מנהיג הפת"ח בשכם שנמנה על בכירי תנועתו של אבו מאזן.
בהמשך האירוע תועדו רכבי הביטחון הלאומי הפלסטיני כשהם מובילים את מסע הלוויה כשעליהם המוני צעירים ערבים שהגיעו להזדהות על המחבלים, ומאחוריהם בהמשך השיירה רכבים רבים עם דגלי פת"ח וחמושים מגדוד בלאטה.
לתמיכת הרשות הפלסטינית ובכירי הפת"ח בשכם בגדודי הטרור המקומיים היסטוריה ארוכה ומדממת. רק לפני כחודשיים וחצי מחבל שרצח בפיגוע דריסה את שני לוחמי כפיר אליה הלל ודייגו הרסאג' הי"ד נמלט בחזרה לשכם וזכה למסתור והגנה במפקדת מושל שכם רסאן דגלאס. בהמשך, כשמערכת הביטחון איימו כי יפשטו על המקום כדי לעצרו מילטו אנשי הרש"פ את המחבל שלא נתפס עד היום.
צילום: שימוש לפי סעיף 27 א
דגלאס אף השתתף בעצמו בהלוויות מחבלים רבות עד היום ואף תועד נושא בעצמו את מיטותיהם. גם מנגנוני הביטחון הפלסטינים בשכם מצידם הקפידו עד היום באופן עקבי לערוך מסדרי הלוויה צבאיים רשמיים למחבלים מהעיר שחוסלו על ידי צה"ל.
במטה נלחמים על החיים שמוביל את המחאות כנגד הטרור ביו"ש, מסרו בתגובה: "הגיע הזמן להפנים שאין שום הבדל בין הרשות הפלסטינית ואבו מאזן לחמאס. מדובר בשני ארגוני טרור החפצים בהשמדת ישראל שגם אם מהווים יריבים פוליטים משלבים זרועות באופן מלא בלחימה כנגד ישראל. במקום להמשיך את ה"תיאום הביטחוני" ומדיניות אוסלו המדממת המעניקה לבכירי הרש"פ חסינות וחופש פעולה מלא, חייבת מדינת ישראל להכריז מלחמה על גוף הטרור הזה ולפעול להשמדתו".
"בדיוק כמו בעזה, כך צריכה להתנהל מערכת הביטחון בקיני הטרור ביו"ש. כל מחנה או עיר מהם יוצאים מחבלים צריכים לעבור פינוי אוכלוסייה מהיר ופעילות מסיבית של צה"ל לכיבוש המקום, טיהור קיני המחבלים והשמדת כל תשתיות הטרור על כלל סוגיהן. החיסולים הכירורגיים שמבוצעים בימים אלו הם מבורכים, אך כמו שניתן לראות בשטח לא מצליחים ולא יצליחו להביא למיגור הטרור. מוטב שנקדים תרופה למכה מאשר שנצטרך לעשות זאת רק אחרי שנספוג מכה כואבת ומדממת", הוסיפו במטה.
כמה מחבלים אפשר היה לחסל בבת אחת. חבל על פספוס ההזדמנות.