מרעילים אותנו: כ-40% מהפירות והירקות המגיעים מהרשות הפלסטינית – מסוכנים

בדיון סוער שנערך היום (שני) בוועדת הבריאות של הכנסת, נחשפו נתונים מדאיגים באשר להיקף התוצרת החקלאית המגיעה מהרשות הפלסטינית לישראל, כאשר לפי הנתונים שהוצגו כ־40% מהדגימות נמצאו עם חריגות של חומרי הדברה העלולים לגרום לנזקים בריאותיים חמורים, בהם המחלה הקשה, פרקינסון, פגיעה בכבד ובכליות ופגיעה בהתפתחות תינוקות, ילדים ועוברים.

הדיון עסק בהיקף התוצרת החקלאית הנגועה המגיעה לשווקים בישראל, המוערכת בכ־15 אלף טון בשנה. יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ לימור סון הר מלך, תקפה בחריפות את ההתנהלות ואמרה כי מדובר ב"הפקרות בריאותית של ממש". לדבריה, למרות הנהלים המחייבים השהיית תוצרת במחסנים עד לקבלת תוצאות בדיקות המעבדה, בפועל התוצרת מופצת לשווקים באופן מיידי, ורק לאחר מספר ימים מתקבלות תוצאות המעבדה – לעיתים כאשר הסחורה כבר נמכרה לציבור.

עוד טענה כי הסיבה לכך היא עמדת המינהל האזרחי, אשר העדיף, לדבריה, למנוע פגיעה בחיי המדף של הסחורה ובכלכלה הפלסטינית על פני שמירה על בריאות הציבור בישראל.

עו"ד אבישג שוורץ מארגון "לביא" הציגה נתונים מדו"ח מבקר המדינה, שלפיהם בשנים 2015–2022 שיעור הדגימות עם חריגות חומרי הדברה נע בין 27% ל־40%, תוך מגמת עלייה מתמשכת. לדבריה, מאחר שהתוצרת משווקת עוד לפני קבלת התוצאות, בפועל אלפי טונות של תוצרת עם חריגות כבר מגיעים לצרכנים.

ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במשרד הבריאות, הציגה נתונים נוספים שלפיהם במלפפונים שמקורם בשטחי הרשות נמצאו חריגות בכ־50% מהמקרים, בעגבניות בכ־49% ובפלפל חריף בכ־66%. עוד ציינה כי ב־13% מהתוצרת נמצאו יותר מחמישה חומרי הדברה שונים, וב־14% מהדגימות אותרו חומרים נוירוטוקסיים ממשפחת הזרחנים האורגניים, העלולים לגרום לפגיעות התפתחותיות ולהעלות את הסיכון לפרקינסון.

לדבריה, עד כה לא בוצעה השהיית תוצרת במחסנים בשל עמדת מתאם הפעולות בשטחים, אולם הושגה הסכמה כי בתוך כשמונה חודשים תיושם השהיה עד לקבלת תוצאות תקינות. בנוסף צפויות להתבצע בדיקות בשטח, ניהול ממוחשב של רשימת חקלאים מורשים, הגברת תדירות הדיגום במעברים והטלת עיצומים כספיים על מפרים.

עמוס זוארס, מתאם בריאות איו"ש במשרד הבריאות, ציין כי בעבר שיקולי המינהל האזרחי היו כלכליים וביטחוניים, אך לאחר אירועי 7 באוקטובר הובן כי בריאות הציבור חייבת לקבל עדיפות גבוהה יותר.

מנגד, סמיר מועדי, קמ"ט חקלאות במינהל האזרחי, טען כי חקלאים שתוצרתם נמצאה נגועה נפסלים לשיווק, וכי מתוך כ־3,000 משווקים נפסלים מאות. לדבריו, חקלאי יכול לשוב לשווק תוצרת לאחר שלושה חודשים ובדיקה מחודשת.

ח"כ עמית הלוי הזהיר במהלך הדיון כי הנתונים מעידים על סכנה חמורה לבריאות הציבור וקרא לבחון אחריות של גורמים שקיבלו החלטות בנושא. הוא אף טען כי היקף התוצרת המוברחת גבוה מהנתונים הרשומים.

בסיום הדיון פנתה יו"ר הוועדה לציבור וקראה לבדוק את מקור התוצרת החקלאית הנרכשת, תוך שהביעה פסימיות לגבי המצב הקיים והדגישה את הצורך בשינוי מדיניות שיבטיח את בריאות אזרחי ישראל.