בוקר יום שמחת תורה השעה 06:29 אזרחי ישראל מתעוררים לקול אזעקות בלתי פוסקות. עוטף עזה תחת אש בלתי פוסקת ומטחי שיגורים מפרים את שלוות החג גם באזור המרכז ובאזורים נרחבים נוספים.
בחסות המטחים הרצופים אלפי מחבלים מאומנים ומיומנים פורצים את הגדרות בגבול עזה בעשרות נקודות שנקבעו מראש. כבישי הדרום, בסיסי צה"ל, קיבוצים, יישובים וערים בדרום מתמלאים תוך זמן קצר במחבלים תאווי רצח חמושים מכף רגל ועד ראש.
מול כל אותם מרצחים צמאי דם המצוידים בכמויות אמל"ח וכלי נשק התייצבו בגבורה אזרחים, שוטרים וחיילים בודדים כאשר חלקם חמושים באקדחים בלבד. בסיסי צה"ל נכבשו ללא שהכוחות בשטח היו ערוכים לקראת הפלישה של המחבלים כיאות. מעל 1,200 אזרחים וחיילים נרצחו בדם קר באותו יום קשה. המדינה כולה בהלם מוחלט.
השעות חולפות ומדינת ישראל מבינה אט אט את גודל האירוע וראש הממשלה מכריז כי "ישראל במלחמה". השעות נוקפות ומתברר כי צה"ל על כלל יחידותיו לא ממש תכנן לנהל מלחמה בשנים האחרונות, מחסני התחמושת והאספקה לא מצליחים לעמוד בקצב המתגייסים.
מעל 300,000 איש מתייצבים תוך שעות בעשרות בסיסי צה"ל נחושים להילחם בחמאס דעא"ש ולהכניע אותו. הכמויות שנאגרו במחסנים של צה"ל לא ערוכים לכמות מטורפת כל כך של לוחמים נחושים לעמוד על נפשם ולהילחם. תוך זמן קצר מתברר כי קיים מחסור משמעותי בנשקים, באפודי מגן תקניים, בתרופות ובציוד לחימה נוסף.
חמ"לים שונים מוקמים ברחבי הארץ על מנת לספק לחיילים אוכל ותכשירי היגיינה. עמדות צה"ל ושטחי הכינוס בדרום ובצפון מוצפים בדברי מאכל ובגדים שחלקם מיותרים ונזרקים אחר כבוד לאשפה. הבלבול שולט בכל, מדינה שלמה שהוכתה בהלם קרב ולא יודעת כיצד לפעול ובמה באמת חשוב לסייע.
ולצד כל הכאוס והחרדה היו גם מי שקמו לעזרת ישראל. מיקדו מבט והתעקשו להפוך עולמות על מנת לסייע ללוחמי צה"ל לצאת למלחמה ולחזור לשלום בריאים ושלמים לביתם. לצורך כך הם הקימו חמ"לים של איש אחד שבהמשך התרחבו על פי הצורך ומתוכם התנהלו מאמצים לוגיסטיים חובקי עולם שבסופם הובאו לארץ ציוד מיגון ועזרי לחימה מתקדמים בשווי מיליוני שקלים.
יצאנו לראיין כמה מן האנשים שסייעו בהבאת תרומות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים למדינת ישראל ולצה"ל בימים הטרופים של תחילת המלחמה. ערן אפרת הוא הראשון שבהם, לרבים מן הקוראים בוודאי מדובר באדם לא מוכר, האמת שגם לרבים מחבריו הוא לא היה מוכר בתחום של תרומות ופילנתרופיה.
לאחר ששמע על המתחולל בישראל ביום שמחת תורה הבין ערן כי במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. הפשיל שרוולים והחל לגייס עשרות מיליוני דולרים לתרומות ציוד ללוחמים, את כל זה הוא עושה בלי שדולר אחד יעבור דרך חשבון הבנק שלו.
תוך כדי המלחמה הוא חובק בן באמצע חודשי המלחמה וקרא לו 'איתן'. על אף שסייע רבות למדינת ישראל בשעתה הקשה עד כה הוא לא זכה להוקרה. לא קיבל אות מנשיא המדינה, והוא גם לא מחפש את זה.
ערן אפרת. איש עסקים ישראלי המתגורר כיום באמסטרדם שבהולנד ומשם ניהל את כל מערך הסיוע במלחמה. בשנת 2014 הגיע ערן להולנד יחד עם רעייתו שתחי', את מקום מגוריו קבע בעיר אמסטרדם, הוא רק בן 42 ואת הילד הראשון שלו חבק לפני פחות משנה באמצע המלחמה. בעבודתו עוסק ערן בתחום של אנרגיה ירוקה ולוגיסטיקה. מעולם לא דמיין ולא תכנן להיות פרויקטור ואחראי הרכש של צה"ל.
ביום רגיל עוסק ערן בתחום של אנרגיה ירוקה וחדשנות אנרגטית. מספר ימים לפני המלחמה אחיין שלו פונה אליו ומבקש תרומה לקנות שלוקרים בסך 30,000 ש"ח, לו ולחברים שלו בצבא. זו הפעם הראשונה שהוא נחשף לתחום הרכש הצבאי. אולם עד מהרה הוא יגלה עד כמה עמוק יידרש לצלול למעמקי הבירוקרטיה הישראלית והצה"לית על מנת לסייע לצה"ל שלא היה ערוך כראוי בשעתו הקשה.
את אביר קארה, חבר כנסת לשעבר, תפסו אירועי מתקפת הפתע בבוקר החג כשהוא בחיק משפחתו. תוך זמן קצר הבין אביר כי יש לו תפקיד חשוב בכאוס הזה וכי ניסיונו העסקי והפוליטי יכול להוות יתרון משמעותי בכל הנוגע להבאת מטוסי סיוע לישראל בדגש על הבאת ציוד צבאי.
האחרון בחבורה המופלאה הזו שעבדה על ציר ישראל, הולנד קנדה, הוא אחיה קליין. אחיה נחשב למומחה ללוחמת מנהרות ובוגר מערכת הביטחון שעסק רבות בפיתוח יכולות לחימה למול איום המנהרות ברצועת עזה. אותו המלחמה תפסה בעת שהותו בקנדה. הוא עזב את הארץ על מנת לתמוך במשפחתה של חמיו שנפצע בתאונת דרכים קשה.
עם תחילת המתקפה, הבין אחיה שהוא נקרא לדגל, הוא פעל ללא לאות באמצעות קשרים שיצא בארה"ב ובקנדה על מנת להפעיל מערכות שלמות כדי שיניעו סיוע טקטי לישראל. גם בישראל כמובן נעזר בחבריו משכבר הימים במערכת הביטחון על מנת לסייע בקליטת התרומות בישראל בצורה הטובה ביותר.
איך הכל התחיל?
ערן אפרת: "ביומיים הראשונים למלחמה, ראיתי המון בקשות לציוד טקטי ברשתות החברתיות", מספר ערן, ומתאר כיצד עבדה השיטה בשלב הראשון, "פניתי לחנות שורש טירת הכרמל שהם מוכרים ציוד צבאי, ביקשתי מהם להכין קבלות על רשימת ציוד שקיבלתי מהלוחמים בשטח ופרסמתי ברשתות שמי שמעוניין לתרום את הציוד פשוט יעביר את הכסף לחנות ישירות".
"כתבתי כי מי שיתרום את זה נוכל לחבר את זה ישירות ליחידות הלוחמות. בתוך 48 שעות מעל מיליון שקל עברו", מתאר ערן וחושף כי "בתוך 3 ימים נגמר הציוד בישראל".
בשלב הזה לאחר שהבין שציוד צבאי לא יגיע יותר מתוך ישראל מתחיל ערן לגייס לעזרה חברים וידידים מארה"ב. הם בתורם יוצרים קשר עם ספקים אמריקניים על מנת להביא מהם ציוד טקטי שנחוץ לכוחות בישראל.
"בהתחלה חשבנו לתומנו שכל הציוד שמגיע מארה"ב הוא תקני בישראל ולא תהיה בעיה לייבא ציוד טקטי ישירות מארה"ב לצה"ל. אחרי שבוע תוך כדי שאנחנו מנסים לקדם להשיג קסדות, אפודים וציוד טקטי נוסף, התעוררו בצה"ל והוציאו תו תקן של ציוד מאושר".
בשלב הזה הבין ערן שעל מנת לעבוד עם צה"ל ולסייע באמת ללחימה הוא חייב לעבוד ישירות מול צה"ל בצורה מסודרת. "התחלנו לעבוד מול מפא"ת (-מרכז פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) ומז"י (-מפקדת זרוע היבשה) בשיתוף פעולה הדוק על מנת לתאם את הבאת כל הציוד בצורה המהירה ביותר".
אביר קארה: אז קודם כל זה היה מטורף. סתום קודם כל התחלנו לגשש באפלה ולראות איך צה"ל יכניס תרומות, לא היה נוהל לתרומות בכלל. אתה מדבר על כל זה בשבעה באוקטובר? שבעה באוקטובר בלילה כבר שוחחתי עם אלוף פיני בן מויאל (ראש אגף לוגיסטיקה בצה"ל באותו הזמן), התחלנו לדבר על איך ייצא נוהל תרומות, צה״ל בכלל לא רצה לקבל תרומות. כך שבשלב הראשון היינו צריכים ליצור תשתית קודם כול בצה"ל איך מביאים תרומות וכיצד הכל נקלט במערכות של הצבא".
אחיה קליין: "אותי כל האירוע פוגש כשאני בקנדה בכלל, אני מבין שהולכים להיכנס למלחמה ברצועת עזה. מכיוון שאני חקרתי את נושא המנהרות הבנתי שנצטרך לראות איך ניתן יהיה לעזור לצה"ל להתמודד עם האתגר בצורה הטובה ביותר"
"אני עצמי נפצעתי ב-2013 במנהרה של חמאס, הייתי מפקד צוות ביחידת יהל"ם במבצע מיוחד להשמדת מנהרה, נפצעתי במהלך הפעילות ולאחר מכן חזרתי לשרת עוד שנתיים בפיתוח אמל"ח מותאם למנהרות".
מאיפה הכסף? מי מימן את כל הפעילות שלך?
ערן אפרת: "בהתחלה כפי שאמרתי התרומות הגיעו מכל האוכלוסיה בישראל ובעולם ישירות לחנויות בישראל. כשהתחלנו להביא ציוד בכמויות מארה"ב היה כבר צורך בתרומות מרוכזות יותר. כאן נכנסה לתמונה משפחת לאופר. אנשים חרדים מחב"ד, הם עשו עלייה לפני שנתיים, חני וסטיב לאופר. הם תרמו סכומים גדולים מאוד לטובת העניין לצד תורמים נוספים כמובן".
"היה חשוב להם לוודא שהתרומות מתחלקות בצה"ל בצורה שוויונית והוגנת, ולצורך כך פעלנו על מנת לוודא שאכן הדברים מתנהלים בצורה מיטבית. הם לבד תרמו לפחות 50 מיליון דולר מכיסם הפרטי. בנוסף הם סייעו בגיוס תרומות נוספות של מיליונים נוספים שאפשרו את המשך הרכש עבור צה"ל".
מלבד ציוד טקטי ועזרי לחימה, עסקו ערן וחבריו גם בגיוס תרומות לצורך רכישת ציוד רפואי, וכן ציוד נלווה נוסף שיועד כולו לצה"ל. לערן חשוב לציין חברים נוספים שנטלו חלק משמעותי במאמץ הלוגיסטי המורכב, יוסי אפלבאום מאלעד, לי רוזנבלום מארה"ב וטל אלמישאלי, איתם עמד בקשר לכל אורך הפעילות והם סייעו רבות בבניית מערך התרומות.
אביר קארה: "ב-12 לאוקטובר, אנחנו כבר הקמנו איזשהו סוג כזה של אתר, למעשה כבר בשבעה באוקטובר אני מבין שמלא ישראלים מתארגנים בשביל לעזור פה. פתאום אני מבין שכמה חברים שלי שנמצאים בארה"ב, בדיוק מארגנים שם מטוס, שהם רוצים להביא עם חיילי מילואים שהיו בחו"ל ועם סחורה, ואין להם באמת את הדרך, את האופן איך להכניס את זה"
"צריך להבין, אתה מכניס תרומה, למי אתה מכניס, איך אתה רושם את זה, מה מכניסים, מי יוציא את זה במכס, מי מקבל את זה, איך מקבלים את הסחורה, היה צריך נוהל בשביל הדבר הזה, אתה יודע, אז בינתיים כאילו כל האירוע הזה מתהווה במקביל לכמה דברים שאני עושה".
במבט לאחור מה היה הכי חשוב בפעילות גיוס התרומות והלוגיסטיקה שניהלת?
לערן חשוב להביע דבר ראשון הוקרה לתורמים: "בסה"כ צה"ל קיבל בסביבות מאה מיליון דולר לצבא. אבל מלבד התרומה והערך הכספי הלא מבוטל, עיקר העזרה לצבא הייתה היכולת להביא את הציוד בצורה מהירה ותוך הפעלת יכולות של איש עסקים ויכולת ניהול משא ומתן".
אביר קארה: "אפשר לומר שמה שאני תרמתי לאירוע הוא את הניסיון הניהולי שלי והניסיון שלי בהתמודדות מול בירוקרטיה וחסמים. קיצצתי את כל הבירוקרטיה לאפס, את כל הרגולציה למינימום. עבדתי לחבר את האנשים הנכונים למקומות הנכונים, כל אחד בגזרה שמתאימה לו, כולל חלוקה של דברים"
"הכל התנהל בצורה מסודרת מאוד, היה מישהו שתפקידו לעסוק בניירת מהתחלה ועד הסוף, אחר עמד בקשר מול הרשויות וכך הלאה. אני עצמי הלכתי לא פעם לנמלים כדי לשחרר סחורה שהגיעה בטיסות ובספינות. כאשר היו בעיות הלכתי ישירות למנהל המכס בנתב"ג. אתה מבין? אז היה לי יותר קל, וגם הפכתי להיות כתובת, אז באמת כל מיני דברים גדולים כאלה עברו דרכי, ויצרתי חיים קלים יותר לכולם".
"אני חייב להגיד מילה טובה על אנשי המכס, הם עשו עבודה מופלאה, באמת. הם הקימו מעצמם חמ"ל. הם היו לפני כולם, לפני הממשלה, לפני כולם. הם הבינו שצריך להקים איזשהו חמ"ל כזה, ואני כשהבנתי בעצם מה הדרישות שלהם לכל משלוח, הבאתי להם את הכל מוכן מראש. אמרתי לאנשים, אחי, תכין לי 1, 2, 3, 4, 5, אני לוקח את 5 את הדברים האלה, וככה יכולנו לשחרר את הסחורה מהר".
אביר מוסיף: "במקביל, הדבר הראשון שאני עושה זה כבר ביום הראשון למלחמה, אני מבין שיש אנשים שצריכים לצאת מאזורי סכנה, אין להם איפה להיות, אז אני מגייס חברה שנקראת איסטרה, שהיא אחראית על כל יחידות האירוח ב-Airbnb בישראל".
מנגלים שאביר קארה והחברים ארגנו לכוחות הביטחון בתחילת המלחמה
"יש להם איזה 10,000 יחידות כאלה, ואני מבקש מהם להשתמש ביחידות דיור שיש להן, אני מגייס למעשה את כל מלאי של הדירות Airbnb שלהם, אני מגייס אותן לתוך איזשהו חמ"ל. בהתחלה הכול נעשה בהתנדבות, כמעט 20 יום זה היה בהתנדבות, אחרי זה אנחנו הצלחנו להוציא נוהל, עבדתי גם מול משרד האוצר פה, והכניסו אותנו כמו בתי מלון, אבל 20 ימים ראשונים, הם נתנו בהתנדבות מלאה.
"עכשיו תקשיב, אתה מדבר על בן אדם שנותן 200-230 נכסים לאנשים שהוא לא מכיר. שזה למי, לתושב? אופקים, למי זה יועד? אופקים, שדרות, אופקים, שדרות, נתיבות".
נתקלתם בקשיים במהלך הרכישות?
ערן אפרת: במהלך השיחה עם ערן וחבריו נשמע כי חלק מהחברות לא ששו למכור ציוד לישראל מסיבות שונות. "באחד המקרים, היינו צריכים לשכנע חברה אמריקאית למכור לישראל ציוד שהיה מיועד למלחמה באוקראינה. אם צה"ל היה מנסה לעשות דבר כזה זה היה אורך זמן כפול ממה שלקח לנו עם כל הקשרים שטווינו תוך תקופה קצרה".
אביר קארה: "אני פחות עסקתי ברכישות מול הספקים. כן סייעתי בקליטת הסיוע כאן בארץ. אחד האתגרים היה ליצור גוף שיקבל את התרומות בצורה מסודרת. כאן נכנסה לתמונה שרה העצני-כהן, מעמותת ישראל שלי. פניתי אליה ואמרתי לה: תשמעי, צריך את העמותה שלך, רק להשתמש בשם של העמותה כדי להכניס דברים, ומשם אני אעביר דברים דרך המחסנים והאנשים שלי. היא נרתמה מיד בשמחה ועבדנו יחד לאורך כל הדרך".
אביר קארה מוסיף: "מהזווית שלי שהתחלתי עם דירות אירוח ופינוי תושבים מהדרום, אומר שהייתה לנו היענות מטורפת. כבר במוצאי חג שמחת תורה, באותו לילה קשה ביותר כשהדרום עדיין תחת אש, היה לנו מערך הסעות, מערך טלפונים שלם שיודע לקבל את האנשים שיכולים לתת דירות, ומערך שיודע להוציא אנשים משם".
"דרך אגב, הרבה חבר'ה חרדים מרמות בירושלים, ברכב הגדול שלהם, אתה יודע, יש להם רכבים גדולים, משפחות עם מרובות ילדים, ברכב הגדול שלהם הם אלה שעשו את העבודה ונסעו לדרום לחלץ משפחות תחת אש. פרסמתי בטוויטר והם פשוט באו".
"כן, באותו לילה, אחי, שבעה, שמונה, עשרה, 12 באוקטובר, בשיא הבלגן, אנשים נסעו תחת אש לשדרות, לנתיבות, הוציאו משפחות שלמות, הוציאו אנשים והעבירו אותם לדירות אירוח, כל זה התנהל מחמ"ל אצלי בבית, אני פרסמתי ברשתות החברתיות, ואנשים התחילו לפנות".
תגיד אביר, איך נוצר הקשר בינך לערן אפרת הכרתם קודם?
אביר קארה: "ממש לא הכרנו. אני התעסקתי בכל מה שקשור ביבוא. ככה הכרתי את ערן אפרת, ב-13 באוקטובר".
לפני כן לא הכרת אותו בכלל?
אביר קארה: "לא. קראתי איזה פעמיים את השטויות שהוא כותב ב-X (טוויטר לשעבר), הוא כותב כל מיני כאלה, על דובים ועל כל מיני חיות. יש לנו זמן לכתוב על דובים ונמרים? אנחנו פה חיים בתוך דובים ונמרים. הייתי צוחק מזה שהוא מתעסק בכל מיני צבי ים כאלה. הוא היה חשבון ייחודי כזה בטוויטר. ואז הוא כתב איזה יום אחד, שהוא מסתבך עם איזה משהו מבחינת יבוא, ואז פשוט שלחתי לו הודעה שאני יכול לפתור לו את זה יחד עם פיני בן מריאל, ובאמת הצלחנו לפתור את הבעיה, ומאותו רגע בעצם הוא הפך להיות חלק מהחמ"ל והתחלנו לעבוד יחד".
ערן אפרת: "באמת אביר היה שם כשנתקענו, הוא ידע איך לכנס את כל הקצוות ולהביא פתרון אפקטיבי ומהיר לכל בעיה בירוקרטית".
מלבד קסדות ואפודי מגן, איזה עוד ציוד הבאתם שסייע ללחימה?
בשלב הזה ניתן להרגיש על קו הטלפון מהולנד מתיחות קלה וחשש. ערן לא שש לשתף במידע שחלקו מסווג ובצדק, אודות סוג הציוד שנטל חלק ברכישתו והבאתו לישראל.
ערן אפרת: "מה שמותר לומר, ואהיה זהיר בלשוני, התמקדנו ברכישה של ציוד לוגיסטי וטקטי וציוד תומך לחימה". ניתן לומר שהמערך שהקים ערן אפרת בסיוע של חברים כמו אביר קארה (לשעבר חבר כנסת) ואחיה קליין, סיפק לצה"ל אפודים קרמיים תקניים שהצילו חיים של לוחמים לא פעם ולא פעמיים. קסדות תקניות שגם עליהם יש לערן לא מעט סיפורים של לוחמים שחייהם ניצלו הודות לקסדה שסיפק לצבא.
מלבד ציוד המגן המשובח, ניתן לומר כי החבורה של ערן, אביר ואחיה הצליחה לשנות בצורה דרמטית את פני הלחימה ברצועת עזה במספר היבטים. אחד השינויים המשמעותיים היה עם הכנסת הרחפנים לשירות מבצעי בכלל היחידות המתמרנות.
ערן וחבריו הצליחו להביא לצה"ל מאות רחפנים, על חלקם לא נוכל להרחיב ולספר על יכולותיהם המתקדמות, אולם די אם נתמקד ברחפני הצילום המתקדמים שבמלחמה הנוכחית עבדו צמוד עם הכוחות בשטח. לא מעט אירועים קשים נמנעו הודות לרחפנים. אם בעבר פעולות איתור מוקשים ובתים ממולכדים נעשתה על ידי החיילים עצמם שנכנסו בגופם לבתים על מנת לסרוק אותם, הרי שהיום לפני כל כניסה לבית חשוד הלוחמים מסיירים בתוכו באמצעות רחפן שמשדר תמונות באיכות גבוהה לכוח הלוחם מחוץ לאיתור.
מלבד סיוע באיתור מלכודות מוות שהכינו מחבלי חמאס, הרחפנים שסופו לצבא שימשו לעוד אין ספור מטרות שלא ניתן להרחיב עליהן את הדיבור.
כלב רובוטי משגר רחפן
בנוסף, הובאו לצה"ל משאבות וציוד שאיבה מתקדם. כולנו זוכרים את אותו פרויקט שניסו בצה"ל להציף את מנהרות החמאס. ניסיון שלא המשיך לאורך זמן מכמה סיבות מבצעיות ואחרות. את המשאבות הענקיות שנדרשו לביצוע השאיבה העוצמתית מהים סיפקו לצה"ל ערן וחבריו.
כמו"כ אנחנו חושפים כאן לראשונה תיעודים בלעדיים של כלבים רובוטיים שהובאו ארצה וסייעו ליחידות המיוחדות בפעילותן בעומק הרצועה. גם על יכולות הכלבים לא ניתן להרחיב יתר על המידה. חלק לא מבוטל מיכולות הצילום והתקיפה שלהם חסויים. רק נאמר שהכלבים הרובוטיים סייעו ללוחמים ביחידות המיוחדות וביחידת יהל"ם אין ספור פעמים.
כלב רובוטי מטייל באחד היישובים בדרום הארץ
אחיה קליין: "בשבע השנים האחרונות עבדתי במשרד רה"מ ובמשרד הביטחון. עסקנו שם בעיקר ביכולת לעשות שימוש בטכנולוגיות פורצות דרך לצורך לחימה בטרור".
"ניתן לומר שהעבודה שלי הייתה לקחת סטארטאפים ולעשות בהם שימוש כיכולות בעולם הביטחוני, כך אנחנו מוצאים טכנולוגיות דו שימושיות לצורך אתגרים ביטחוניים"
הכלב מדגים יכולות
"סייענו להביא לצבא יכולות רובוטיות שעל רובן לא ניתן להרחיב את הדיבור. הבאנו כלבים רובוטים, הבאנו רובוט דמוי צוללת, כמין רחפן שיודע ללכת בתוך המים. הוא סיפק מענה לכוחות בשלב בו הציפו מנהרות בעזה בניסיון לאלץ את המחבלים לצאת החוצה. הרובוט הזה סייע לכוח לראות מה קורה במנהרה בשעה שהיא מוצפת".
"גם כאן עשיתי שימוש ביכולות של תחום אחר לחלוטין. מצאנו רובוט שמשמש בבקרה של מערכות מים, הוא נשלח לחבר'ה ביהל"ם כדי שילמדו איך לעבוד אתו במנהרות. המטרה הייתה להביא ציוד שישנו את הלחימה וישדרגו את התמרון ויעניקו ערך מוסף ללוחמים. אוסיף עוד משפט אחד ואומר, שלכלב הרובוטי יש יכולות תיקון טובות בהרבה ביחס לכלב רגיל שנפגע בקרב".
חלק מהפינוקים שארגן אביר ללוחמים
אביר קארה: "בגזרה שלי עסקתי לא רק בהבאת ציוד צבאי אלא גם לסייע לאנשים. ברגע שאנשים התחילו לפנות, התחילו לפנות עם מלא מלא דברים. אז הקמתי שלושה חמ"לים במקביל, בוא נגיד ביום השלישי של המלחמה, כבר היו לי שלושה חמ"לים, אחד בתל אביב, ביחד עם קבוצה שנקראת מעגלי עשייה, מתחת ל-WeWork שם, אחד ברחובות ואחד חמל צפון. חמ"ל צפון היה יחד עם בחור בשם ניצן, שהיה יועץ של פורר, והוא הקים שם את החמ"ל, הוא יחד עם נוספים הקימו חמ"ל בצומת מירון על הכיכר, הם הוציא שם 1,500 מנות של אוכל לחיילים במשך חודשים".
"גם בתחום הצבאי סייענו בהבאת מצלמות לטנקים. זה היה פרויקט עצום, התקנו על ידי צוות אנשי מקצוע מאות מצלמות על טנקים שנכנסו לתמרון ברצועה. זה מציל חיים".
"כדי שתבין עד כמה זה חשוב אסביר קצת למה הבאנו את זה. המחבלים היו מנצלים את השטחים המתים סביב הטנקים והיו רצים ומצמידים מטענים רבי עוצמה לטנקים בזמן שהנהג לא יכול לראות אותם מתקרבים מאחור או מהצדדים. מצאנו לזה פתרון יחד בדמות מצלמות. התקנו מאות מצלמות עם 4 כיווני אוויר. כך נהג הטנק יכול לראות על המסך כל מה שקורה סביבו בזמן אמת. לא אחת המידע סייע לחיילים, כך הם יכלו לדרוס את המחבל שהתקרב כדי להצמיד להם מטען ולחסל אותו עם המטען שלו".
ערן, עם יד על הלב, הופתעת מהמצב הלוגיסטי של צה"ל בבוקר שמחת תורה?
"האמת שכן. לא האמנתי שצה"ל לא ערוך. ידעתי שיש חוסרים מסוימים בצבא. אבל לא שיערתי שיכול להיות כזה מחסור".
באלו תחומים בעיקר אתה יכול לשים אצבע על הנקודה ולומר כאן היה כשל?
"אחד הדברים שגיליתי לצערי", אומר ערן, "שצה"ל לא משקיע מספיק בהיערכות עם ציוד מתכלה, כמו ציוד רפואי קסדות ואפודים. בנוסף, יכולות הרכש של צה"ל לא כל כך טובות. לטעמי מי שהיה אחראי על זה לא עשה עבודה טובה".
נכון לומר שבצה"ל חיו בהכחשה מסוימת בתחילת המלחמה?
"ללא ספק בכלל. בהתחלה צה"ל אמר כל הזמן שלא חסר כלום, כנראה לא רצו להלחיץ, אבל מאחורי הקלעים הם שיתפו פעולה, אני חוזר ואומר, מי שהיה אמון על זה לא עשה את העבודה שלו".
איך ההרגשה שלך לאור כל ההשקעה מחד וההתעלמות של הצבא והמדינה מהבעת הכרת טובה כל שהיא?
ערן: "הצלנו חיי אדם וזה מה שחשוב באמת. אני לא מחפש הכרה. הידיעה שבזכות הפעולות שלי יש לוחמים שחזרו בשלום הבייתה, שלילדים שלהם יש אבא, לאישה שלהם יש בעל ולהורים שלהם יש בן לרוות ממנו נחת, זה מה שנותן לי סיפוק. עצום. לא צריך יותר מזה".
לסיום, היה הרבה שיח סביב העזרה של חבורת 'אחים לנשק' בתחילת המלחמה. היו מי שטענו כי הם אחראים במידה לא מבוטלת לתעוזה של חמאס שהעז לצאת למתקפה על ישראל. איך אתה רואה את הדברים, והאם יצא לך לעבוד מולם בשיתוף פעולה?
"כן יצא לי כמה פעמים לעבוד עם אחים לנשק. אני בשונה מהם לא שמתי מדבקות על הציוד שלי. צריך להבין שמדובר בארגון של אלפי אנשים. לדעתי הם לא שלטו על הכל. אני לא מסכים עם הדרך שלהם, ציפיתי שיגידו בתחילת המלחמה שאין יותר 'אחים לנשק'".
"הם היו צריכים להפסיק עם המיתוג, ולא לנסות ולהעביר מסר פוליטי תוך כדי סיוע בשעת מלחמה. עם זאת מההתרשמות שלי, אני חושב שמי שעבד איתי עשה עבודה טובה וראויה בלי קשר לפוליטיקה. האנשים עשו את זה למען הצבא, ולמען עם ישראל. שוב אחדד, אני לא הייתי עושה את המיתוג והצעקות דמוקרטיה. אבל בסוף צריך לזכור שגם הם תרמו פה לא מעט".
מה אתה חושב על הטענות שיש להם חלק ואחריות לכל מה שקרה כאן?
"אני ממש לא מסכים עם האמירות האלה.הם לא כמות כזו גדולה. זה לא מה שגרם ל-4000 מחבלי חמאס לחדור לישראל. לומר שהם אשמים זה לא נכון, 'אחים לנשק' זו חבורה קטנה ושולית. בסוף כולנו יודעים שהיו אין סוף התראות על עזה, ובסוף הורידו עם טרקטור את הגדר, ונכנסו עם כפכפים, ורצחו וחטפו. שוב אומר, לדעתי הם ארגון חסר השפעה על המצב הבטחוני במדינת ישראל. הם לא מסוגלים לעשות את זה ולהשפיע כל כך הרבה".
אם יש נושא אחד שמפריע מאוד לאנשי שיחי הרי שהוא הקיטוב בעם. כולם אמנם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות עדיין, ובכל זאת לא מחפשים להטיל רפש על ציבור אחר גם אם הוא שונה מהם באורחות חייו.
אז על מי אתה מטיל את האחריות לקיטוב החברתי במדינה ערב המלחמה וגם כיום?
ערן אפרת: "אני כן רואה אחריות שמוטלת בעניין הזה על אנשי צבא ופוליטיקאים".
אביר קארה: "מסכים לגמרי עם ערן, התקווה היחידה זה אם אנחנו נדע להיות מאוחדים, אם אנחנו נדע ללמוד ולצמוח מזה, מה שלא נראה שאנחנו עושים עכשיו. זה תהיה התקווה. לדעתי צריך פה ממשלה שמובילה לזה.
אתה חושב שזה תפקיד של ממשלה?
אביר: "חד וחלק".
אתה לא סבור שהיה שינוי לטובה בעקבות המלחמה בעם?
אביר: "לא, אם כבר יש שינוי לרעה".
לרעה?
אביר: "היה שינוי לטובה בהתחלה, בשלושה חודשים הראשונים, ואחרי זה שינוי לרעה. אחרי זה הלכנו אחורה, היום אנחנו נמצאים עוד פעם ב-6 באוקטובר. אנחנו נמצאים באותה נקודה בדיוק. אולי אפילו גרועה יותר, עם פערים גדולים יותר, עם מרחקים גדולים יותר"
את דבריו אביר מסייג ומבהיר: "יש לנו עם נפלא, כן? זה לא שהכל לא טוב, יש לנו עם נפלא, אבל יש פערים מאוד מאוד גדולים בין מה שהצלחנו לבחור לכנסת כדי לייצג אותנו לבין העם עצמו. יש פה עם נהדר, אני מדבר גם על כולם דרך אגב, חרדים, אשכנזים, חילונים, מזרחים, זה לא משנה מה אתה. באמת, אנשים, באמת, מהשורה הראשונה, הטובים ביותר. אבל הצלחנו פחות בבחירת ההנהגה".
מנסה להבין למה אתה מתמקד כל הזמן בהנהגה.
אביר: "כי ההנהגה היא הכל, מה זה למה אתה מתמקד בהנהגה? אם הם קמים בבוקר, ואתה קורא כל היום בעיתונים, במקום שאנשים יעסקו פה בבעיות היומיום, בעוקר המחיה, בביטחון האישי של אזרחי מדינת ישראל, מתעסקים בריבים פנימיים, בשטויות, בג'ובים, בעברת כספים לכל מיני יהלומים וחברים שמצביעים לך במרכז הליכוד, אז כמובן שאתה מתעסק בשטויות.
"אתה לא היית פה ברפורמה במערכת המשפט? אני כמי שתומך ברפורמה במערכת המשפט, חשבתי שהממשלה הזאת, לא רק שהיא לא העבירה את הרפורמה במשפט, כן? אבל כל בוקר הממשלה הזאת קמה, כדי לתקוע אצבע בעין למישהו, של צד שני, שהיא בעצמה המציאה, צד שני שלא היה קיים בכלל".
"אין מדינה. מה אני בא להגיד לך, אין מדינה ואזרחים מחליפים את הממשלה בזמן הזה. ומי שמצליח, מגשש דרכו באפלה ועושה. בהחלט, בהחלט, זו בעיה חמורה".
ערן אפרת: "מסכים עם אביר בכל מילה. הקיטוב הוא בעיה מנהיגותית, הם (בכנסת) כנראה לא רוצים לאחד, לא רוצים שנחיה יחד באהבה. אבל אנחנו יודעים היום היטב שאם לא נהיה מאוחדים לא נשרוד כאן בג'ונגל".
"אני אכן מאוכזב מאוד מהעדר הנהגה מאחדת בישראל, ואם יורשה לי עוד נקודה אחת שכדאי לשים אליה לב. ישראל היא מדינה נוראה יקרה. יוקר המחיה בה הוא מהגבוהים במדינות המערב וזה לא חייב להיות ככה. על הממשלה והמדינה מוטלת האחריות לדאוג לרווחת האזרחים ולצעירים ישראלים יהיה אופק כלכלי טוב".
אביר קארה הזה שונא חרדים מאד גדול ניסה להילחם בנו… עדיף לא לפרגן לאישכזה
תתביש לך!
למה תתביש לך מי ששונא חרדים לא מגיע לו שום פירגונים שישמח שהם שומרים על העולם ומגינים עלינו את כל האוכל הטעים והמנגלים צריך לעשות להם כי השומרים האמיתים
זה שאנשים תורמים ובגדול לא אומר שדעתם צריכה להישמע
נכון מאוד
בכל מה שקשור לאביר קארה הייתי מטיל ספק האם הוא עשה את זה