במעמד המרומם השתתפו אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור, ואלפים מתושבי העיר שביקשו ליטול חלק במעמד ההיסטורי.
האירוע החל במסע הכנסת ספר תורה מרשים אל הבניין החדש והמפואר של התלמוד תורה. נדבת הנגיד הרבני ר' אברהם מרדכי גליק מלונדון, בקול רינה והמון חוגג, ליווי אלפי תושבי העיר את ספר התורה ברחובות סטמפורד היל, בריקודי קודש נעלים ושירה אדירה.
הס הושלך בקהל עת נשמע מפי האדמו"ר מויז'ניץ אמירת המזמור "לדוד מזמור" ולאחמ"כ כיבד את בנו הרה"צ חיים מאיר האגער באמירת "מזמור לדוד" כנהוג, כשלאחריו פתח כ"ק האדמור שליט"א בשירת זמר 'הקפה שישית' וינועו אמּות הסיפים בעוז ותעצומות בשמחת התורה, אשרי ראתה זאת.
לאחר המעמד הכביר הגיעו האלפים לאולם 'יסודי התורה' שם הוכנה ברוב פאר והדר סעודת מצוה לכבודה של תורה, בשעה היעודה נכנסו האלפים לאוהל הענק שהוקם במיוחד לרגל המעמד בחצר מוסדות יסודי התורה בסטמפורד היל בשאטער הענקי, שהוקם ברוב פאר והדר,
בהשתתפות אדמו"רים ורבנים ובראשם חברי הבד"ץ לונדון, ורבני כל קהילות הקודש בעיר, אשר השתתפו בכל מעמדי הקודש, יחד עמם ראשי הקהילות נכבדי ושועי העיר.
במהלך הערב נשמעו דברים מרגשים מפי פה מפיק מרגליות הרה"ג ישעיה גרינפלד שהנחה את המעמד בטוב טעם, נואם הכבוד היה הגאון הגדול הרב שלום פרידמן שליט"א סגן אב"ד לונדון אשר ביטא את רגשות כלל תושביה החרדים של העיר לונדון בהקמת בנין מפואר במסירות נפש , את דבר הקהילה הביא הדומ"ץ הרה"ג גרשון שפיטצער שציין את חשיבות המעמד עבור הקהילה היהודית בלונדון בכלל, וקהילת ויז'ניץ בפרט. הדוברים הדגישו את החשיבות העצומה של הקמת מוסדות תורה וחינוך, ואת הברכה שמביא המוסד החדש לעיר לונדון.
כשבין פרק לפרק הנעימה מקהלת ויז'ניץ את האירוע בשירי שבח והודאה, תפילה ושמחה.
את המשא המרכזי נשא, כ"ק מרן אדמו"ר מויז'ניץ, בדברות קודש חוצבי להבות אש הביע רגשי לבו בהקמת הבניין על שמו ולזכרו של אביו הרה"ק בעל הישועות משה זי"ע, אשר כל ימיו היתה דאגתו לחינוך הדורות הבאים, כן ציין את התפתחות הקהילה עוד מדורות עברו, בנוסף שיבח את תורם הספר תורה מגדולי התומכים לקרן הבניין הנגיד הרב אברהם מרדכי גליק, בסיום דבריו הודה לכלל רבני העיר ותושבי העיר על התגייסתם למען הבניין בכלל ובפרט בהכנסת אורחים לכלל האורחים שהגיעו מכל קצוות תבל להשתתף במעמד.
אירוע חנוכת הבית נמשכה עד לשעות הקטנות של הלילה, כשהמשתתפים מציינים את גודל השעה ואת החשיבות ההיסטורית של הקמת המוסד החדש. אין ספק כי מדובר באבן דרך משמעותית בהתפתחות הקהילה החרדית בלונדון בכלל, ובפרט של הקהילה הק' ויז'ניץ המפוארת.
בין הרבנים והאדמורי"ם החשובים אשר כבדו ופיארו בהשתתפותם את מעמדי הקודש בשבת וחנוכת בית: הגאון הגדול רבי שלום פרידמן שליט"א סגן אב"ד לונדון, הגאון הגדול רבי יוסף פדווא שליט"א רב ביהמ"ד חשב האפוד נשיא וראש הדיינים דהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, הגאון הגדול הרב אהרון דוד דונער שליט"א ראב"ד לונדון, הגאון הגדול ר' זאב פלדמן שליט"א רב דקהל עץ חיים וחבר בד"ץ קהילות החרדים, כ"ק האדמו"ר מביאלה לונדון שליט"א, הגה"צ רבי שמואל בנימין קרויס שליט"א אדמו"ר מבית שלמה אריה ונשיא ישיבת תורת חסד, הגה״צ רבי משה מנחם ווייס שליט״א אב״ד סאטמר, הגה"צ רבי בנציון בלום שליט"א רב דחסידי באבוב בלונדון, הגה"צ רבי נפתלי אלימלך לייזער שליט"א בנו בכורו ורב דקהילת פשעוורסק, הגה״צ רבי לייבוש פאדווא שליט״א חבר הבד"ץ חו"מ בן מרן הגאב"ד שליט״א, הגה״צ רבי ברוך חנא גרינפעלד שליט״א אב״ד באבוב 45, הגה״צ חיים מיכאל ביבערפעלד אדמו״ר מטשורקוב, הרה"ג מנדל גליצקי שליט"א דומ"ץ דחסידי בעלזא וחבר הביד״צ, הרה״ג רבי יחזקאל פריזל דומ״ץ סקווירא, הרה״ג רבי יצחק יונג שליט״א דומ״ץ צאנז, כ"ק האדמו"ר מליעזש שליט"א, כ"ק אדמו״ר מסטאניסלב שליט"א, הרה״ג אשר אנשיל יונגרייז רב דקהל תפארת עמרם, הרה״ג דוד טוגנהאפט רב דקהל נשמת ישראל בגולדרס גרין, הרה״ג רבי יצחק פריעדמאן בן הגר״ש שליט״א, דייני ורבני קהילות סקווירא, בעלזא, סאטמאר, חב״ד, אגודת ישראל, מחנובקא בעלזא, טשאבא, קרעטשניף, טשערנאביל, ביאלה פשיסחא, קהל חסידים, ועוד רבנים מקהילות הקודש.
