בכתבה שהתיימרה לבקר אך הפכה למהללת, פורסמו דבריו של ראש עיריית נוף הגליל, שסיפר כי פנה למשרד התחבורה במשך זמן רב ללא מענה – עד שפנה למקלב. לא עבר חודש, וכבר נמצא פתרון תחבורתי מסודר לתושבי הר יונה בעיר, שמבקשים להגיע למודיעין עילית ואשדוד.
"תחבורה ציבורית מושלמת במודיעין עילית"
כתבת התחבורה של "דה מרקר", יפעת ראובן, יצאה לשטח כדי לבדוק את המצב בעצמה, וכנראה הופתעה לטובה. תחת הכותרת "בעיר מודיעין עילית עושים תחבורה ציבורית מושלמת", היא מתארת חוויית נסיעה מסודרת, זמינה ויעילה. בכותרת המשנה היא מסכמת: "מסוף האוטובוסים במודיעין עילית, שבה רוב חרדי מובהק, מוכיח שכשיש תקציבים – אפשר לעשות תחבורה ציבורית טובה".
בגוף הכתבה צוין במפורש: "התחבורה הציבורית שמשרתת מוקדים חרדיים תוגברה בשנתיים האחרונות, בתקופת כהונתו של סגן השר מקלב, וזאת הודות לתקציבים ייעודיים שהוקדשו לשיפור התחבורה הציבורית".
כמובן, כמו כל כתבה בתקשורת הכללית, גם כאן לא ויתרו על ביקורת קטנה: הכתבת ביקשה להשתמש בחדר השירותים במסוף האוטובוסים ונענתה שהמפתח נמצא אצל ראש העיר, יעקב גוטרמן…
"גם לנו מגיע מקלב" – הציוץ שהפך לויראלי
ההפתעה האמיתית? כתבת התחבורה עצמה, יפעת ראובן, העלתה ציוץ בטוויטר ובו כתבה: "כמה פעמים צריך לכתוב שהגיע הזמן שגם לציבור החילוני יהיה מקלב משלו שידאג לצרכים שלו…".
כשאפילו כתבי "דה מרקר" מודים בזה, כנראה שמשהו באמת עובד. זה כבר לא עניין של מגזר כזה או אחר – התחבורה הציבורית השתפרה, וזה מורגש.
פרגון אמיתי או איזון לביקורת?
אז מה הסיפור פה? האם מדובר בהכרה אמיתית בהצלחתו של מקלב, או אולי ניסיון לאזן את הביקורת כלפי הציבור החרדי? כך או כך, כש"דה מרקר" מפרגן, זה סימן שמשהו גדול קורה.
"הציבור החרדי רגיל בדרך כלל לקבל סיקור ביקורתי ואפילו עוין מהתקשורת הכללית", אומר גורם בתחום. "גם כאן אולי ביקשו לקלל – אבל יצאו מברכים. בסופו של דבר, העובדות מדברות בעד עצמן: כשיש עבודה מקצועית, יש גם תוצאות – והן נראות בשטח".
מאד נחמד שחילוני כותב פרגון על חרדים, אבל שיכתוב דברים נכונים. התחבורה במודיעין עילית היא מהגרועות מהארץ. ולמסוף המהולל בקצה העיר אין גישה נוחה. כנראה הגיעה בשעה 12 בבוקר כשכולם במוסדות ובעבודה.
הכתבה רק גורמת לכולם לחשוב שהכל בסדר כשהכל ממש לא בסדר.
מקלב שליח ציבור מסור בצורה יוצאת דופן!!!
גאה להיות במגזר שאלו שליחי הציבור שלו!