ימי בין הזמנים החלו ובני הישיבות יצאו להחליף כוחות ולהתרענן לקראת חזרתם לעמל התורה בכוחות מחודשים ב'זמן אלול', גם משפחות חרדיות גודשות בימים אלה את אתרי התיירות השונים ברחבי הארץ. כרגיל רוב המטיילים מצפינים למסלולי הטיולים בגליל והגולן תוך שאינם נמנעים מביקור חובה בכנרת, הימה של ישראל.
ימת הכנרת היא אתר קסום לטיול, לשחייה, לשיט ולסתם פיקניק נחמד עם המשפחה, אולם ברגע אחד יכול האגם שליו והמקסים כל כך להפוך למלכודת מוות קטלנית ואכזרית. אולם נראה שחרף האסונות הכבדים שאירעו בכינרת בשנים האחרונות לא תמיד כולנו זוכרים עד כמה מדובר במקום שחובה להתנהל בו במשנה זהירות ואחריות.
מתוך הערכה לעמלי התורה ומשפחותיהם, ביקשנו לשוחח עם גורמי המקצוע על מנת לשמוע מהם על הזהירות הנדרשת בכל מפגש עם הכנרת. בשיחתנו עם רס"ב מתי שלג, ימאי בשיטור הימי בכינרת, ננסה להבין מדוע אינה דומה ימת הכנרת לחופי הים התיכון המוכרים והאהובים, ומהם הטיפים באמצעותם נוכל ליהנות מחופשה מרעננת ובטוחה ולשוב כולם יחד הבייתה בריאים, שלמים ובטוחים.
רגע לפני שנצלול לשיחה עם רס"ב מתי שלג שעובד כבר עשרות שנים בשיטור הימי בכנרת, נזכיר לכולנו לא לשכוח להתפלל 'תפילת הדרך' בכל יציאה לדרך, גם אחרי הקפדה על כל כללי הזהירות החשובים כל כך, כולנו זקוקים לסייעתא דשמיא שניסע לשלום ונחזור לשלום.
אחרי שנשאנו תפילה לשלום משפחתנו ושלום כל עם ישראל, אפשר לגשת ולשמוע את הטיפים של השוטר שמכיר כל אבן בכנרת ומודע היטב עד כאב כמה עלולה הכנרת המקסימה עלולה להטעות ולהוות "מקום סכנה" ממש.
אנחנו נמצאים ביום השלישי של בין הזמנים, במשטרה כבר יודעים לומר שהצפון מוצף ברוך השם באלפי מטיילים חרדים שגודשים את מסלולי הטיולים השונים, וכמובן רבים רבים מגיעים לחופי הכנרת. בתחילת שיחתנו מספר רס"ב מתי בכמה מילים על השיטור הימי, תפקידיו, ופריסת הכוחות שלו: "נעים מאוד, קוראים לי מתי שלג ואני מצא בשירות משנת 2001. השיטור הימי זאת יחידה ארצית שחולשת על הכנרת, על ים תיכון, וגם על ים סוף. ליחידה יש בסיס שיטור ימי בכנרת, בים תיכון יש בסיסים של שיטור ימי בחיפה, בתל אביב ובאשקלון, ובדרום יש לנו בסיס בים סוף, בסיס שיטור ימי, אילת. השיטור הימי זו יחידה ארצית שאמונה, קודם כל, בראש ובראשונה על הצלת חיים. הצלת חיים של כל אדם שנכנס למים, הגיע לאיזושהי מצוקה עם סירה, על מזרון, יצא בשחייה, כל דבר שהוא בתווך הימי, אנחנו בעצם אחראים עליו".
סירות השיטור הימי פועלות בעצם כמו ניידות משטרה רגילות – רק שבמקום להיות עם ארבע גלגלים על כביש, הן שטות במים. הן מצוידות בסירנה, בכלי נשק, ובמערכות גילוי מתוחכמות. כל הכללים החלים על ניידות משטרה רגילות חלים גם עליהן. השיטור הימי פועל בכל הגזרות ובכל הימים
מתי מפתיע ומספר כי "מכל הבסיסים שמניתי, רוב העבודה שלנו נמצאת בשיטור ימי כנרת, כשישים אחוזים מכלל האירועים, אם זה הצלות, רוב האירועים שיש במים הם בשיטור הימי בכנרת. למרות שהכנרת היא בעצם הכי קטנה, היא מייצרת את העבודה הכי מאתגרת".
"אנשים מגיעים לכנרת והיא מתעתעת. בשעות הבוקר, הכינרת נראית שקטה ונוחה, ואנשים נכנסים במזרונים והכול נראה שקט ושלב, נראה שאפשר להיות במים ואפילו להתרחק טיפה מהחוף, ואז בדרך כלל בשעות הצהריים בסביבות השעה אחת, בעצם נכנסת את הרוח שאנחנו כמובן מכירים וערוכים לקראתה עם עוד גופים כמו מד"א, איחוד הצלה, המצילים, אנשי רשות הכנרת, פקחים שנמצאים על החוף ותצפיות".
"ברגע שהרוח נכנסת, היא מצליחה להפתיע את האנשים שנמצאים במים, גם אלה שנמצאים בחוף, באותן שעות מתחילות להיכנס לנו רוב התקלות, אנחנו מוזעקים לאירועים רבים שבכולם אנחנו נושאים תפילה שנסיים אותם בניסים ובהצלחה. לצערי הרב, לא תמיד אנחנו מצליחים".
מאיפה באה הרוח הזו? מה היא יכולה לעשות?
"הרוחות שנכנסות פה לכנרת בשעות הצהריים, אלה רוחות מערביות מאוד חזקות, הן גורמות לכל מי שנמצא במים – על אמצעי ציפה, או נמצא בסירה, או כל דבר אחר – להיסחף לעומק האגם. הרוח לוקחת את האנשים מהצד המערבי לכיוון העומק, לכיוון הצד המזרחי. האמת שהרוח לא רק לוקחת אותך, היא יוצרת באנרגיה שלה גלים מאוד קצרים וחזקים, והיא כמובן מפתיעה את האנשים".
מה קורה למי שנמצא בחופי הכנרת בצדה המזרחי, כיצד תשפיע עליו הרוח?
"בחופים בצד המזרחי, הרוח מפילה או זורקת אותך לכיוון החוף. כמובן שגם שם יש גלים, והם עלולים להיות לא נעימים, אבל מבחינת הרוח והמים הם יסחפו אותך לחוף, שזה פחות נורא, יותר קריטי לנו, זה אדם או ילד או משפחה שנמצאים עכשיו על איזושהי סירת גומי במרחק מאוד קרוב לחוף, אפילו שהם עומדים על הרגליים בצד המערבי, ופתאום נכנסת הרוח, ואז אנחנו באיזשהו אירוע אחר, שיכול להיות אירוע אפילו קשה", מזהיר רס"ב מתי.
"אנחנו בשיטור הימי נערכים בספינות ובאופנועי ים יחד עם גופי ההצלה, על מנת שהספינות ייתנו את המענה בעומק האגם, או לאנשים שממש נקלעו למצוקה, ועם אופנועי הים נותנים את המענה הקרוב לחוף באזור שאנחנו יכולים להתקרב אליו, גם להזהיר, גם להתריע, וגם כמובן לקלוט את האנשים לפני שהם נכנסים למצוקה, או שהם נכנסים למצוקה והם אפילו לא מבינים. וככה בעצם אנחנו ממקסמים את הצלת חיים שלנו".
כמה זמן גם לוקח לכם להגיע מנקודה לנקודה במקרה של אירוע חירום?
"זה מאוד תלוי. אנחנו מנסים לפזר בעצם את הכוחות, את הספינות ואת אופנועי הים, שיהיה לנו בכל מקום איזשהו כלי שיט שיכול לתת מענה. כמובן, אנחנו פועלים לפי הרוחות, אחר הצהריים יותר מתמקדים בצד המערבי. זמן ההגעה שלנו תלוי במצב המים. אם יש רוח וגלים, אז ייקח לי יותר זמן להגיע. אם הכינרת היא פלטה ושקטה, אז אני אגיע יותר מהר, הכל תלוי איפה אני נמצא".
אם הבנתי נכון, אתה אומר שהרוחות עד כדי כך חזקות שאופנועי הים שלכם עם מנוע חזק יתקשו לנוע כנגד הגלים, זה עד כדי כך משמעותי?
"בטח, זה משפיע גם על אופנוע ים, גם על סירה. העמידות שלך להגיע לאיזשהו מקום, השרידות של הכלי עצמו של אופנוע ים, גם אם המשיט הוא מקצוען, היא מאוד קשה. בגלל זה אנחנו פורסים יותר כוחות מהרגיל ומתמקדים בחופים שהם הבעייתיים יותר, החופים שמהם מגיעה הרוח".
למתי חשוב לציין אזהרה נוספת, כדאי להאזין לדבריו גם למי שכבר מכיר את הכנרת והסכנות הטמונות בה. הימה משנה את פניה בכל שנה, וכעת ניצבת בפנינו סכנה חדשה: "בעקבות המחסור בגשמים, חלה ירידה במפלס המים, זה גרם לכך שיותר חופים נחשפו גם בצד המערבי וגם בצד המזרחי. בצד המזרחי התווספה לנו תופעה, היה הייתה קיימת תמיד אולם לא הייתה לה חשיבות כי האזור היה עמוק בים. כעת בגלל ירידת המים נוצרה מדרגה שיצרה עומק פתאומי למי שהולך במים, בחול, ומרגיש שהכול בסדר, הוא מגיע עד הברכיים, ואז המים מגיעים לו עד המותיים, וברגע אחד הוא נופל למדרון, שיכול להגיע גם לשניים וגם לשלושה מטרים".
"זו סכנה, מי שלא יודע לשחות, יכול לטבוע במקום הזה במרחק לא רב מהחוף", מתריע מתי.
למה הכנרת מסוכנת יותר לטביעה ויש בה סיכונים רבים יותר מבים התיכון או בים סוף?
עוד בטרם יפנה רס"ב מתי להסביר על העדר המלח שמסייע לציפה ולא קיים בכנרת, חשוב לו לספר מהזווית שלו כמי שעוסק בחיפוש ואיתור של אנשים שטבעו או נקלעו למצוקה, במהלך עבודתו הוא נתקל בקושי גדול לאתר את האדם שטבע: "פה במים המתוקים הראות מוגבלת ביותר, אתה יכול לראות אדם, רק אם אתה מכניס את הראש ממש לתוך המים. בים תיכון או באילת, בים סוף, אתה יכול לראות את האדם אם הוא צולל, או אם הוא חס וחלילה טבע ניתן לראות את הגופה, אתה יכול לראות בעומקים של ארבעה, חמישה, שישה מטרים, עדיין ניתן לראות אותו. ולעומת זאת, בכנרת, אחרי שניים, שלושה מטרים אתה כבר לא רואה, אתה לא רואה, זו בעיה קשה ביותר. גם אם ראית את הבן אדם נכנס למים והוא שקע באיזה מקום, מאוד קשה לך לאתר אותו, כי אתה לא רואה הכל בוץ, הכל אבנים, וכמובן זה מים מתוקים שהם פחות מציפים אדם שטבע לעומת הים".
"בנוסף, בים בסופו של דבר הגלים הם די מסודרים, רוב הפעמים הם מביאים אותך לכיוון החוף. הבדל נוסף שיש, בים התיכון אנשים לא ממהרים להיכנס לעומק, נוח להם להישאר על החול. בכנרת אתה דורך על אבנים, אז תמיד אתה מעדיף להיות קצת בעומק או לצוף על איזשהו אביזר".
מתי, מה הסיכון אם אדם מגיע עם המשפחה לכנרת, הוא מגיע למקום שאין מצילים או לחוף מוכרז אבל בשעות שאין שירותי הצלה, זה מסוכן להיכנס עם הילדים רק כמה סנטימטרים לתוך המים?
"אנחנו ממליצים ומבקשים שכל בן אדם יישמר לנפשו וייכנס רק בחופים מוכרזים. חופים שיש בהם מצילים, שיש אנשים שרואים אותך, החוף מסודר ותחום במצופים, כלי שיט לא יכולים להתקרב אליו. הציבור צריך להיכנס רק בחופים האלה, בהם יש מציל ששם לב אליך ואתה מונע מעצמך להיכנס לכל מיני תקלות שאחרי זה אף אחד לא יראה אותך, אף אחד לא ידע גם איך להגיע אליך, ואתה גם לא יודע לאיזה חוף אתה נכנס. לכן אנחנו ממליצים להיכנס רק בחופים מוכרזים. כמובן שיש פה חופים שהם לא מוכרזים, והם חופים פתוחים, ואנשים באמת קצת רוצים להתבודד, רוצים להקים לעצמם איזשהו אוהל, אבל הסיכון הוא שם. הסיכון הוא בזה שאתה בעצם נכנס למים במקום שהוא לא מוכר, או מקום שהוא לא מאובטח, מקום שאין בו שירותי הצלה", מסביר מתי.
"אם כולנו נקפיד ונציית לכללים, אני מאמין שנוכל לצמצם את האירועים ונעבור את בין הזמנים עם אפס תקלות בעזרת השם", מתפלל מתי.
אחרי שנים רבות בשטח, יצא לך להיות באירועים שנגמרו, לא עלינו באסון? ספר קצת על התחושה, איך מתנהלים כזה אירוע מול המשפחה?
קולו של מתי נסדק כשהוא נזכר באירועים קשים ביותר אליהם נחשף. כדי לא להפחיד מדי את ציבור הקוראים נדלג על חלק מהסיפורים הקשים אותם חווה: "זו תחושה באמת קשה, אני זוכר אירוע של אבא ששט בסירה שלהם הפרטית, ובשוגג פגע בילד האהוב שלו. ואנחנו צריכים להגיע ולחלץ את הגופה, ולעיתים לא הכל גם נראה טוב כל כך אחרי פגיעות שונות שעלולות לקרות. היה לי פעם אירוע של אנשים שהילדים שלהם טבעו בעומק שני מטרים, הוא אמר לי, ממש עכשיו פה הילד נעלם, וזה מאוד קשה, מאוד קשה להגיע כשהמשפחה עומדת פה על החוף ואתה פתאום מוציא את היקר להם מכל בלי רוח חיים. אלה דברים שהם מאוד קשים".
"יש גם חיפושים שנמשכו ימים, שבועות, היו לנו חיפושים שנמשכו חודשים, אני לא מאחל לאף אחד את החושה הזו של המשפחות שעומדות על החוף חסרות אונים ויודעות שהבשורות שיגיעו אליהן לא יהיו טובות. לפעמים אני רואה את המשפחה על החוף, הם מחכים יום ועוד יום ועוד יום, ובאמת נקרע לך הלב, כי אתה יודע שהם פשוט מחכים שאתה תיתן להם את האישור שמצאת את יקירם".
קולו של מתי נשבר שוב כשהוא אומר: "בסופו של דבר, שהאירועים הכי קשים הם עם ילדים. זה פשוט נורא".
לסיום, כמה מילים על האכיפה שאתם עושים. במה אתם מתמקדים? התקרבות סירות לחופים?
"האכיפה שלנו מתחלקת לכמה נושאים. ראשית יש אכיפה מול כלי שיט, סירות, ספינות, אופנועי ים. אנחנו מוודאים שהם שטים לפי הכללים, במהירות המותרת, במקום המותר, מחזיקים ברישיונות, ביטוחים, מספר אנשים, חגורות הצלה, ציוד בטיחות, כל הדברים האלה אנחנו נותנים להם דגש ואנחנו גם אוכפים, ורושמים דוחות כנגד משיטים שלא מצייתים לחוק".
"יש בכנרת תחנות ההשכרה של כלי שיט, אנחנו מפקחים שהם עומדים בכל התנאים, שיש סירת פיקוח שנמצאת בחוץ, מספר האנשים שעולים על הכלי שייט, חגורות הצלה".
כלי השיט של השיטור הימי מצוידים במקלעים ובכלי נשק מתקדמים. השוטרים עולים לסירות עם רובים ארוכים וציוד מלא כשל שוטר רגיל. מלבד העבודה החיונית של הצלת חיים וסיוע בחילוצים, הם נותנים אבטחה מפני אירועי טרור ופשיעה חבלנית. בנוסף, באזורי הנמלים הימיים יש אירועים של ניסיונות הברחה, השיטור הימי עוסק גם בזה – זוהי עבודתו של השיטור ימי ממש כמו שיטור עירוני רגיל.
השיטור הימי מסייע גם לחיל הים בהגנה על הגבולות. בים התיכון למשל, חיל הים פועל בתווך העמוק יותר עם הסירות שלו, אבל המשטרה אחראית על האזור שבין חיל הים לחוף. אם יש חשד לגוף זר במים או לסירה לא מזוהה, חיל הים אחראי על הביטחון בעומק הים, והשיטור הימי אחראי מהמקום של חיל הים לכיוון היבשה. על החוף עצמו אחראים השוטרים עם הניידות שלהם.
עם כמויות המבקרים בימים אלה בכנרת, איך אתם מתמודדים עם אנשים רבים כל כך?
"בתקופה הזו של החופש אנחנו מתוגברים במתנדבים. יש לנו מתנדבים שהם ימאים לכל דבר, עוברים אצלנו הכשרות, הם יודעים גם להשיט הסירה, ולטפל באירועים יחד איתנו. אנחנו מעבים גם את הכוחות הימיים ובשילוב עם כוחות יבשתיים משטרתיים שנמצאים בשטח, ונעזרים בגופים נוספים כמו איחוד הצלה ומד"א, שגם להם יש ספינות, כולם מצטרפים למאמץ".
אשריהם של השוטרים האלו ששומרים על עם ישראל.
13.00 מה הכוונה?
כמו שהוא אמר-זו השעה שמתחילה רוח שמשנה את כללי המשחק