הירי הלילה מדרום לבנון לעבר ישראל מציב מחדש את הזירה הצפונית במרכז המערכה. בצה"ל הבהירו כי כל האפשרויות נבחנות – כולל מהלך קרקעי – ושר הביטחון אף הגדיר את הנהגת חיזבאללה כיעד מוצהר.
לדברי אל"ם (מיל’) ד"ר ז'ק נריה, הירי אינו תגובה נקודתית אלא מימוש של הבנות שהושגו בינואר בין שר החוץ האיראני לבין הנהגת חיזבאללה. “מדובר בארגון שפועל כזרוע איראנית לכל דבר”, הוא מסביר. “המימון, ההנחיות והקו האסטרטגי מגיעים מטהרן – ולכן בעת עימות רחב, הבחירה ברורה”.
נריה מוסיף כי מבחינת הארגון, פגיעה במנהיג העליון של איראן חצתה קו אדום אידיאולוגי. לדבריו, בתפיסה השיעית המושרשת בארגון קיים מוטיב של הקרבה עד הסוף – גם במחיר עימות ישיר.
עם זאת, בזירה הלבנונית המצב מורכב יותר. נשיא לבנון וראש הממשלה גינו את הירי, וגורמים בממשלה אף רמזו כי לא יאפשרו הידרדרות בלתי נשלטת. לדברי נריה, ישראל העריכה מראש אפשרות של הצטרפות חיזבאללה והכינה לכך מענה.
עודד עילם, לשעבר בכיר במוסד, רואה במהלך של חיזבאללה צעד סמלי יותר מאשר אסטרטגי. “זה מהלך של נאמנות לאיראן – לא של אינטרס לבנוני”, הוא אומר. להערכתו, הארגון פועל בשעה שבה כוחו האזורי נשחק: אין לו את הגיבוי הסורי המלא, הסיוע האיראני מוגבל יותר, והלגיטימציה בתוך לבנון – כולל בקרב שיעים – בירידה.
באשר להמשך המערכה, עילם מעריך כי משך העימות בצפון יהיה תלוי בהחלטה ישראלית: האם למצות מהלך רחב נגד הארגון או להסתפק בהרתעה נקודתית. במקביל, בטהרן מנסים לאזן בין שיגורי כוח לבין איתותים דיפלומטיים לוושינגטון. לדבריו, השאלה המרכזית היא כיצד יבחר לפעול נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ – האם להחריף את הלחץ או להוביל להסדרה.
בינתיים, בצפון נמשכת הדריכות, וההערכה היא כי הזירה הלבנונית תישאר תלויה בהתפתחויות המרכזיות במערכה מול איראן.
