עם ישראל מקפיד לאכול בראש השנה את הסימנים בתפילה לשנה טובה ומתוקה. משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים לקראת ראש השנה, מהם עולה כי אכילת הסימנים לשנה טובה, מתבטאים בנתונים.
משרד החקלאות מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בשבוע ממוצע צורך הישראלי כ-345 גרם דגים, כאשר כ-25% מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך שבוע הקניות לחג נוסקת הצריכה לכ-563 גרם לנפש.
לקראת ראש השנה בשבוע הקניות לחג (7 ימים לפני ערב החג) צופים במשרד החקלאות גידול של כ-71% בכמות צריכת כלל הדגים לעומת שבוע ממוצע בימות השנה. צריכת הדגים הטריים בשבוע הקניות לחג מהווה כ-29% מסך התצרוכת של דגים בכלל (טריים וקפואים), לעומת כ-25% בממוצע על פני כל השנה. קרי בשבוע זה עולה הביקוש לדגים טריים. הדגים המובילים במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הם האמנון והסלמון עם כ-36% מסך מכירות הדגים לכל אחד מהם, אחריהם במקום השלישי דניס עם כ- 5% ובמקום הרביעי קרפיון עם כ- 4% מסך צריכת הדגים בשבוע הקניות לחג.
מנתוני משרד החקלאות עולה כי האספקה הממוצעת לנפש בשנת 2021 עמדה על כ-19.6 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא). בשנת 2021 נאמד היצע הבשר בכ-182 אלף טון בשר. את הבשר הטרי שנצרך בישראל ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: בשר טרי שנשחט בישראל (40%), בשר מצונן מייבוא (14%) ובשר קפוא מייבוא (46%), שני האחרונים מגיעים לישראל לאחר שחיטה בחו"ל.
בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ-84% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה.
הצריכה המקומית של עוף היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-64.9 ק"ג לנפש בשנה, בעוד הצריכה במדינות ה-oecd נאמדת בכ-31.8 ק"ג לנפש בשנה, בארה"ב המדורגת במקום השני כ-50.8 ק"ג לנפש בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ-14.9 ק"ג לנפש בלבד. כיום, בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כ-500 מגדלים. לקראת ראש השנה, בשבוע הקניות לחג הצריכה עולה בכ-57% (לפי ניתוח נתוני מכירות ברשתות השיווק בשנת 2021).
על פי נתוני משרד החקלאות, ההערכה היא שייבול הרימונים בעונת 2023/2022, יעמוד על כ-45,000 טונות, בדומה לעונה הקודמת. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ-3,500 דונם. לפני כעשרים שנה, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי, והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבותיה, החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד.
ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בשבוע לפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה מהווה כ-15% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה. הישראלי הממוצע צורך כ-5.4 ק"ג רימונים לנפש בשנה, לרבות תוצרי רימון (כגון: מיץ רימונים).
על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 25,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2021/20 עמד על כ-105 אלף טונות, והערכת יבול לעונת 2022 עומדת על כ 110 אלף טונות. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ-14.9 ק"ג תפוחים. בשבוע הקניות לחג צורכים כ-76% יותר תפוחים משבוע ממוצע במהלך ימות השנה. הזנים העיקריים הם: "גרניסמיט" (ירוק), "זהוב" (צהוב), "סטרקינג" (אדום), "פינק קריספי" (ורוד- ירוק) ו"גאלה" (אדום).
ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2020 עמד על כ-39.8 אלף טונות בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.
מניתוח החטיבה למחקר, אסטרטגיה וכלכלה עולה כי הישראלי הממוצע צורך כ-5.6 ליטרים של יין בשנה. זהו נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט מדינות אירופה וארה"ב. לשם השוואה, בצרפת צריכת היין עומדת על כ-46 ליטרים בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, עומד הנתון על כ-51 ליטרים (!!). לפי נתוני סטורנקסט, נמכרו בישראל כ-31.6 מיליון ליטרים של יין בשנת 2020, מדובר בעלייה של כ-36% במכירות היין בישראל בין השנים 2010 ל-2020. המחיר הממוצע לליטר יין בישראל עמד על 36.6 ש"ח בשנת 2020. לצרכן הישראלי אין העדפה מובהקת בין יין אדום ללבן, כאשר יין אדום עומד על קצת מעל ל-50% מסך המכירות בישראל. אולם, במרוצת השנים ניתן להבחין במגמת עלייה בצריכת יין לבן בישראל. בנוסף, נרשמה מגמת עלייה בצריכת יינות מבעבעים התואמת את המגמה העולמית.
