חג שמחת תורה עבר ברוממות מיוחדת ושמחה אדירה על אלפי תלמידי ישיבת פוניבז' מלווה ברגעים היסטורים ונדירים אשר גם ותיקי הישיבה לא זוכרים.
לראשונה מזה שנים שונה אופי האירוע המסורתי של מסיבת נעילת החג ובמקום הפרענצס' המיועדים לטיש הליטאי הגדול בעולם בנעילת חג שמחת תורה בישיבת פוניבז', השנה בוטלו הפרענצס' ואלפי התלמידים הסיבו לסעודת חג עם כל רבני הישיבה והרמי"ם בשעת שקיעת החמה, כאשר בעיצומו של המעמד לאחר צאת החג החלו בישיבה באופן נדיר לכתוב ספר תורה מהודר ונאה לעילוי נשמתו של ראש הישיבה הנערץ ורשכבה"ג הגאון רבי גרשון אדלשטיין שנסתלק לפני קצת יותר משנה, המעמד החלל בניגוני רגש וכיסופין עם אמן הרגש ר' משה וינטרוב כאשר לקול שירת ועתה כתבו לכם החל ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי בכתיבת האות הראשונה של ספר בראשית ולאחריו המשיכו לכתוב את האותיות הראשונות שאר רבני הישיבה וכן בני וחתני ראש הישיבה רבי גרשון שהגיעו כולם להשתתף במעמד המרגש.
חידוש נוסף היה השנה כאשר לראשונה מקום הישיבה הסתובבו רבני הישיבה עם ספרי התורה בינות לתלמידים הרוקדים במהלך הקפה הראשונה כאשר עד היום היה נהוג שרבני הישיבה עמדו עם ספרי התורה על הבימה, בני הישיבה קיבלו את הדבר ברגש עז ורקדו וכרכרו לכבוד התורה סביב רבני הישיבה ובראשם ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי שהשתתף בהקפות במשך שעות ארוכות בליל וביום החג.
בנוסף בסיום ההקפות ביום שמחת התורה הוכנה במה מיוחדת למרגלות ארון הקודש עליה ישבו כל רבני הישיבה וראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי נשא בפני הבחורים דברי רוממות ושמחה והמשיל את הישיבה לגן עדן עלי אדמות ועורר את הבחורים על מילות השיר לב טהור ברא לי אלוקים ובקשתינו לה' שיטהר את ליבנו שיהיה פנוי לדברי תורה כאשר במשך קרוב לשעה שוררו הבחורים עם ראש הישיבה שירי ערגה ודביקות לכבוד התורה בעיצומם של ההקפות מחזה חדש ונדיר שלא נראה עד היום בהיכל הישיבה.
ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי עלה לחתן תורה ונשיא הישיבה הגר"א כהנמן עלה לחתן בראשית, במנין הנוסף שנערך בהיכל הגרח"ש עלה הגאון רבי יוסף כהנמן לחתן תורה ולחתן בראשית כובד הרב יוסף אפשטיין חבר הנהלת הישיבה.
בסיום מסיבת החג הודיע נשיא הישיבה הגר"א כהנמן על פתיחת זמן החורף ביום ראשון ב' חשוון אשר במהלכו ילמדו בני הישיבה מסכת בבא מציעא לאחר שבזמן קיץ ואלול השלימו בני הישיבה את לימוד מסכת בבא קמא ברוב עמל ויגיעה.





















אשרי העם שככה לו, העינים דומעות מהתרגשות.אשרינו!