מה נאה ויאה לבירת ה'מדינה ההיא' שבה היה המאסר הקשה וממנה לגאולה הגדולה, ובה גם נערך אירוע ענק לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו, בהשתתפותם של נציג רשמי של הממשל – מר יבגניי יערומין, ראש מחלקת הדתות בלשכת נשיא רוסיה. האורח פתח את נאומו במילים אלו: "הייתי רוצה לברך אתכם לכבוד החג הזה עם ריקוד שמח, אבל אינני חסיד ואיני יודע לרקוד כל כך יפה… חברים יקרים! אני מברך אתכם לכבוד החג של י"ט כסלו, יום הגאולה של אדמו"ר הזקן, ראש השנה לחסידות. והיום אנחנו חוגגים גם חג נוסף – 25 שנים של המרכז הדתי, הרוחני, התרבותי הזה. ובהזדמנות הזאת אני מברך אתכם לרגל חג החנוכה המתקרב ובא, חג של האור הטוב".
במלאות חצי יובל שנים להקמת המרכז הגדול ובית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה", הוחלט בהנהלת הקהילה לערוך את האירוע בין כותלי הבניין, על כל אולמותיו בכל שבע קומותיו, שייתן ביטוי למהפכת היהדות והחסידות בבית רוסיה, ויציין את תנופת התפתחות המוסדות הרבים ברוסיה בכלל ובמוסקבה בפרט, בראשות רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א.
המוני עם מכל שכבות הציבור המוסקבאי, נהר בהמוניו לערך הבניין, מתוך חדווה ושמחה גדולה, לכבוד ולרגל חג הגאולה י"ט כסלו, יום גאולת הוד כ"ק רבינו הזקן הגאון האלוקי רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע בעל התניא והשולחן ערוך ומייסד חסידות חב"ד, אשר לאחר גאולתו הניסית הבטיח: "מי שישמח בשמחתי אוציאו מן המצר אל המרחב", ובשילוב יומא דהילולא רבא של רבו כ"ק המגיד ממעזריטש זי"ע, נערך האירוע הגדול, שהפך חיש מהר להתוועדות חסידית גדולה ומיוחדת שנמשכה עד שעות הבוקר של יום השישי.
לאחר המשא המרכזי שנשא הרב הראשי שליט"א, כובדו לנאום אחיו של השליח הק' צבי הכהן קוגן הי"ד שנרצח באבו דאבי לפני כחודש, והנגיד החסידי נשיא איגוד הקהילות בחבר העמים ר' לוי הלוי לבייב, ששיכל את נכדו בתאונת דרכים לפני כחודשיים. לאחר שאמרו עם הציבור מזמורי תהלים, דיברו שניהם על הצורך להגביר את האור על החושך, מתוך הגדלת הפעילות היהודית בכל נושא ולכל יהודי, ושיתפו את המשתתפים במיזמים שונים שנקטו למען תנופה גדולה של הפצת תורה וחסידות.
פרקי שירה וזמרה הובאו מזמרת ארץ הקודש, על ידי חברי המקהלה הנודעת "נשמה" עם המנצח ר' יצחק פילמר, יחד עם הבעל מנגן ר' אהרן סאמט ותזמורת חסידית, והם הרימו את הקהל הגדול טפח מעל הקרקע, בשירות ותשבחות במשך זמן רב, מתוך הרגשת התרוממות על הנסים שאנו רואים בזמן הזה כבימים ההם.
תעודת הוקרה ובה כרטיס של חלוקת הש"ס משנת תשל"ד, עליה רשם הוד כ"ק הרבי מליובאוויטש זי"ע בכתב ידו הק' את מסכת סנהדרין שלקח על עצמו וחתם את שמו הק' ליד – הוענקה בהערכה לנשיא איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה הרב אלכסנדר ברדה, על תמיכתו לקיום האירוע הגדול.
מנהל הקהילה היהודית במוסקבה הרב מרדכי ויסברג ממארגני האירוע, הזמין את הנגיד מר איסאיי זכרייב לערוך הגרלה על שטר דולר שהעניק הרבי בחג הגאולה בשנת תשמ"ה – בדיוק לפני 40 שנה, לידי מזכירו הרה"ח ר' בנימין קליין ז"ל, והזוכה היה השליח החדש ר' חיים דוד פאייר, שיצא החודש לשליחות בעיר "נברז'ני צ'לני" שברפובליקת טטרסטן והוזמן במיוחד להגיע ולהשתתף באירוע.
מתוך שבת אחים גם יחד באווירה מרוממת ומלוכדת, שעות מספר לאחר חצות הלילה, התפזר הקהל לביתו דרך במזג אוויר קפוא, אך בלבבות הומים מחום חסידי, בעקבות החלטות טובות שמשתתפים רבים לקחו על-עצמם, מהם שלש בריתות והוספת בלימוד ושמירת תורה ומצוות.
מדברי רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א במשא המרכזי לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו
בימים ההם בזמן הזה
גוט יום טוב, גוט יום טוב! היום הוא 'חג החגים' ראש השנה לחסידות, והשנה אנו מציינים וחוגגים גם 25 שנה למרכז הקהילתי היהודי ובית הכנסת המרכזי של מוסקבה. צריך לזכור, כי בית הכנסת מארינה רושצ'ה קיים כמאה שנה. וגם בזמנים הקשים ביותר, הוא פעל ומכאן התנהלו הפעילות לחיים יהודיים מחתרתיים" – כך פתח אמש הרב הראשי הרב לאזאר את נאומו, שכמו בכל שנה – נושא הוא את המשא המרכזי באירוע הגדול לכבוד חג הגאולה י"ט כסלו, יום השחרור של מייסד חסידות חב"ד, רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע נ"ע.
כשהגעתי לראשונה, כאן זה היה מרכז החסידות בברית המועצות. וכדי להבין היום מה היה אז, אפשר לדעת זאת בנדיבות המסמכים שנמצאו בארכיונים, ונוכל אף להבין מה היה פה בי"ט כסלו. זה היה בדיוק היום לפני 80 שנה. סוכן מסוים דיווח שכבר כמה שבועות לפני י"ט בכסלו אסף החסיד בערל לברטוב, כסף לארגון התוועדות גדולה. הוא אפילו לקח קצת כסף ממנהל בית הכנסת, שכפי שידעו כולם היה מלשין. לברטוב קנה וודקה ופארבייס'ן.
מאז עברו מספר שנים, ולילה אחד לפני שלושים ואחת שנים, התקשר אליי באמצע הלילה ר' ברוך גורין שזעק: "בית הכנסת בוער! מארינה רושצ'ה שלנו בוערת!" באתי בריצה – וראיתי מול עיניי את בית הכנסת עולה באש. הכבאים ניסו לשווא להשתלט על הלהבות שליחכו את הקירות הישנים מעץ, ובבוקר מוקדם, כשהתכנסו חברי הקהילה לתפילה, היה ברור: כמעט לא נשאר כלום מבית הכנסת.
עמדנו ובכינו. הזהו בית הכנסת המפורסם מארינה רושצ'ה שהחזיק בו את יהדות מוסקבה במשך מאה שנה? למה זה? בשביל מה זה? בחסידות חב"ד ידוע הביטוי: "ניטא קיין פארוואס" – לא שואלים "למה"! עמד שם החסיד הקשיש ר' יחיאל פריד שאמר: "בבית הכנסת אפשר לשרוף – רק את בולי העץ והלבנים, אבל מה שיש בנפשנו – לעולם לא יכול להישרף! לכן, דמעות אינן הולמות כאן!" עמדתי והקשבתי ואמרתי לעצמי: "ראה ולמד כיצד חסיד צריך להגיב לטרגדיה".
הכרזנו ואמרנו לכולם: "אל תתייאשו! אנחנו נבנה בעזרת ה' מבנה בית כנסת חדש. ולא מעץ – אלא מבטון, ולא דו קומתי – אלא ארבע קומות". ובנו, אפילו לא מרכז יהודי בן ארבע קומות, אלא שבע קומות, אבל גם בתי ספר יהודיים, וגם מוזיאון יהודי, ועוד הרבה מוסדות. כל הפרויקטים הללו החלו, כאשר רבים האמינו שיהדות רוסיה הגיעה לקיצה. וכמו שהחסידות התפתחה דווקא אחרי מאסרו הקשה של הרבי, כך התפתחנו כאן אחרי השריפה. כך עם ישראל יגדל ויתחזק גם מול הטרור שחוו לאחרונה, עד שנזכה לגאולה במהרה"! לחיים!
