ברגשי תוגה ויגון, נפרדו יהודי מוסקבה משמש בית הכנסת המרכזי "מארינה רושצ'ה" במוסקבה, ר' צבי הירש גרשוי ז"ל, המוכר בשם 'גרישא'. במשך למעלה משני עשורים, עמד על משרתו מדי יום ביומו למען כבוד בית ה', ושירת נאמנה את מאות ואלפי מתפללי ולומדי בית הכנסת, עד שהיה מוכר לכל, מטף ועד זקן, במסירות ובאהבה ובמאור פנים. את הדקות הפנויות היה מנצל ללימוד, ואף מסר שיעורים בעצמו לחדשים ששמעו ובאו מרחוק ומקרוב, ומצאו אצלו אוזן קשר בגשמיות ורוחניות.
מסע הלוויה החל מרחבת בית הכנסת המרכזי, כאשר המרא דאתרא ורבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א, העלה על נס את התמדתו בתורה ומסירותו לעבודת הקודש. קולו של הרב שליט"א נשנק כמה פעמים בבכי עמוק, ויחד עמו בכו כל המשתתפים שהתקשו להיפרד מאיש אשר היה אבן מיסוד הבית הגדול, ועד לפני כחודש וחצי עוד הגיע למשרתו החשובה, והספיק לסדר דברים רבים גם לחג הפסח הבא.
כבוד גדול עשו לו במותו של ר' גרישא ז"ל, אשר זכה ונפטר ביום הולדתו עם מלאות לו 77 שנה מיום ליום. המונים רבים ליווהו עד לבית החיים היהודי ווסטריאקובסקי, שם נפרדו ממנו מנהל הקהילה היהודית במוסקבה הרב מרדכי ויסברג; ובשם כלל הקהילה והגבאים, ביקש ממנו מחילה הגבאי הראשי הרב שייע דייטש, אם חלילה לא נהגו בו במשך השנים כראוי וכנכון.
הרב הראשי שליט"א הכריז, כי "חדר הכנסת אורחים", אותו ניהל השמש ז"ל מיום היווסדו ייקרא מעתה על שמו, והבטיח כי שמו וזכרו לא ימושו מבית הכנסת, ועוד פעולות רבות ייעשו בהמשך לטובת ולטובת נשמתו הגדולה והמיוחדת.
לאחר סתימת הגולל התקשו רבים לעזוב את המקום ולהיפרד מהאיש שהתחבב כל כך על כל אחד ואחד, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות ולעולם לא השיב ריקם את הפונים אליו, גם בשעות עמוסות או בנושאים שאינם שייכים אליו. בלבו הגדול מצא מסילות לכל אדם עם מאפייניו השונים, ובחוש ההומור שלו ידע לעודד את הזקוקים לכך ולקרב את האורחים החדשים. בשפות הרבות שידע, תקשר עם כל אחד, ותמיד היה עסוק בעשייה למען הכלל. היה איש נקי כפיים, אשר כספים רבים עברו תחתיו ולא דבק בו רבב, נאמן היה עד לפרוטה קטנה, נקי ומסודר להפליא. ולא פלא שהגבאים וכלל המתפללים מבכים מרה את לכתו.
בהיות והנפטר לא השאיר אחריו זש"ק, פונה הגבאי הראשי לכלל הציבור ללמוד ולהתפלל לעילוי נשמת ר' צבי הירש בן ישראל ז"ל. וחלוקת משניות לטובת נשמתו נערכת כעת בין המתפללים הרבים.
