בתוך פחות משנתיים, מצאו עצמם שני בני זוג מאשקלון נאבקים שניהם בסרטן ריאה. תחילה אובחנה ראיסה אשתו של ניסים בתחילת 2023 במחלה אגרסיבית במיוחד – סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC). למרבה התדהמה, באוקטובר 2025, כמעט שנתיים אחריה, התברר כי גם בעלה ניסים חולה בסרטן ריאות, מסוג אחר.
SCLC מהווה כ-10%-15% ממקרי סרטן הריאה ונחשב לתת-סוג אגרסיבי במיוחד, עם קצב התקדמות מהיר, נטייה לגרורות ושיעור הישרדות לחמש שנים של 5%-10% בלבד. גורם הסיכון המרכזי למחלה הוא עישון.
בשיחה שקיימה כאמור עם 'ישראל היום', היא משחזרת את רגע הבשורה: "כשהודיעו לי, הרגשתי שהאוויר פשוט יוצא לי מהריאות. מהר מאוד הבנתי שלא מדובר בעוד אבחנה רפואית, אלא במחלה קטלנית שלא משאירה הרבה זמן. הפחד היה עצום – מהלא נודע ומהאפשרות שהחיים כפי שהכרתי אותם עומדים להיגמר".
המחלה הייתה בשלב מתקדם כבר בעת האבחון. היא עברה כימותרפיה בשילוב טיפול ביולוגי-אימונותרפי והשיגה תגובה ראשונית טובה, אך בהמשך מצבה שב להתדרדר – תרחיש שכיח במחלה זו. "מצאתי את עצמי מתמודדת לא רק עם טיפולים קשים ועם גוף שנחלש, אלא גם עם חרדה מתמדת ועם מחשבות על זמן ועל עתיד", היא אומרת. "לראשונה בחיי נאלצתי לוותר על הדימוי של האישה החזקה שתמיד מחזיקה את כולם, ולתת לניסים להיות הסלע שלי".
באוקטובר 2024 החלה לקבל את הטיפול הביולוגי בטכנולוגיה חדשה המגייסת את מערכת החיסון של החולה כדי להלחם בגידול. במחקרים קליניים נמצא כי התרופה גורמת להתכווצות משמעותית של הגידול אצל חלק מהחולים ומאריכה את ההישרדות הכוללת ואת משך הזמן ללא התקדמות המחלה. "מאז שהתחלתי את הטיפול באימדלטרה, הדברים השתנו", היא מתארת. "היום אני חיה כמעט כרגיל. בלי תופעות לוואי משמעותיות, בלי כאבים, עם שגרה מלאה, נכדים ומשפחה. הבדיקות מראות שהמחלה בנסיגה, ואני מרשה לעצמי, בזהירות, לנשום ולהאמין".
אלא שבדיוק שנה לאחר מכן, באוקטובר 2025 התהפכה המציאות פעם נוספת. תאונת דרכים שנראתה תחילה שולית הובילה לבדיקות שבסופן אובחן גם ניסים עם סרטן ריאות. "הרגע שבו הבנתי שהאדם שהיה המשענת שלי עומד עכשיו מול אותה מחלה היה קשה מנשוא", היא אומרת. "הפעם לא הייתי רק חולה – הייתי גם זו שצריכה להיות חזקה עבורו. אבל דווקא מתוך השבר גילינו את הכוח של הביחד. אנחנו הולכים יד ביד, מחזקים אחד את השנייה. הידיעה שאנחנו לא לבד היא הכוח שמחזיק אותנו ומאפשר לנו לא רק לשרוד, אלא להמשיך לחיות".
"היום אני חיה כמעט כרגיל. בלי תופעות לוואי משמעותיות, בלי כאבים, עם שגרה מלאה, נכדים ומשפחה".
ד"ר מור מושקוביץ', מנהלת השירות לגידולי ריאה במרכז הסרטן דוידוף בבית החולים בילינסון, מסבירה כי פגשה את ראיסה בשלב שבו מחלתה כבר הייתה בשלב מתקדם, לאחר מספר קווי טיפול. "בסרטן מסוג תאים קטנים התגובה הראשונית לטיפול יכולה להיות טובה, אך לרוב היא מוגבלת בזמן ובהמשך המחלה מתקדמת והאפשרויות מצטמצמות", היא אומרת.
לדבריה, עם התחלת הטיפול החדשני נצפתה תגובה יוצאת דופן: "ראינו נסיגה משמעותית של המחלה בכל המוקדים, עד למצב שבו כיום איננו מזהים עדות למחלה פעילה. אלו תוצאות שכמעט ולא ראינו בעבר במחלה הזו". עם זאת היא מדגישה כי אין מדובר בטיפול המתאים לכל חולה, אך אצל חלקם הוא מאפשר "הארכת חיים משמעותית לצד איכות חיים טובה".
הטיפול לא נכלל בסל התרופות האחרון, וכעת רבים מהחולים ובני משפחותיהם מביטים קדימה בתקווה כי בעתיד תינתן גם להם האפשרות לקבלו.
