הוא בחור צעיר, בשיא פריחתו, כזה שאמור לשקוד על התורה ועל העבודה בלי טרדות מיותרות, אך חייו של נתן ידעו צער וכאב, אובדן ויתמות. הוריו שחזרו בתשובה ועזבו את חיי החולין הסתלקו לשמי מעלה בזה אחר זה. תחילה הייתה זו האימא שנפטרה לפני כשלוש שנים, אבל אז, לפני רק כחצי שנה, גם האב עלה לשמי מעלה, מותיר כאן את נתן ואת אחיו לבדם – ללא שום עזרה, ללא שום תמיכה. אנחנו חייבים להיות שם בשבילו – תרמו כעת ולחצו כאן>>>
נתן שעבר שנים קשות ובלתי ניתנות להסבר עשה הכל בכדי לעזור למשפחתו השבורה, הוא בקושי ידע מה זה לילה – קל וחומר שלא יום. הוא התהלך ימים שלמים בכדי לנסות לעזור למשפחתו לשרוד את הקושי הנוראי הזה, כאשר שני הוריהם הלכו לבית עולמם.
כעת, בשעה טובה ומוצלחת נתן התארס, הקושי עדיין שם, הקושי לא ברח לאף מקום, וכעת הוא מנסה לצלוח גם את התקופה הזו. במקום להתהלך מאושר על יום שמחת ליבו שתיערך בעוד פחות מחודשיים, הוא בוכה יומם ולילה, לא נותן שינה לעיניו, וזאת מהסיבה הפשוטה: אין לו פרוטה להוצאות הנישואין שנפלו על כתפיו הצעירות.
בלית ברירה הוא פונה אליכם, כן, אתה שקורא את המילים האלה, תנסה לחשוב מה עובר בראשו של בחור צעיר שצריך להתייצב מול המצלמות ולהסביר באיזו מצוקה הוא נמצא. תנסה לרגע לדמיין את הקושי הנורא שלו, הוא לבד בעולם, אין אבא ואין אמא, אין סבא ואין סבתא, אין דודים ואין דודות, פשוט לבד.
בבכי חסר מעצורים הוא מספר על היתמות הקשה, על ההורים שהלכו ואינם, על הקושי הנורא ובעיקר על יום חתונתו שהולך ומתקרב אך אין בידו מאומה להוצאות הנישואין. ״אין לי כסף לכלום. לא לביגוד חדש, לא לאולם, לא קייטרינג, לא נדוניה, לא מתנות לכלה – פשוט כלום״.
דמעותיו זולגות על מורד לחייו ונדמה כי אנו חייבים להיות שם בעבורו, להבטיח שהוא יוכל להינשא כמו כולם. אז נכון, אין לו הורים ואין לו משפחה, אבל לפחות בואו ונהיה אנחנו המשפחה שלו, בואו ונירתם עכשיו לסייע לו בכדי להינשא. כעת אסור לנו להתעלם, אסור לנו לשתוק,
