בחצרות הקודש נרגשים מידי שנה להגיע לשהות במהלך חג השבועות בהיכלי האדמורי"ם השונים. מאז ומעולם חג השבועות היה נחשב לחג מיוחד בו אין חסיד שיוותר על הזכות העצומה לשהות במחיצתו של האדמו"ר בחג מתן תורה. שעת השיא במרבית החסידויות הוא ברגעים המרוממים כאשר האדמו"ר ניגש לקרוא את ה"אקדמות" קודם קריאת התורה אז פניו נעשות לפידים ומילותיו יוצאים ברגשי אש קודש. רגע לפני החג יצאנו להתחקות אחר המנהגים העתיקים השמורים בחצרות הקודש.
חצר הקודש באבוב
כ"ק האדמו"ר שליט"א יערוך את תפילות החג, סדרי הלימוד והשולחנות הטהורים בבית המדרש הגדול של החסידות בשכונת בורו פארק שבארה"ב כמידי חג שבועות, אלפי החסידים יגיעו למקום בכדי להיות בבית המדרש בסדרי הלימוד ולהשתתף בתפילות בראשות האדמו"ר.
בחסידות נהוג שכ"ק האדמו"ר שליט"א קורא את ה'אקדמות' ברגש קודש, במהלך החג משוררים בחסידות ניגוני שמחה והודיה לה' יתברך על היום הנשגב. הטיש המרכזי ייערך עם דמדומי החמה של חג השבועות כאשר לאחר מכן אלפי החסידים ילוו את האדמו"ר ברחובה של עיר לביתו.
חצר הקודש באיאן
אלפי חסידי באיאן יגיעו להשתתף בתפילות ובטישים במהלך החג שייערכו בבית המדרש הגדול של החסידות ברחוב מלכי ישראל בעיר. בשונה מחצרות אחרות האדמו"ר נשאר בכל התפילות בחדרו הפרטי ולא קורא אף את ה'אקדמות'.
חצר הקודש בעלזא
כמידי שנה בשנה, אלפי חסידי בעלזא ינהרו לבית המדרש הגדול בקריית החסידות בירושלים בכדי להשתתף בתפילות החג, בסדרי הלימוד ובעריכת השולחנות הטהורים של האדמו"ר. השנה הורו בחסידות כי יוקצה מתחם נרחב לאלה שיגיעו מעבר לים בכדי לשהות בחג בצילו של מרן האדמו"ר שליט"א.
עיני החסידים כולם נשואות לקראת מעמד 'ובאו כולם טיש' שנערך לקראת שקיעת החמה ביום חג השבועות אז האדמו"ר משורר יחד עם חסידיו בהתרגשות גדולה את השיר הידוע 'ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד'.
חצר הקודש גור
רבבות חסידי גור יערכו "נסיעה" לירושלים בכדי לשהות יחד עם האדמו"ר במהלך חג השבועות. בחסידות גור לא שמים דגש מיוחד על הלימוד בליל החג, כל חסיד נוהג כפי שליבו חפץ, אם כי העיקר שבתפילת המוסף של החג החסידים יהיו ערניים ומלאי 'חיות'.
קודם תפילת השחרית נוהג הרבי לטבול ב'מקווה טהרה' כשלאחר מכן ייגש לתפילה בסילודין, רגע השיא בחסידות הוא בשעת 'קריאת התורה' אז כ"ק האדמו"ר שליט"א בדביקות מיוחדת, הרבי שבכל השנה ממתן את רגשותיו מבליט אותם רק בשעת קריאת התורה של חג השבועות, במיוחד בשעת קריאת ה'עשרת הדברות', החסידים כולם מצטופפים מידי שנה לחזות בפניו בשעה זו.
קפידה גדולה מקפיד האדמו"ר שליט"א בכל שנה בתפילת 'יזכור' שכלל החסידים יצאו מהיכל בית המדרש מלבד אלו היתומים, האדמו"ר ימתין עד שכולם יצאו מן ההיכל. ביום חג השבועות מציינים בחסידות את יום ה'יארצייט' לכ"ק האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' זיע"א, חסידים רבים נוהגים לעלות ביום החג לציונו בחצר ישיבת 'שפת אמת' בירושלים.
חצר הקודש ויז'ניץ
האדמו"ר יקיים את תפילות החג בבית המדרש הגדול של החסידות בקריית ויזניץ בבני ברק. רגע השיא בחסידות הוא לקראת עלות השחר שעת 'קדרותא דצפרא' אז האדמו"ר מופיע במרפסת הבית והמוני החסידים מתקבצים ומשוררים יחידיו ניגוני רגש והתעוררות. בחסידות מקפידים על טבילה במקווה קודם למעמד ולאחר מכן החסידים פונים לביתם לנוח קמעא. תפילת שחרית מתקיימת מאוחר יותר לקראת השעה 10:00 בבוקר.
חצר הקודש ויזניץ
אלפי חסידי ויז'ניץ צפויים לעלות ולהסתופף בצלו של כ"ק האדמו"ר שליט"א במרכז החסידות ברחוב שלמה המלך בבני ברק, התפילות ועריכת השולחנות הטהורים יתקיימו בהיכל בית המדרש בהשתתפות אלפי החסידים.
בליל החג יאמרו החסידים את סדר ה'תיקון ליל שבועות' ולאחר מכן מעט לפני עלות השחר ילכו הם לטבול ב'מקווה טהרה', מיד לאחר הטבילה שבים החסידים להיכל בית המדרש אז מתקיים מעמד 'קדרותא דצפרא' במהלכו שרים שירי העוררות הנהוג לשורר ב'ימים הנוראים', לדברי חסידים זוהי שעת השיא שעה שהאדמו"ר משורר את הניגונים בדביקות עילאית כשהוא אחוז שרעפי קודש. גם שעת ה'אקדמות' הוא רגע נעלה במיוחד אז נוהג האדמו"ר לקרוא את הנוסח בהתלהבות יתירה.
חצר הקודש ויז'ניץ בית שמש
התפילות וסדרי הלימוד יתקיימו בבית המדרש של החסידות ברחוב יהושע בעיר בית שמש, בהוראתו של האדמו"ר גם השנה החג יתנהל כבכל שנה ואף יתקיים 'הכנסת אורחים' לכלל החסידים שיגיעו מרחבי הארץ. בחסידות מתרגשים כל שנה מחדש לקראת אמירת ה'אקדמות' על ידי כ"ק האדמו"ר שליט"א שאומרו במתינות גדולה ובבכיות שמרעידות את בית המדרש, לאחר תפילת שחרית עורך הרבי טיש חלבי כשבמהלכו משוררים ניגוני שמחה.
חצר הקודש זוטשקא
התפילות הלימוד ועריכת השולחנות הטהורים של כ"ק האדמו"ר שליט"א יתקיימו בבית המדרש של החסידות ברחוב באר מים חיים בבני ברק. בחסידות נהוג מכיוון שחג השבועות הוא אחד מארבעת ראשי השנה על כן לובש האדמו"ר בגדי לבן בתפילות ובעריכת השולחנות הטהורים.
כ"ק האדמו"ר שליט"א נוהג לפאר את הבימה בשנים עשר עצי דקל. עצי הדקל יישארו עד השבת של פרשת 'ואתחנן' אז קוראים שוב את קריאת התורה של 'קבלת התורה'. טיש נעילת החג יתקיים לקראת מוצאי חג השבועות כשבמהלכו משוררים בחסידות ניגוני התעוררות מיוחדים.
חצר הקודש זוטשקא אמסנא
התפילות סדרי הלימוד והטישים יתקיימו בבית המדרש של החסידות ברחוב יונה הנביא בבני ברק, בחסידות נוהגים להציב סכך בארבעת צדדי הבימה בצורה של שתי וערב, הקישוט נשאר עד מוצאי שבת קודש פרשת 'ואתחנן' אז קוראים בתורה את 'עשרת הדברות' .
בחסידות אף תיקנו שלא מפסיקים בדיבור חולין מתפילת מעריב של ליל החג ועד לאחר תפילת המוסף של יום טוב, לאחר מוסף עורך כ"ק האדמו"ר שליט"א 'קידושא רבא' עם מאכלי חלב כשהאדמו"ר מרבה לדבר בשבח ובשמחת הנישואין של כלל ישראל עם הקב"ה. רגעים אלו נחשבים בחסידות כרגעי שיא של החג לאחר שעות ארוכות של עסק התורה ברציפות ובתענית דיבור.
חצר הקודש מודז'יץ
שעת השיא בחסידות הוא שעה שהאדמו"ר עורך את שולחנו הטהור ב'עלות השחר'. בזמן ה'טיש' אומר הרבי 'תורה' כשהחסידים מצטופפים לשמוע את דברות הקודש. טרם קריאת התורה משורר הרבי בהתרגשות דקדושה את ניגון ה'אקדמות' העתיק המשויך לכ"ק האדמו"ר בעל ה'דברי ישראל' זיע"א, משאת נפשו של כל חסיד הוא לזכות להסתופף בצלו של הרבי ברגעים נעלים אלו.
חצר הקודש מיאלען
בחצר הקודש מיאלען יתקיימו התפילות והטישים במהלך החג בבית הכנסת 'עץ חיים' בקרית גת. בליל שבועות לאחר אמירת ה'תיקון' ושיעורי התורה שיימסרו במקום יערוך כ"ק האדמו"ר שליט"א טיש שימשך עד עלות השחר, לאחר תפילת שחרית יערוך הרבי את ה'מילכיגע טיש' (טיש חלבי) כמנהג אבותיו הקדושים.
חצר הקודש סאטמאר
אלפי חסידי סאטמאר יגיעו לשבת ולחג השבועות לבית המדרש הגדול של החסידות בשכונת ויליאמסבורג שבארצות הברית. שעת השיא בחסידות הוא בשעה שרבבות החסידים יחד עם כ"ק האדמו"ר שליט"א מנגנים בשעת אמירת 'אהבה רבה' בתפילת השחרית את הניגון בעל הרגש העמוק הידוע מכ"ק האדמו"ר בעל ה'ויואל משה' מסאטמאר זיע"א, לדברי החסידים תחושה מרוממת ומרגשת ניתן לחוש מדי שנה בשנה באותו הזמן, שעה ששערי שמים נפתחים.
חצר הקודש סאטמאר
בחסידות סאטמאר שמו דגש עיקרי על הגעת רבבות החסידים להסתופף בצלו של הרבי דוקא בחג השבועות שכן זהו 'ראש השנה' לרוחניות. מידי שנה כבר מל"ג בעומר מקימים ועד הכנסת אורחים שידאג לאלפי הבאים לחזות בצל קודשו של הרבי, זאת מלבד הוספת מקומות רבים בהיכל בית המדרש ובגלריות לרווחת הבאים.
שעת שיא בחג השבועות הוא בזמן ה'אקדמות' אותו קורא האדמו"ר שליט"א בעצמו ורבבות החסידים נדחקים לחזות בפניו, התפילה אורכת שעות רבות, בשעות אחה"צ לאחר התפילה עורך הרבי טיש עם מאכלי חלב ובמהלכו הוא נושא 'פשעטיל' על הסוגיא הנלמדת בהיכל הישיבה. מידי שנה הדרשה היא לפי סדר הסוגיות הנלמדות בהיכל ה'ישיבה גדולה' בה משמש האדמו"ר כראש הישיבה, וכמה שבועות לפני החג האדמו"ר מגיע מידי יום להכין את התלמידים בסוגיה עליה ידרוש בחג.
חצר הקודש סלונים
התפילות ועריכת השולחנות הטהורים של כ"ק האדמו"ר שליט"א יתקיימו בבית המדרש הגדול של החסידות ברחוב סלנט בירושלים. שיאו של החג הוא שעה שמשוררים בחסידות שיר מיוחד ממילות ה'אקדמות' בו מבואר השבח של עם ישראל הרשומים בתפיליו של הקדוש ברוך הוא, הניגון משורר בפפיות החסידים שעה ארוכה ובהתלהבות גדולה. בחסידות נוהגים שכ"ק האדמו"ר שליט"א בעצמו קורא את נוסח ה'אקדמות'.
בחצר הקודש נדבורנא באניא
התפילות וסדרי הלימוד יתקיימו בראשות כ"ק האדמו"ר שליט"א בבית המדרש של החסידות ברחוב דוד 21 בירושלים. בחסידות נהוג שכ"ק האדמו"ר בעצמו קורא את נוסח ה'אקדמות'. את הנוסח אומר הרבי מתוך סידור 'מתוק מדבש' וסידור האר"י הקדוש בבכיות נוראיות כשעיניו יורדות פלגי מים.
רגע השיא בחסידות הוא בזמן תפילת 'אהבה רבה' בשחרית כאשר התפילה נאמרת ע"י כ"ק האדמו"ר שליט"א בהתרגשות עצומה במשך כרבע שעה כשהוא דופק עם רגליו על הקרקע ובכיו נשמע בכל היכל בית המדרש.
לאחר התפילה עורך הרבי קידוש עם מאכלי חלב ונושא דברי תורה, טיש 'נעילת החג' יתקיים לקראת צאת החג כשבמהלכו קורא האדמו"ר את שטר הכתובה ושטר האירוסין של עם ישראל לקב"ה כפי מנהג הצדיקים.
חצר הקודש פראמישלאן
התפילות יתקיימו בצלו של כ"ק האדמו"ר שליט"א בבית המדרש של החסידות בבני ברק שקושט לכבוד היום הגדול. בכל שנה בסעודת יום החג הנערכת בראשות הרבי בצוותא עם כל הציבור הרבי מוסר דרוש ארוך בעניינו של חג במשך כשעה וחצי ואשר לזה מחכים במשך השנה כל החסידים.
האדמו"ר שליט"א לומד כל הלילה במעונו. השיא בכל שנה בחסידות הוא בשעת אמירת ה'אקדמות' הנאמרת בלהבת אש קודש ובבכיות עצומות כאשר נהגו אדמו"רי השושלת, בחסידות מספרים כי הרבי זיע"א אמר עוד כשהאדמו"ר שליט"א היה ילד צעיר רך בשנים ש"האקדמות שייך לבני מאיר'ל" אשר נקרא כשמו של רבי מאיר חזק בעל האקדמות.
יודעי דבר מספרים כי בכל שנה לאחר אמירת האקדמות ניתן לראות את המחזור של כ"ק האדמו"ר שליט"א ספוג ורטוב מדמעות של התרגשות ועבודה נשגבה. מקומו של האדמו"ר בבית המדרש מקושט כמין סוכה ומסוככת ועליו מונח כתר תורה של מלכות עם אורות ובצידיו שני אריות.
חצר הקודש צאנז
מידי שנה בשנה רגע השיא בחסידות הוא שעה שכ"ק האדמו"ר שליט"א היה אומר את ה'קרעפל פשעטל' כאשר במשך שעה ארוכה החסידים היו מרותקים לפלפול העמוק של הרבי שהיה מקיף בגאונות יתירה תורה שבכתב ושבעל פה ושוזר יחד בעמקות נפלאה פלפול תורני עמוק, לדברי החסידים היה זה שעה של מושגים חדשים בנוראותה של 'מעמד הר סיני'.
כככל, חג שבועות זהו יום שחסידות צאנז חרטה על דיגלה את התורה, בחסידות צאנז במשך השנה כולה נותנים כבוד גדול להוגי ועמלי התורה, גם בחורים צעירים מתעטרים בתארי כבוד לאחר שזוכים המה לסיים מסכת אחד מסכת בש"ס. הרבי שליט"א בכל הזדמנות יעורר ללימוד התורה ויציב את זה כמטרה עיקרית בחייו של החסיד.
חצר הקודש קרעטשניף ירושלים
כ"ק האדמו״ר שליט"א קורא את ה'אקדמות' בבכיות נוראיות ממש כשהציבור כולו מתעורר יחדיו לאהבת ה' יתברך. כשהאדמו"ר מגיע לקטע בו כתוב "מטיילי ביה חנגא לבהדי דשכינתא" תוך כדי האמירה בהתלהבות גדולה ונוראה האדמו"ר פוסע לאחור ג' פסיעות וחוזר. בחסידות אז שוררת אש להבה שכן הפסוק מתפרש שהולכים (כביכול מטיילים) לצד השכינה.
גם בקריאת התורה בעליה של 'עשרת הדברות' יש התעוררות גדולה. לאחר התפילה עורך כ"ק האדמו"ר שליט"א קידוש חלבי כשבמהלכו מחלק הרבי 'קרעפלך' ממולאים חלבי. כשה'קרעפל'ך' מונחים על השולחן אומר הרבי 'קרעפל פשעטיל' שנמשך במשך יותר משעה כמנהג אבותיו. כלל החסידים התלמידי חכמים מקשיבים ושואלים עד שמתברר כל דבר על אופניו על הצד היותר טוב. כמו כן בתפילת 'אהבה רבה' שרים ניגון קבוע הנקרא 'אהבה רבה ניגון'.
חצר הקודש קרעטשניף קרית גת
התפילות וסדרי הלימוד של החג יתקיימו כרגיל בהיכל בית המדרש ברחוב נועם ישראל קרית רמות דוד קרעטשניף בקרית גת. כ"ק האדמו"ר שליט"א יערוך את שולחנו הטהור בהיכל 'תפילה למשה' בשעה 1 בלילה, כמו כן מיד לאחר תפילת שחרית יתקיים 'קידושא רבא' חלבי. האדמו"ר שקורא בתורה וניגש חזן במהלך כל השנה ניכר בהתלהבותו הגדולה שעה שהוא קורא את נוסח ה'אקדמות'.
חצר הקודש ראחמסטריווקא
רגע השיא בחסידות הוא מידי שנה בשעה שכ"ק האדמו"ר שליט"א עולה לתורה או אז הוא אחוז כולו בשרעפי קודש ורבים ממתינים לרגעים הנעלים הללו. גם את ה'אקדמות' אומר האדמו"ר שליט"א בעצמו כשכולו שלהבת אש קודש. בליל החג נוהג כ"ק האדמו"ר שליט"א ללמוד ברציפות כשהוא ספון בחדרו האישי.
חצר הקודש שאץ
כ"ק האדמו"ר שליט"א יערוך את התפילות וסדרי הלימוד בבית מדרשו שברחוב אדמור"י שאץ בבני ברק. האדמו"ר שליט"א יורד לבית המדרש בליל החג ואומר את סדר ה'תיקון ליל שבועות', הרבי הנהיג בחסידות שבכל שעה עגולה משוררים החסידים ניגוני שמחה והתלהבות מניגוני החג. האדמו"ר נוהג להתפלל שחרית כוותיקין כיוון שזהו יום היארצייט של ה'בעל שם טוב' הקדוש שנהג להתפלל וותיקין, לאחר תפילת שחרית יעלה הרבי למעונו ויתפלל מוסף במניין הרגיל. רגע השיא בחסידות הוא שעת אמירת ה'אקדמות' על ידי כ"ק האדמו"ר שליט"א שמתייפח בבכי שעה ארוכה.
חצר הקודש תולדות אהרן
בחסידות שוררת התרגשות גדולה לקראת חג השבועות אז יעלו אלפי החסידים לחוג את החג יחד עם כ"ק האדמו"ר שליט"א, התפילות, הלימוד והטישים יתקיימו בבית המדרש הגדול של החסידות ב'מאה שערים' בירושלים.
האדמו"ר שמשמש כ'בעל קורא' בכל שבתות השנה ניכר בהתלהבותו בשעת קריאת התורה של עשרת הדיברות ובשעת אמירת ה'אקדמות', רגע השיא בחסידות הוא מעט קודם אמירת ה'אקדמות' אז משוררים ילדי החסידות שירי רגש והתעוררות, במיוחד השיר 'והערב נא' שנוגע בנימי הרגש של כלל החסידים, בשעה זו יושב כ"ק האדמו"ר שליט"א על מקומו ומביט בילדי החסידות המשוררים את הניגון, לדברי חסידים זוהי שעה מיוחדת ונעלה עד כדי שניתן לחתוך בסכין את ההתרגשות שאופפת את המקום.
יש הרבה טעויות מוזרות בכתבה – תבדקו את עצמכם…