בחורף תרפ"ד (1924) יצא הראי"ה קוק עם הרב אברהם דוב כהנא שפירא, רבה של קובנה והרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה ורבנים נוספים למסע בארה"ב. מטרת מסע זה היה איסוף כספים לטובת הישיבות באירופה ובארץ ישראל וחיזוק הקשר של יהדות אמריקה עם היהדות השורשית מארץ ישראל ומאירופה.
מסלול נסיעתו של הרב קוק לאמריקה החל בתחנת הרכבת בירושלים. שם עלה לרכבת שנסעה עד אלכסנדריה שבמצרים. למקורביו שליוו אותו בדרכו התיר להמשיך איתו ברכבת רק עד התחנה בעזה – שהיתה התחנה האחרונה בארץ ישראל. בנמל אלכסנדריה עלה הרב קוק לאונייה שנסעה לנאפולי שבאיטליה ומשם המשיך בכמה תחנות נוספות עד הגיעו לארה"ב.
בנאפולי התרחש סיפור מרגש. שם פגש הרב קוק מכר מארץ ישראל שסיפר לו שאשתו נוטה למות בעיר, וגם הרופאים (כולל פרופסור שהובא אליה במיוחד מוינה) נואשו מחייה. הרב קוק בא לבקר אותה, וברך אותה ברפואה שלמה. האשה נרפאה וחייתה בירושלים למעלה מעשרים שנה נוספות.
בתמונה מימין לשמאל על הרכבת: הרב חרל"פ, הרב קוק, משמאל לרב עומד כפי הנראה ליבוש שוכמן – שמשו הידוע של הרב.
התמונה באדיבות משפחת אריאלי
המורשת שלו זה כהנא ובנט
מוחה בכל תוקף בדברי הבלע. אין קשר בין כהנא ובנט למרן הראי"ה קוק זצ"ל
הרב חרל"פ זה מי שמכסה את עיניו מהשמש. זיע"א.