ביום ראשון בשעת ערב התרחש קרב, מלחמה של ממש, עיני בשר לא ראו אותה, אבל היא קרתה כאן בירושלים. בחדר בבית החולים הדסה בירושלים נלחמו במשך שעות אראלים ומצוקים על נשמתו של מרן נשיא מועצת חכמי התורה וראש ישיבת פורת יוסף חכם שלום כהן זצוק"ל.
במהלך הערב נערכו עצרות תפילה ברחבי הארץ והעולם, העם היהודי קרע שערי שמים לרפואתו של מרן, והמצוקים גברו על האראלים, העולם זכה לשעות נוספות עם נשמתו הקדושה של מרן זי"ע, לקראת חצות הלילה החלו האראלים להתחזק, למשוך כלפי מעלה, אך עם ישראל הוסיף וזעק.
בני המשפחה נקראו לחדר בבית החולים, החלו באמירת וידוי, כבר זעקו שמע ישראל, אנשי לא מעליה כבר הפיצו שמועות זדוניות, אך במעין נס מצבו של מרן זצוק"ל התייצב במעט, לשעתיים נוספות של קדושה ותורה בעולם הזה. אך אז נגזרה הגזירה והנשמה הסתלקה לשמי מעלה.
מרן זצוק"ל, עמד בנשיאות מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס מאז פטירת מרן הגר"ע יוסף זי"ע, לצד ראשות עם הישיבות הספרדיות הקדושות פורת יוסף המעטרה, ונשיאה בעול של מאות מוסדות תורה בארץ ובעולם.
במשך למעלה מ-91 שנה בלט בצדקותו, קדושתו ופרישתו, מילדותו בעיר העתיקה, בצל ענקי עולם בירושלים של מעלה, דרך הגלות בירושלים המערבית, והחזרה להרמת קרן התורה סמוך לשריד בית מקדשנו. בשורות באות נביא הצצה לדמותו התמירה, ונחשף לסיפורים רבים שליוו את שנות חייו, כולל דברים שסיפר בשיחות נדירות על תולדותיו.
ילדות בצל המקובלים
חכם שלום זצ"ל נולד בי"ב חשוון שנת תרצ"א לאביו הגאון רבי אפרים כהן, שכיהן אז בתפקיד ראש ישיבת המקובלים 'עוז והדר' ששכנה בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, ולאמו הרבנית מלכה ע"ה. אביו זצ"ל עלה מעיראק לארה"ק והיה מהרבנים החשובים והמוכרים בישראל באותה תקופה.
"מו"ר אבי היה שתקן", מספר מרן זצוק"ל שיחה עם נדירה ל'משפחה': "אבל כשהדברים נגעו לעם ישראל, לא הפסיק לדבר. היה הולך למעברות, זוחל מתחת לגדרות של הסוכנות כדי להציל יהודים, היה אכפת לו מכל יהודי".
"בשבתות מיוחדות היה אבא צועד מרחקים גדולים, מהעיר העתיקה עד שכונת הבוכרים, לבית הכנסת 'אוהל רחל', לדרוש שם. אחרי שהירדנים כבשו את הבית שלנו, עברנו לגור בשכונת קטמון, וגם משם המשיך לצעוד ברגל בשבתות עד 'אוהל רחל'.
"לכן, הדברים שלו השפיעו על אנשים. אני מכיר אדם שעבר דירה לעיר רחוקה, רק בגלל ששמע מאבא דברי מוסר על איזו עבירה, וכדי להתרחק מהעבירה הזו השתקע בעיר שלא מכיר שם איש. זה לא רק בדרשות ושיעורים, אלא גם בשיחות עם אנשים. כמה שהיה שתקן, אבל בענייני כבוד שמים לא הפסיק לדבר".
בבחרותו עלה ללמוד בישיבת פורת יוסף, שהתנהלה אז בראשותו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל. הבחור הצעיר שקד בתורה ביגיעה יתירה שהפכה לשם דבר בישיבה, שאף זיכתה אותו בקרבה מיוחדת לראש הישיבה.
מלחמת העצמאות
מרן רה"י זצוק"ל התגורר בעיר העתיקה מלידתו ועד למלחמת תש"ח, אז נאלץ לעזוב את העיר יחד עם כל היהודים וישיבת פורת יוסף שגלתה לשכונת גאולה. "אז בשנת תש"ח, הערבים רצו להרוג את כל היהודים, להרוג את כולם", סיפר בשיחה מיוחד ל'תור הזהב' מבית ביטאון 'הדרך'.
"רבני העיר הלכו במסירות נפש ונכנעו. שכנעו אותם את הערבים שאנחנו נכנעים ויתנו לנו לצאת מהעיר העתיקה. הם הצילו את העיר העתיקה ממש, זה היה פלא פלאות".
אם הם לא היו נכנעים אז מה היה קורה ליהודים שנותר בעיר העתיקה?
"הערבים היו שוחטים את כולם", משיב נחרצות מרן רה"י שליט"א. ואכן מעדויות אנשי הלגיון הירדני עם השנים, התברר כי המפקדים הערבים גמרו אומר לרצוח את כל תושבי העיר העתיקה, מנער ועד זקן, טף ונשים ולא לשאיר שריד ופליט, ה"י".
"פעם היה אפשר לדבר עם הערבים", מוסיף ואומר מרן רה"י שליט"א. "אם אתה יודע לדבר איתו, מדבר איתו טוב, אתה הופך אותו לגמרי. בזמנו, כשרציתי להכין שופר, הלכתי לחנות של הערבים, נכנס למחסן שלהם בבאזר, בשוק, יכלו להרוג אותי ואף אחד לא היה יודע מה קרה איתי, ודיברתי איתם ויצאתי ברוך ה'. השופר שעשיתי אז נשאר בעיר העתיקה".
אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים מידי האויב הערבי, החליט יחד עם מרן הגאון רבי שמעון בעדני יבלחט"א להקים מחדש את הישיבה בעיר העתיקה.
הקמת ש"ס
הנהגתו הציבורית של מרן חכם שלום זצ"ל החלה בעת הקמת ש"ס תחילה כסיעה מקומית בירושלים. בשנת תשמ"ד אז מרן הגראמ"מ שך זצ"ל כתב מכתב הקורא להצביע לש"ס, יחד עם מכתבם של מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן זצ"ל והגאון רבי שבתאי אטון זצ"ל.
"המכתב הזה של הרב שך הוא נתן לי כשנכנסתי אליו בביתו בבני ברק", שחזר בשיחה ל'הדרך'. "אמרתי לו וכי לנו לא ניתנה התורה? גם אנחנו קיבלנו את התורה, גם לנו יש חלק, ויש רבים מאחינו שלא יודעים מהתורה, שלא מכירים אותה, אנחנו צריכים ללכת וללמד אותם".
ברגע של גילוי לב הסיר מרן ראש הישיבה מעט את הלוט מעל מאורעות התקופה ההיא: "ראשי הישיבות בסוף כולם עזבו אותי. נכנסתי לרב שך ושאלתי אותו מה לעשות. אמר לי הרב שך, אני אאסוף את כולם, אתה תדבר ותגיד את הטענות שלך ונראה מה יש להם לענות. ה' זיכה אותי, שלא זזתי מהרב שך. הקב"ה חנן אותו בדעה נקיה, הוא היה אדם נקי בלי שום אינטרס".
"התאספו כולם בביתו של הרב שך, באו כל האשכנזים ואני הייתי לבדי, מול כולם. אמרתי להם: 'אתם הולכים לכל המקומות והשכונות של הספרדים, לחזק שם את היהדות? אתם חברי העירייה עושים איזה דבר בשבילנו? אתם לא עוזרים לספרדים. אתם עכשיו ארבעה חברי מועצה, מה אכפת להם שאני אעשה שיהיו שמונה חברים חרדים?!'. קם שלמה לורנץ ואמר אני חותם לך ראשון. ייאמר לזכותו היה אדם אמיתי".
מרן זי"ע הוסיף בשיחה ההיא לכותבי 'הדרך' את חשיבות התנועה: "ש"ס היא תנועה שרצונה הוא להקים ישיבות, לפתוח תלמודי תורה, לחזק את התורה, לעסוק בכל הדברים הללו. כל המטרה שלנו היא להקים את התורה. ברוך ה' זה מה שהתנועה עושה".
"בהתחלה רבי אריה היה בסך הכל מנכ"ל משרד הפנים וכבר אז עזר רבות לישיבות, באופן בלתי רגיל. ומאז בס"ד אנחנו עוזרים לכולם, לכל הישיבות, לכל המוסדות". מרן הוסיף וציין לשבח את סגן השר הרב יצחק כהן, "שעזר מאוד לישיבות ולאברכים".
"ההצלחה ברוך ה' היא כי עשינו למען שמו יתברך. אני מעולם לא הייתי אדם שעושה לעצמו ולטובתו, אני רק שליח, מסכן מי שעושה בשבילו, לכבודו האישי".
"לא חשבנו שנזכה שש"ס תצליח כל כך ותגיע לכל מה שיש היום. שנראה כך את עולם התורה גדל, רבבות בני תורה ספרדים", התבטא מרן בגילוי לב. "וזכינו לנציגים נאמנים. אני מעיד על רבי אריה דרעי מיום שנתמנה מעולם לא רימה אותי, בכהוא זה. מעולם לא אמר כך ועשה אחרת. לא שיקר אותי. הוא שליח נאמן".
הקשר עם מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל
"כשהייתי בחור צעיר בפורת יוסף", שח לימים מרן ראש הישיבה. "למדתי בהפסקת הצהריים, בין הסדרים, מסכת שבת עם החברותא שלי. היינו יושבים באוצר הספרים ולומדים. מרן היה יושב שם ואוכל פרוסה קטנה לארוחת הצהריים, וכל העת מעיין בספר שהיה פתוח לפניו תמיד. באחד הימים מרן פנה אלינו ואמר 'אני שומע שאתם לומדים טוב, רוצים שאלמד איתכם?'. כמובן ששמחנו מאוד וכך היינו לומדים כל יום ולמדנו יחד איתו כמעט את כל מסכת שבת".
"הייתי מדבר איתו כדבר בן עם אביו. מעולם לא נמנעתי מלומר לו דבר. פעם אחת אמרתי למרן, גם אם תכעס עלי אני אומר לך את דעתי, הוא שמע את הדברים, לאחר זמן אמר לי 'ראיתי שאתה הידיד האמיתי שלי יותר מכולם, שבאמת רוצה בטובתי ולכן אמרת מה שאמרת'".
זכורה לכל אמירתו הנודעת של מרן הגר"ע זצוק"ל כי הוא "מרביץ תורה בעם ישראל זה כל עיסוקו מבוקר עד ערב. יש לו פה קדוש ולהיזהר שלא לעבור על דבריו, כל חייו עוסק בתורה אין לו דברים אחרים, מי ששומע לו שומע בקול התורה. אומרת התורה: אני את אוהבי אהב, ומשחרי ימצאוני – מי שאוהב אותי, גם אני אוהבת אותו מי שאוהב את דבריו אלו דברי אלוקים חיים, שפתיים יישק משיב דברים נכוחה".
במעמד ההכתרה לנשיא המועצת סיפר הגאון רבי דוד יוסף, בנו של מרן הגר"ע, על הקשר בין השניים. "רבי שלום כהן קשר קשר שנמשך יותר מ־70 שנה עם אבא. בכל השנים הללו היתה ביניהם אהבת אמת. אבא שלח את כל בניו ללמוד תורה מפי הרב שלום כהן, הוא המרן של כל הבנים. כל מי שיודע איך תמיד התנהלו העניינים אצל אבא, הוא סמך מאוד על שיקול דעתו של ראש הישיבה לאורך הדרך".
קבלת העול
לפני מספר שנים חשף אריה דרעי את מאחורי הקלעים לבחירה במרן חכם שלום זי"ע כממשיך דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. למעשה, בש"ס לא תיכננו למנות מישהו במקומו של הרב עובדיה. "במהלך השבעה הגיע חכם שלום לנחם את המשפחה בבית", סיפר דרעי, "כשיצאנו, הוא ביקש שאלווה אותו לרכב, שם הוא הוציא ממני מעין הבטחה שלא לפעול למנות אותו כנשיא, יו"ר או כל דבר דומה".
"ניסיתי להתווכח, טענתי שצריך מישהו, שאנשים צריכים דמות, צריך ראש, אבל הוא התעקש וביקש שאבטיח לו שלא אפעל מאחורי גבו בעניין הזה. כאב לי, אבל קיבלתי והשלמתי. חודשים ארוכים התנהלנו כך, בלי נשיא, עד שבעצרת ההמונית נגד הגיוס בירושלים ביקש הרב בעדני לשבת איתי לבד ואמר שהמצב לא טוב. שחייב שאיש אחד ייקח אחריות ויקדיש עצמו לציבור, שיקבל אנשים, ינחה את הנציגים".
"הסברתי לו שחכם שלום ביקש שלא אפעל, ואני לא יכול. הרב בעדני אמר שהוא ידבר איתו בעצמו. העניין נסחב עוד חודש־חודשיים, שבמהלכם הם נפגשו והיה ביניהם ויכוח. חכם שלום רצה שהרב בעדני יכהן בתפקיד, כי הוא מבוגר יותר ומצוי עם הקהל, והרב בעדני התעקש שחכם שלום הוא כהן, ויש לזה קדימות. והוא גם ראש ישיבה. אני רק התעדכנתי, לא הייתי מעורב".
"באחד מימי שישי הייתי עם הגאון הרב משה מאיה אצל הרב בעדני לשיחה בנושא חינוכי. בסוף הפגישה הרב בעדני הפתיע אותנו, ואמר שהיה אצל חכם שלום וסיכמו שהוא יהיה נשיא המועצת. פתחנו עיניים, שאלתי שוב ושוב אם הוא הסכים, והרב בעדני אמר שכן".
בעת שהחל לכהן כנשיא המועצת התבטא: "זה עול. עול הנהגת ציבור הוא אחריות שאין לה סוף. אדם שיש לו אחריות ציבור הוא מסכן".
אוכל קר
אחרי שהחל לשאת בעול ההנהגה של תנועת ש"ס, פרסם העיתונאי יהודה שלזינגר ב'ישראל היום' ידיעה המנסה לתווך לקורא הממוצע את ענק הענקים. בין היתר סופר שם מפי מקורבי הרב על סדר יומו, שנחשף עד כמה התעקש שיהיה פשוט ואף סגפני.
ב־7 בבוקר התפלל שחרית בישיבה, וחזר לארוחת בוקר צנועה. לאחר מכן הוא חוזר לישיבה להעביר שיעורים וללמוד עד שעות הצהריים, אז הוא חוזר הביתה לארוחת צהריים – "עוף, תפוחי אדמה, אבל תמיד קר", סיפר אחד מבני המשפחה. "הוא אוהב אוכל קר. לפעמים הוא ממש ממתין עד שהאוכל יתקרר". מייד אחרי ארוחת הצהריים פורש הרב למנוחה קצרה כדי שיוכל ללמוד עד 2 או 3 בלילה.
את הדרך מהישיבה לבית ובחזרה הוא עשה ברגל, לבדו. "הוא לא רוצה ליווי של אף אחד, תמיד אומר 'אני מכיר את הדרך לבד'". עד לפני כמה שנים נהג הרב אפילו לנסוע רק באוטובוס, בהמשך תקופה ארוכה ניסיו תלמידיו לשנות את מנהגו.
"בשלב מסוים באנו אליו ואמרנו לו שזה פוגע בתלמידים שלו", אומר אחד ממקורביו, "זה הרגיש להם לא מכובד שהרב שלהם נוסע באוטובוס. בהתחלה הוא אמר 'תעזבו', אבל כשהסברנו לו שהם מתביישים, הוא הסכים. כך גם לגבי המנהג לנשק את ידי הרבנים: כשהיו לוקחים את ידו לנשק אותה, הוא היה בורח. חשב תמיד, 'מי אני שתנשק אותי'. גם כאן הסברנו לו שלחלק מהאנשים זה חשוב".
איש הכותל
מרן זצוק"ל סיפר בשיחה ל'משפחה' על הכותל כפי שהיה בימי ילדותו. "הייתה שם שכונת המוגרבים. בין הבתים הערבים הלכנו, עוברים דרך סמטאות, ופתאום סמטה אחת, מסדרון של בתים ישנים ושם זה הכותל. כל החיים התאווינו לשם".
"אני זוכר סיפור שעבר אצלנו במשפחה מרבנו הרש"ש הקדוש, ראש המקובלים בעיר העתיקה, בישיבת בית-א-ל, אחרי רבי גדליה חיוּן. שמעתי את זה מההורים שלי. מדי לילה, היה הולך רבנו הרש"ש מביתו לעבר הכותל המערבי. אולי היה עורך שם תיקון חצות, אולי תיקונים אחרים, אולי נשאר להתפלל שם שחרית, אינני יודע. אבל את אחד הערבים זה הרגיז: מדוע החכם היהודי עובר ברחוב שלו כל לילה".
"לילה אחד המתין אותו ישמעאלי בסמטה הסמוכה לכותל. תכף שעבר רבי שלום שרעבי, הניף הערבי את רגלו לבעוט בו. הרגל נשארה תלויה באוויר, 'אליך לא ייגש'. קפא על מקומו, כמו במכת חושך. אבל הרב לא מרגיש וממשיך בצעידה לכותל. עד שחזר מכל התפילות, כבר היה הרחוב מלא באנשים מתגודדים, שהספיקו לשמוע על המאורע, מבינים שמן השמים שמרו את צעדיו של החכם וביקשו את מחילתו".
"חכמי 'פורת יוסף' היו מסיימים את קריאת התורה ואז כולם יורדים להתפלל מוסף בכותל. היינו מתפללים ובוכים מרוב געגועים לעבודה בבית המקדש. אנחנו מבקשים בתפילה הזו 'שאין אנחנו יכולים לעלות וליראות… בבית… שנקרא שמך עליו', אז לא תעשה לפחות כל מה שאתה יכול? בתפילה כזו אתה צריך להיות הכי קרוב לבית השם", סיפר.
חכם שלום מספר גם על החזרה לכותל אחרי מלחמת ששת הימים: "כבר באותו יום יצאנו לכותל. הקב"ה פתח את הדלת, בוודאי שהיו געגועים. מאז היינו הולכים שוב, בליל שבת ובערב ראש חודש, לתפילת 'יום כיפור קטן'".
מלחמת ה'
מרן זצוק"ל היה ידוע בשפתו החריפה נגד הפוגעים בקדוש וביקר. "כל עוד ויש כיפה סרוגה אין הכיסא שלם, זה עמלק, מתי יהיה הכיסא שלם? כשאין כיפה סרוגה", אמר במשא חריף נגד נציגי הציבור הסרוג שהיו אז בממשלת השמד של בנט-לפיד.
כאבו על הגזירות נגד הציבור היה ניכר. בכינוס מיוחד ונדיר של מועצות גדולי וחכמי התורה פרץ בבכי מר בעת שדיבר על גזירת הגיוס שעלולה לפגוע בעיקר בבני התורה הספרדים. "מורי ורבותי, אני מבקש שתצא מכאן החלטה, 'עת צרה היא ליעקב', לא מעניין אותנו מהכסף שלהם, לא מעניין אותנו כלום, מעניין אותנו התורה, זה מה שהקב"ה רוצה", זעק בבכי בפנייה לחברי מועצות מרנן ורבנן גדולי ישראל.
עם זאת, התנגד לדרך של הפגנות. "עם התגברות תופעת ההפגנות האלימות ברחובותינו, אנשים פורקי עול שלא מקרב מחננו עושים דין לעצמם, מתעמתים עם שוטרים, מתפרעים וגורמים נזק לנפש ורכוש תוך כדי סכנת נפשות חמורה, חילול שם שמים נורא והוצאת שם רע על כלל היהדות הנאמנה. אוי לעיניים שכך רואות", כתב בגילוי דעת חריף.
כמנהיג רוחני ביצר את חומות הדעת ויצא נגד לימודי בנות באקדמיה ובמכללות "החרדיות". "לא יעלה על דעתן של תלמידות ללכת ללמוד לימודים אקדמאיים בכל מסגרת שהיא, כי אין זו דרכה של תורה", כתב בנחרצות והוסיף: "הלימודים במכללות מבוסס על מחקרים ושיטות מדעיות הנוגדות דעת תורה".
בתקופה האחרונה הוביל את מלחמת החורמה ברפורמה להרס הקומה הכשרה. לקראת דיון שהתקיים בנושא בבג״צ הורה כי חובה על כלל ציבור שומרי התורה ולכל איש אשר יראת השם בו, לזעוק ולהתפלל מעומק הלב ולהרבות בלימוד התורה בהתמדה רבה. ואכן, הגזירה נדחתה וצפויה בעז"ה להתבטל.
"מרשיעי ברית רוצים לקרוע את התורה לגזרים ואני אחריש? איככה אוכל וראיתי באובדן מולדתי?!", ביכה לאחרונה בכאב בשיחה נדירה למשפחה'. "אין תחום שבו לא פגעו. אין תקציב יהודי שלא פגעו. והתורה הקדושה צווחת במר", תקף בחריפות את הממשלה היוצאת.
"הלב שלי נקרע, לראות כיצד מתאמצים לפורר את היהדות, כאילו הייתה צעצוע שלהם. כל מה שיכולים להזיק, דרכם להזיק. מה יש לומר? הכאב הוא גדול", הוסיף בשיחה לאריה ארליך וישראל א' גרובייס. "מה הם רוצים מהיהדות? איזה דבר רע היא עשתה להם, שככה הם מעוללים לה? שימציאו להם דת אחרת, ויניחו את תורת ישראל לנפשה".
"אין חצי יהודי! או שאתה יהודי, או שאתה גוי. אם אתה מכיר ברפורמים – קעקעת את יסוד האומה. אם אתה חושב שאפשר לחלק את התורה ולומר: 'את זה אנחנו עושים ואת זה אנחנו משליכים' – אז זו לא יהדות. זו כבר דת חדשה שהמצאת לעצמך. אל תספר לי שגם אתה יהודי".
אחרי נפילת הממשלה, בעת שהיה מאושפז לטיפול בבית החולים, התבטא: "התקדש שמו בעולם. ממשלה שפגעה וביקשה להרוס את היהדות ואת קודשי ישראל ופגעה בחלשים – אבדה מן העולם. הקדוש ברוך הוא ריחם על עמו ישראל".
הקריאה האחרונה
בז' אב, רגע לפני בין הזמנים, פורסם המכתב הפומבי האחרון של מרן זי"ע, ובו הוא קרא לציבור לנצל את ימי בין הזמנים, ולהקפיד שלא יעבור יום אחד ללא לימוד תורה. כן קרא הרב לקדש שם שמיים ברבים בכל מקום ומקום.
"אל בני התורה היקרים המסולאים בפז, ה' עליהם יחיו", פותח חכם שלום כהן את מכתבו. "באתי בזאת בקריאה של חיבה לקראת ימי 'בין הזמנים', בהיות והתורה היא מהדברים הצריכים חיזוק באופן תדיר, ואין מזרזין אלא למזורזין, ובפרט בימים אלו אשר לדאבון לב רבים קמו עלינו מבית ומחוץ, ומנסים להצר את רגלי לומדי התורה, שומה עלינו להתחזק ביותר.
"הנה ימי 'בין הזמנים' נועדו על מנת לאפשר את החלפת הכוחות, כדי לשוב ביתר שאת וביתר עוז לשקוד על תלמודכם, אך בוודאי כי גם מנוחה זו צריכה להיעשות כדרכה של תורה, כיאה וכיאות לבני התורה בסדר ובמחשבה תחילה.
ראש הישיבה מדגיש: "ולא ייתכן שיעבור על האדם יום אחד ללא לימוד התורה, שחלילה לא יהיה בבחינת 'אם תעזבני יום –יומיים אעזבך', והמנצל את זמנו ב'בין הזמנים' יכול להספיק הן לחזור על תלמודו, והן ללמוד בחלקי התורה שאינם נלמדים במהלך השנה. וכבר מילתנו אמורה כי המנצל זמנים אלו יכול לזכות לכתרה של תורה ולהיות תלמיד חכם אמתי".
נשיא המועצת קורא לבני התורה להקפיד ולקדש שם שמים: "ובזמנים אלו שכל אחד שב לביתו ולמקומו, מתחזקת חובת קידוש ה' בכל הנהגותינו והליכותינו בבית ובחוץ, וכל אחד יקפיד שיהא שם שמיים מתאהב על ידו".
"יהי רצון שיהפוך הקב"ה ימים הללו לימי ששון ושמחה, ונזכה לביאת גואל צדק ולבניין ירושלים בב"א", מסיים הרב את דבריו.
כתבי קודש
חכם שלום זצוק"ל לא כתב ספרים באופן רשמי, אך תלמידיו הוציאו לאור ספרים על פי שיחותיו ושיעוריו של מורם ורבם. שיח כהן – חוברת ובה קובץ שיחות; דובר שלום – על המועדים; תומיך ואוריך – שביבי אור, הנהגות ועובדות, פנינים ואמרות ממרן ראש הישיבה זצ"ל. לפני מספר שנים יצא לאור הספר 'דובר שלום' ומכיל מאמרים תורניים אותם מסר במשך השנים.
זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל אמן !